הכרזות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אתמול (ב') אחר הצהריים בסוגיית צמצום הריכוזיות במשק אינן מקריות. במשרד ראש הממשלה הצטברו כמה סוגיות לטיפול תחת הכותרת "ריכוזיות". אחדות מהן "סוחב" בנימין נתניהו מימיו כשר האוצר, בעת דיוני ועדת בכר לרפורמה בשוק ההון, כאשר הכוונות וההצעות היו נרחבות ומרחיקות לכת הרבה יותר מאשר הוחלט וקרה בפועל.
חלק נכבד מהסוגיות הן יוזמות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שעל כמה מהן דיבר בנאומים ובדו"חות בנק ישראל. כמה פרקים לדיון עלו במשרד האוצר וגם בהערות, מחקרים ועבודות שהגיעו מגורמים כלכליים, עסקיים ואקדמיים, בארץ ובחו"ל, שנתניהו סומך עליהם ונוהג להתייעץ עמם.
שיחות רבות התקיימו במשרד ראש הממשלה בעניין, ונתניהו החל לרמוז על כוונותיו כבר לפני שבועות, בישיבת ממשלה ובטקסים, ובהם מעמד מינויו המחודש של פישר בבית הנשיא. לפני כשבוע וחצי נשלחה פנייה רשמית ממשרד ראש הממשלה באמצעות פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לנגיד פישר, לטפל במשותף בסוגיה.
כבר הוקם צוות משותף, הכולל את החוקרים-הכלכלנים במחלקת המחקר שחיברו את הפרק שהופיע בדו"ח בנק ישראל על משפחות השליטה. עוד נודע ל"גלובס" כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, פנה לממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, המעוניינת להרחיב את חוק ההגבלים, בכוונה לשתף אותה בדיונים.
איזה סוג רפורמה?
בשלב זה עדיין לא התגבשה החלטה מסכמת על נוהל הדיונים. אפשרות אחת היא הקמת ועדה; אם תתממש אפשרות זו, יעמוד בראשה נציג בכיר ממשרד ראש הממשלה - ייתכן שגבאי בעצמו - ויהיו חברים בה נציגי בנק ישראל; משרד האוצר; רשות ניירות ערך; רשות ההגבלים העסקיים; משרד המשפטים ואולי גם נציגי ציבור.
אפשרות שנייה - המועדפת נכון לעכשיו - היא להמשיך בדיונים במשרד ראש הממשלה בהשתתפות נציגי האוצר ובנוכחות משתנה של גורמים הנוגעים לכל סוגיה וסוגיה. בכל מקרה, הכוונה היא לא למשוך את הדיונים, אלא לגבש, תוך פחות משנה, תוכנית לתחילת הטיפול בריכוזיות ההולכת ומעמיקה במשק. לא התגבשה עדיין עמדה אם מדובר ברפורמה שתדרוש חקיקה ראשית, או בתיקונים שאפשר יהיה להעביר בכמה מהחוקים הכלכליים.
במה יעסקו בדיוק?
אלה כמה מהסוגיות שכבר עלו, וכאלה המתוכננות לעלות לדיון במסגרת הטיפול בריכוזיות:
1. בדיקת קשר השליטה בחברות פיננסיות ובחברות ריאליות. בנק ישראל רואה במבנים אלה סכנה ליציבות המקרו-כלכלית. אגב, בין היתר נבדק האם מבני שליטה אלה הם בין הגורמים שיצרו את השכר המוגזם - דרכם של בעלי שליטה לשמור על מנהלים, על התנהלותם והחלטותיהם, באמצעות כספי הציבור. הכוונה לקדם את המלצת בנק ישראל להפרדה בין אחזקות פיננסיות לאחזקות ריאליות, ולמנוע מחברות האחזקה להחזיק "גם וגם".
