הנה תשדיר שלא תראו בטלוויזיה: שני חברים מהלכים בבייג'ין ומביטים במאות הסינים שחולפים על פניהם. "אתה רואה את זה?", פונה אחד לחברו, "זה עובד שלי". ואז התמונה עוברת לשנחאי, לחוף הים, וגם שם מביטים השניים על העוברים ושבים, והאחד שוב מתגאה בפני חברו: "אתה רואה את אלה, גם הם עובדים שלי". ולבסוף פותר הקריין את החידה: כשאתם קונים תוצרת סין, זה אומר שמיליארד סינים עובדים אצלכם.
אז כמו שאמרנו, את הקמפיין הזה לא תראו בטלוויזיה, ולא רק בגלל הטעם הרע שלו, אלא בגלל שאת האמת לא נעים לשמוע. אז אנחנו ניקח על עצמנו את המשימה: 1. חוק חובת המכרזים מחייב את הגופים הממשלתיים לקבל את ההצעה הזולה ביותר; 2. ההצעה הזולה ביותר היא כמעט תמיד ממפעלים בסין. עכשיו ספרו את זה לכל הישראלים ש"עובדים אצלכם", במפעלי הטקסטיל בארץ.
הנה דוגמה אחת מני רבות: לדברי צביקה ליברמן, מנהל איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים, משטרת ישראל עומדת לפרסם מכרז גדול לרכש מדים חדשים לשוטרים. "כשיצא המכרז, סביר שיזכה בו יבואן", הוא אומר - ומתכוון לאיש עסקים שמייבא ציוד מסינים במחירי רצפה.
בעניין זה הוציא ליברמן בתחילת החודש מכתב לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', ובו בקשה להעדיף תוצרת ישראלית. "להערכתי מדובר בלמעלה מ-150 אלף שעות עבודה, אבל זה לא הולך לעובדים מקומיים אלא לסין", הוא אומר. "הקמפיין כחול-לבן משודר כסדרו, אבל המכרזים הממשלתיים יוצאים החוצה".
במשרד לביטחון פנים מסבירים שאין להם ברירה. "הכל נופל על חוק חובת המכרזים", אומרים שם. "התקציבים שלנו מאוד מוגבלים. פנינו לפואד שפנה לשר האוצר כבא-כוחנו וביקשנו שהאוצר ישלים לנו את הסכום באופן חד-פעמי, כדי שנוכל לקבל את הצעת היצרן המקומי. האוצר לא הסכים".
והנה עוד חומר למחשבה: לדברי עו"ד יואב הירש, שותף בכיר במשרד אגמון ושות', ניתן לבצע רכש כחול-לבן אם ההצעה המקומית יקרה בלא יותר מ-15% מההצעה הזרה, ואם היצרן המקומי מוכן להשוות את המחיר לזה של ההצעה הזולה. אבל לא כל הגופים מוכנים לקבל את ההצעה המושווית.
הפיתרון טמון בחקיקה. איגוד הטקסטיל מנסה כבר 3 שנים להעביר את "חוק הטקסטיל הביטחוני", בהובלת ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה). "המוצר הסיני לכאורה זול יותר", מסביר ליברמן, "אבל המדינה משלמת על זה ביוקר, בדמי אבטלה ובאיכות מוצר ירודה".
במשרד התמ"ת מקווים שעד סוף השנה יעברו בחוק תקנות שיחייבו שורה של גופים נוספים, כמו אוניברסיטאות, רשויות מקומיות ובתי-חולים, להעדיף רכש מקומי במגבלת הפער של 15%. בנוסף יקנו התקנות סמכות לאוצר לחייב את הגופים לציית להן, כי הפרצה טמונה היום באכיפה חסרת השיניים. אולי אז לקמפיין החגיגי יהיה בסיס מציאותי.