פרויקט שיקום הר הזבל חירייה ייצא לדרך לאחר שרשות הרישוי במחוז תל אביב שבמשרד הפנים אישרה מתן היתר בנייה לפיתוח השלב הראשון. במסגרת הפרויקט תיהפך מזבלת חירייה לפארק מטרופוליני על שם אריאל שרון.
הפרויקט עמד בזמנו במרכז הסכסוך בין חברת הזרע, שבשליטת פולאר השקעות, לבין מינהל מקרקעי ישראל, באחת הפרשות שנחקרות במסגרת מה שמכונה פרשת הולילנד. לחברת הזרע שטח שנקרא חוות הזרע, מתחם חקלאי בשטח 1,000 דונם, סמוך לחירייה. החברה חוכרת את השטח מהמינהל בהסכם עונתי שהתחדש כמה פעמים. כשהוחלט לסגור את המזבלה ולהקים בה את פארק אריאל שרון, ביקש איש העסקים אביגדור קלנר, שהיה אז הבעלים של פולאר, להפוך את חוות הזרע משטח חקלאי למתחם מגורים, תוך שהוא מנסה לפעול בדרכים שונות למימוש תוכניתו.
פעולות אלה הובאו בכתב האישום שהוגש נגד בכיר במינהל, עודד טל, שם צוין כי קלנר דאג שחברת הזרע תעסיק את אשתו של טל ובתמורה דיווח טל לקלנר מידע פנים בנוגע להחלטות פנימיות של המינהל על שינוי הייעוד של חוות הזרע.
8,000 דונם
היתר הבנייה שהוצא כעת הונפק לחברה הממשלתית פארק אריאל שרון. בסיום העבודות אפשר יהיה לפתוח את הפארק לביקור הקהל הרחב.
הפארק צפוי לכלול כ-8,000 דונם שטחים פתוחים, פי שלושה מפארק הירקון. למרגלות ההר מוקם פארק תעשיות מיחזור.
במסגרת הפרויקט ישוקמו הנחלים איילון ושפירים ויוסדר הליך הניקוז והאיגום של מי השיטפונות למניעת הצפות בשכונות של דרום ת"א וחולון.
על תכנון הפארק מופקדים צוות מתכננים בינלאומיים, בראשות האדריכל פיטר לאץ מגרמניה, וצוות אדריכלים ישראלים, ובהם המשרדים מוריה סקלי וברוידא מעוז.
בשלב הראשון אושרו עבודות שיקום בהיקף של יותר מ-200 דונם משטחי הר הפסולת המיועד לשיקום. עבודות אלה כוללת את פיתוח שבילי העלייה להר, שביל מרכזי אל מרפסת תצפית למטרופולין, נטיעות הוואדי הנסתר בצדי השבילים ושבילי הליכה משניים.