ראשי הממשלות ושרי האוצר של גוש האירו החליטו ליצור שתי מערכות שעיקרן גיוס כסף בערבות הגוש כולו כדי לממן עזרה למדינות החלשות.
הם אמנם מדברים על עזרה לכלכלות הקטנות של פורטוגל ואירלנד, אבל ברור שהמדינות בסיכון ישיר כוללות גם את ספרד ואיטליה הגדולות. המהלכים האלה מנוגדים למה שהצעתי כאן בשבוע שעבר.
סכנה לבנקים
בעוד שלהערכתי צריכות מדינות האירו לפרק את המטבע ולנתק את הקשר הפיננסי ביניהן. המהלך מחבר אותן חזק מספיק, כך שמפולת בספרד או באיטליה יכולה להביא את גרמניה וצרפת לפשיטת רגל.
הבעיה אינה בחובות הממשלתיים של הכלכלות החלשות, אלא דווקא במערכת הבנקאות. אזרח איטלקי סביר, שיש לו פיקדון גדול בבנק איטלקי, יעשה מהלך סביר אם יעביר את הפיקדון כולו לבנק אמריקני (לדוגמה) ואולי אף ימיר אותו לדולרים.
מערכת הבנקאות של מדינות PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) עלולה לכן להזדקק לסכומי כסף ענקיים, הרבה מעל לחובות הממשלתיים, כדי שלא תתמוטט. הדרך היחידה לספק סכומי כסף כאלה, היא הדפסת כסף מאסיבית על-ידי הבנק האירופי המרכזי, ה-ECB.
במדינה נורמלית שאינה קשורה במטבע האירו, הבנק המרכזי ידפיס כל סכום כסף דרוש כדי למנוע את מפולת המערכת הבנקאית וכנראה גם יעצור את ההמרה של המטבע המקומי למטבעות אחרים.
בגוש האירו הפעולה הראשונה (הדפסת אירו) אינה חוקית וכדי לשנות זאת, צריך את הסכמת כל הפרלמנטים המעורבים בעניין, מה שייקח ודאי כמה שבועות, אם בכלל. גם לא ברור שנשיא ה-ECB, ז'אן-קלוד טרישה, יהיה מוכן להדפיס כסף בכמויות עתק, פעולה שנוגדת את כל מה שאמר ועשה עד כה.
באשר לעצירת ההמרה, אזרח איטלקי יכול לפתוח חשבון באירו בכל מדינה בעולם, כלומר להעביר מיידית את כספו אל מחוץ למדינה, וספק רב אם ישנה אפשרות למנוע את המרת האירו למטבעות אחרים.
במקום לנתק את הקשר הפיננסי בין מדינות האירו, החליטו מדינות הגוש לקשור את עצמן זו לזו כך שהתמוטטות בכל אחת מהמדינות עלולה להפיל את כולן.
האם כל זה חייב לקרות? כמובן שלא. אולם ההסתברות לכך גבוהה מספיק כדי להדיר שינה מכל אחד מאזרחי העולם: אם אכן תהיה התוצאה כפי שאני חושש, ייתכן משבר פיננסי וכלכלי שיקיף את כל העולם ויהיה חמור בהרבה מהמשבר שעברנו בשנה האחרונה.