משבר המים בישראל הוא חמור ביותר, והוא ברובו תולדת שנות מלל רבות ועשייה מועטה. הקווים האדומים היום נחצו: אקוות (אקוויפר) ההר והחוף הגיעו לקווים השחורים, המשקפים גירעון מצטבר של מיליארדי קוב, וקיימת סכנת המלחה בלתי הפיכה. התרחשות האסון במעבה האדמה תורמת להדחקת הסכנה. בכנרת נושק המפלס לקו האדום התחתון וחסרים עד לקו העליון כ-4 מטרים. השאיבה פסקה כמעט כליל בשנים האחרונות כדי למנוע אסון, בין השאר בהיותו גלוי לעין.
מצוקת המים היא ציר מרכזי בהוויה של ישראל, השוכנת באזור מדברי למחצה. שנות בצורת ומאבקי שליטה על מקורות המים המועטים, נזכרים לאורך ההיסטוריה. לפני כ-50 שנה, הוחל בהקמת המוביל הארצי. במפעל אדיר זה הושקעו עד חנוכתו ביוני 1964, כ-12 מיליארד דולר במחירי 2009, השקולים לתוצר של 1957.
המוביל הפיק ב-50 שנותיו עד 2004, בממוצע כ-350 מיליון קוב לשנה ובמצטבר כ-14 מיליארד קוב. אלמלא הוקם, פיתוח כלכלת ישראל ופריחתה, היו צל חיוור של הצמיחה המואצת שהתרחשה בפועל. תוספת הצמיחה הייתה גבוהה בהרבה מעלות הקמת המוביל ותפעולו - מימוש האסכולה הקיינסיאנית במיטבה.
מה צריך לעשות כדי לטפל בבעיית המים וכמה זה עולה לנו? קודם כול יש להימנע מהקמת ועדות חקירה נוספות. ועדת השופט דן ביין הייתה מקצועית, אך המלצותיה לא היו חדות דיין. ועדות צורכות זמן יקר ביותר שאיננו בנמצא.
בין 1960 ל-2000 גדלה האוכלוסייה מ-2 מיליון איש ותוצר לנפש, מ-7,400 דולר, לכ-6.8 מיליון נפש ו-23,500 דולר תוצר לנפש - פי 3.18. המים הטבעיים בארץ לא הספיקו, גם שימוש במי קולחין וחיסכון, תוך העלאת מחירם בחקלאות לממוצע עלותם, לא היה בהם די. נדרשת בדחיפות התפלה מסיבית. טכנולוגיה מתקדמת הייתה זמינה כבר לפני כעשור, אך חסרה הנחישות ליישם אותה.
עמידה בביקוש לצריכה שוטפת מחייבת כיום היצע של 2.5 מיליארד קוב, בעוד ההיצע הקיים, ללא התפלה ושאינו גורם להחרפה המשבר, הוא כ-1.5 מיליארד. נדרשת תוספת של כ-1.5 מיליארד קוב, מזה כמחצית המיליארד לשיקום האקוות וצמיחה צפויה בביקוש.
לפני עשור, התפלת קוב עלתה כדולר. ב-1999 עמד התוצר על 139 מיליארד דולר במחירי 2009, בעוד שב-2009 הגיע ל-195 מיליארד דולר. מחיר התפלת מיליארד קוב ירד, אפוא, מ-0.72% מהתמ"ג ל-0.26% ממנו. כלומר, ל-36% בלבד.
היקף ההתפלה, בתחילת 2010, הגיע לכ-300 מיליון קוב. בתכנון שני מתקנים בשורק ובאשדוד שיתפילו תוך כחמש שנים עוד 300 מיליון. יש להתחיל מיידית בתכנון ובביצוע מתקני התפלה בהיקף של כ-900 מיליון קוב נוספים בעשור הנוכחי. בהמשך, יש להקדים את הביצוע להיווצרות המחסור. עודפים ניתן יהיה להחדיר לאקוות השונות ולשקמן. ובא לציון, אם כי באיחור רב, גואל.
בר שביט הוא כלכלן ראשי בחיסונים פיננסיים,אילן זילבר הוא יועץ פיננסי בכיר בחברה וחיבר את המאמר איתו