2. הקטנת כוחן של חברות ההחזקה במשק על ידי ביטול התמריצים לקיומן. הנחת היסוד היא שחברת אחזקה היא מבנה המטיב עם בעל השליטה, יחסית למבנה שבו בעל שליטה צריך להחזיק בכל חברה ישירות. בעל השליטה בחברת הפירמידה, הגם שאחזקתו הולכת ומצטמצמת בכל שלב של חברות בנות ונכדות, הרי שבפועל הוא שולט על כל השרשרת; בין השאר הוא ממנה דירקטורים, יו"ר, מנכ"ל, קובע מדיניות שכר ודיבידנד.
במשקים מפותחים לא מקובל לנהל השקעות דרך חברות אחזקה משורשרות כפירמידה. קיימת הצעה לאמץ את הכלל האנגלי שאינו מאפשר לחברת אחזקות להחזיק ביותר מ-30% מחברה-בת, ובכך להחליש את הכוח של חברות האחזקה, ואת היתרונות של הפירמידה העסקית. הכוונה היא שחברות האחזקה לא יוכלו עוד לשלוט בכמחצית משווי החברות הציבוריות הגדולות.
דו"ח בנק ישראל האחרון קובע כי הקבוצות העסקיות שולטות על 25% מכלל החברות הרשומות למסחר, ועל 50% משווי השוק של החברות הציבוריות. בפני ראש הממשלה מונחים מחקרים מהשנים האחרונות, המראים כי מבני בעלות של פירמידות עסקיות הם הצורה השכיחה של הבעלות בחברות ישראליות מאז קום המדינה. בעשור האחרון התגבשו כ-20 קבוצות עסקיות, רובן משפחתיות, בעלות מבנה פירמידה מובהק, השולטות בחלק ניכר מהמשק.
ניתוח מבנה הבעלות מעלה כי קיימת רשת של קשרי גומלין בין המגזר הבנקאי - הריכוזי מלכתחילה - לקבוצות העסקיות, באופן שמהווה קבוצת סיכון ופוטנציאל ל"גדולות מכדי ליפול" או "מורכבות מכדי ליפול". כמו כן קיימת מערכת קשרי גומלין בין קבוצות השליטה, המתבטאת בבעלות משותפת על חברות.
3. חברות החזקה עניין שעדיין לא הוחלט אם להתערב בו, נוגע לעובדה שאין מס על העברת כספים בין חברות במבנה הפירמידה. קיימת הצעה לשקול הטלת מס על דיבידנדים בין החברות.
4. חיזוק ה"קוד התאגידי" נשקלת אפשרות לדרוש שבחברות-הבנות ובחברות-הנכדות יתקיים רוב של דירקטורים מטעם הציבור, ועל ידי הציבור. כמו כן ימונה יו"ר עצמאי לחברות הציבוריות הגדולות, כמקובל בשוק האנגלי. נוסף על אלה נשקלת הגברת מעורבותם של המשקיעים המוסדיים בדירקטוריונים.
5. בחינת שינויים בהפרטות העתידיות במשק המצב שהתגבש ב-30 שנות הפרטה הוא שתאגידים גדולים רוכשים את החברות הממשלתיות בהפרטה, ומעמיקים את שליטתם בשוק. מנגד, רק הגופים הללו מסוגלים לשלם את מחירי ההפרטה של גרעיני שליטה. אחד הרעיונות שעלו הוא לקבוע תנאי בהפרטה, שלפיו מי שמחזיק יותר מאחוז מסוים מהתל"ג - למשל 10%, או תנאי אחר - לא יוכל להתמודד על גרעין שליטה.
הסוגיות שעל הפרק
- הפרדה בין אחזקות פיננסיות לאחזקות ריאליות
- הקטנת כוחן של חברות האחזקה במשק על ידי ביטול התמריצים לקיומן
- הצעה לשקול הטלת מס על דיבידנדים בין החברות
- האפשרות לדרוש שבחברות-הבנות ובחברות-הנכדות יתקיים רוב של דירקטורים מטעם הציבור, ועל ידי הציבור
- בחינת שינויים בהפרטות העתידיות במשק