לפנות בוקר, הודיע האיחוד האירופי על מהלך משולב שלו, של קרן המטבע הבינלאומית (ה-IMF) ושל הבנק המרכזי, ה-ECB, הנועד להתמודד עם ההתפתחויות יוצאות הדופן (כך, מנמק ה-ECB את מהלכיו) והעצבנות שהתגברה בשווקים, בשבוע המסחר האחרון.
רון אייכל, הכלכלן והאסטרטג הראשי של מיטב, אומר בתגובה כי סוף-סוף, האיחוד האירופי והבנק המרכזי, כנראה, עם עידוד ודחיפה ממשית מאחור של ה-IMF וגם של אובמה (מאחורי הקלעים) החלו לפעול כפי שבאמת מתבקש מהם בעת משבר. במהלך זה, הם מראים כי יש בעל-בית בגוש האירופי, אשר יעשה כל המתבקש, בכדי לייצב את אמון המשקיעים בניירות הערך ובמיוחד באיגרות החוב, שהונפקו על ידי אחת מ-16 חברות הגוש.
במהלך זה, האיחוד האירופי לא פועל ישירות לחיזוק המטבע, אך השבת הסדר אל כנו יביא לכדי התחזקות, במקביל, גם של האירו, המטבע הכושל של השנה.
באשר לסביבה הריאלית, הואיל והאיחוד האירופי השכיל לפעול הפעם במהרה (באופן יחסי להיסטורית הניהול של האיחוד), נראה כי ההשפעה של המערבולת שנרשמה בשווקים בימים האחרונים תהיה חלקית למדי על הכלכלה האירופית ושולית על המשק הישראלי. יחד עם זאת, ימים יגידו אם תוכנית זו אכן תעזור לשקם את שוק האשראי הבין-בנקאי שה-ECB זיהה כי החל לקפוא. הפשרת השוק במהרה, תהפוך את המערבולת האחרונה לנקודה בגרפים, המשך הקיפאון עלול להקשות עוד יותר על הצמיחה של הכלכלה האירופית ב-2010 וגם על שותפות הסחר עם הגוש, בהן גם ישראל.
במישור הפיסקלי לא דווח דבר. "חבילה זו מאפילה, לפחות לטווח הקצר, על המשבר הפיסקלי הקשה של מדינות ה-PIIGS, הואיל והנזילות האדירה שמסופקת למדינות תקל על כל בעיה של מימון. אך עדיין, אלו יצטרכו להראות למשקיעים כיצד הן מטפלות בגירעונות העצומים אליהם הן הגיעו בשנתיים האחרונות", אומר אייכל.
עצם ההכרזה יביא לכדי מגמות חיוביות בשוקי ההון ברחבי העולם. כמו כן, רמת התנודתיות בשווקים צפויה לרדת בצורה משמעותית, הוא מעריך.
אריה טל: מדובר בקניית זמן ובעזרה זמנית
אריה טל, אנליסט ואסטרטג ראשי באלומות ספרינט, מציין כי "מדינות גוש היורו קונות/מרוויחות זמן. סך החוב של הגוש מסתכם ב-7.1 טריליון דולר - כמעט פי 10 מחבילת הסיוע. עזרה זו היא זמנית ומעידה על הרצון והנחישות הרבה לטפל במשבר החוב באירופה ולייצב את השווקים וביטחון האזרחים ביבשת. כמו כן, חבילת סיוע זו תסייע למדינות שנמצאות בצרות באופן יחסי לשלם את החובות הקרובים, לאחר שסאגת יוון הכוללת חבילת סיוע בהיקף 110 מיליארד יורו הגיעה כמעט לסיום".
"מנהיגי אירופה החליטו לאמץ את המודל האמריקני הכולל התערבות אגרסיבית בשווקים הפיננסיים על אף המחיר העתידי הגבוה. רק לפני מספר ימים הודיע הבנק המרכזי של גוש היורו (ECB) הודיע כי רכישת אג"ח ממשלתיות אינה עומדת על הפרק. ככל הנראה לחצים פוליטיים הניעו את הבנק לשנות את דעתו".
לאחר שהאופוריה תתפוגג יחלו לצוץ שאלות לגבי המשך הדרך כגון: כיצד המדינות מתכוונות לממן את החבילה? כמה תלווה כל מדינה? מהם הקריטריונים לסיוע? אלו התחייבויות ידרשו ממדינות הממ"פ לקבלת הסיוע? מה יהיו ההשלכות ברמת המסים על האזרח "הקטן" והעסקים וכיצד זה ישפיע ההוצאות וההשקעות שלהם? ועוד ועוד.
לגבי הטווח הקצר, אומר טל, האפקט הפסיכולוגי של ההתערבות האגרסיבית של ממשלות גוש היורו הוא חיובי לשווקים ויגרום להחזרת הביטחון למשקיעים. כצפוי, שוקי המניות מגיבים בחיוב, אגרות החוב הממשלתיות של מדינות הממ"פ רושמות עליות כאשר האג"ח המקבילות של המדינות המסייעות (גרמניה, צרפת וכו') רושמות ירידות, אגרות החוב הקונצרניות גם כן עולות, ואף האירו מתחזק מול הדולר ומרבית המטבעות בעולם.
אולם ההשלכות לטווח הבינוני והארוך של הדפסות הכסף, הוצאות מימון גבוהות והעלאות נטל המס על אזרחים ועסקים הינן ככל הנראה יהיו פחות טובות ויתבטאו בירידה בצריכה ובהשקעות ובצמיחה איטית לאורך שנים. התפתחות עתידית זו אינה תומכת בהשקעה בשוק המניות האירופי וחשיפה למטבע האירופי.