שנת 2004 הגיעה לאחר רצף של שנים שחונות, ובמקורות הבינו שגם בעתיד צפוי מחסור במים בישראל ושיש צורך בהגדלת כמויות המים הזמינים באמצעות הוספת מקורות מים וחיסכון בשימושים. לכן הוחלט בחברה שהיא חייבת להקים מרכז יזמות לקלינטק, שיעזור לה להתמודד עם האתגרים הללו. רצון זה הביא להקמת יחידת ווטק (WaTech) על ידי יו"ר מקורות דאז, בוקי אורן.
המטרה הייתה לרכז את הידע הייחודי שנצבר במקורות במשך למעלה מ-70 שנה, לקבוע את האסטרטגיה המחקרית והטכנולוגית של החברה ולאתר טכנולוגיות חדשניות הדרושות לתפעול השוטף של מקורות.
הסטארט-אפ של מקורות
ווטק היא למעשה סטארט-אפ של מקורות, שזכה למקום קבוע בפעילות של הקבוצה, מתוך חשיבה עסקית שהוטמעה בשלב מאוד בוגר של חיי חברת המים הלאומית. למרות שהיא רק בת חמש, בווטק התחלפו לא מעט מנהלים בשנים שעברו: מנהלה הראשון של היחידה היה אסף ברנע, שעבר בהמשך לנהל את חממת המים כנרות, שנהנית משיתוף פעולה נרחב עם מקורות. אחריו כיהן בתפקיד יניב ברטלה, וכיום מנהל את היחידה יוסי יעקבי, שהיה עד לפני מספר חודשים מנהל השיווק בחברת ביצוע הפרויקטים של מקורות, שחם.
אבל "האבא של ווטק" הוא סמנכ"ל ההנדסה והטכנולוגיה של מקורות, רפי איפרגן, שהיחידה פועלת תחת תחום סמכותו. "ב-2004 בחנו ובדקנו עצמנו בצורה שיטתית, ורק אחרי שנה בנינו תוכנית אסטרטגית ליחידה", הוא מספר. "אחרי אותה שנה, הגענו למסקנה שהיחידה צריכה להתמקד בכמה תחומים: קודם כל, לאפשר לחברות ישראליות, לחברות בינלאומיות ולמערכת ההנדסית של מקורות ליזום שיתופי פעולה לצורך קידום טכנולוגיות בתחום המים, ובכל מה שנלווה לכך. כלומר, אנרגיה, חומרי המערכת, תקשורת נתונים וכד'".
איפרגן אומר כי המטרה הייתה לשמור על החדשנות הטכנולוגית של מקורות על-ידי עידוד היזמות המקומית ועל-ידי חיבור ליזמים. "למעלה מ-90% מהחדשנות הטכנולוגית בתחום המים מגיעים למקורות. המלצה של מקורות על טכנולוגיה של יזם כצורך קיים מסייעת באישור הטכנולוגיה במדען הראשי".
מסחור ידע וחיזוק החממות
תחום שני שהוחלט להתמקד בו היה חיזוק תחום המחקר והפיתוח (מו"פ) במקורות. "רצינו למקד את המאמץ המחקרי שלנו בתחומים שחשובים ורלבנטיים לציבור, ולשם כך הידקנו את הקשר עם האקדמיה בארץ ובחו"ל, והתחברנו לקרנות מחקר בינלאומיות", אומר איפרגן.
נושא שלישי שווטק אמורה לטפל בו הוא הקניין הרוחני של הקבוצה. "עד להקמת היחידה, שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות בוצעו על-פי רצון טוב נקודתי. מקורות העניקה שירותים שונים כמו ייעוץ, מיקום אתרי ניסוי וכדומה מבלי לקבל תמורה ראויה. ידע זלג מהחברה החוצה ללא תמורה מסחרית", מסביר איפרגן.
"התחלנו במהלך של חיפוש וסריקה של ידע כדי להגן עליו, ופיתחנו כאן יכולת גבוהה בתחום המידענות, הכוללת איתור טכנולוגיות מעניינות ומחקרים ופעילויות בארץ ובעולם. כיום, יחידת ווטק אמונה על תחומי המחקרים, הקניין הרוחני, החדשנות, איתור ומסחור הטכנולוגיות בחברה", הוא אומר.
הקניין הרוחני הוא אחד הנושאים שעליהם שמים דגש במקורות, לאור העובדה כי עד היום רשמה החברה רק שלושה פטנטים, למרות הררי הידע שנצבר בה, ומסחרה רק פיתוח אחד שלה. למזלה של הקבוצה, עד לשנים האחרונות, לקניין הרוחני בתחום המים לא היה שוק גדול. השוק לנושא נפתח רק בעשור האחרון, כך שהאבידה יחסית אינה גדולה.
רגל רביעית שעל בסיסה הוקמה החברה היא חיזוק הפעילויות של החברה עם החממות שיש להן פרויקטים בתחום המים, כמו חממת כנרות, אשכול המים בחממת אשקלון תעשיות ידע ול.ן טכנולוגיות. "אנחנו מסייעים בסינון טכנולוגיות שמגיעות לחממות ובניסויים באתרי מקורות", מוסיף איפרגן.
לעניין זה משמעות מכרעת עבור הסטארט-אפים, שכן תחום המים הוא שמרני מאוד, ולמרות הצורך בפיתוחים חדשים קיים חשש מפני ביצוע ניסויים שעלולים להשבית את הפעילות התקינה של המים. לכן, גופי תשתית מעדיפים פעמים רבות להישאר עם טכנולוגיה ישנה ולא יעילה.
"מקורות היא אחת מ-3,000 חברות מים בעולם בסדר גודל דומה, אבל מובילה בידע ובביצועים, ונחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הטובות בעולם", מצהיר איפרגן. "קבלת טכנולוגיה והכרה בה על-ידי מקורות מהווה מעין תו תקן לטכנולוגיה".
גוזרים קופונים
כמה פרויקטים יש בווטק כיום?
איפרגן: "בחמש שנות קיומנו הגיעו לווטק מאות פניות של טכנולוגיות מכל מיני גורמים מהארץ ומחו"ל דרך האתר שלנו. עד היום נבחנו למעלה מ-500 פרויקטים. 20 פרויקטים הבשילו לכדי הסכם. מתוכם, תשעה סיימו את ניסוי הבטא ו-11 נמצאים בשלבים שונים של טיפול. בנוסף להם, ישנם בבחינה ארבעה פרויקטים נוספים שסביר שיבשילו להסכמים".
מה הגבול שלכם? לכמה פרויקטים אתם יכולים להגיע?
אין לנו גבול כמותי, אלא גבול תקציבי. התקציב הכולל הוא 9-10.5 מיליון שקל בשנה. יש שנים שבהן אנחנו לא מנצלים את כל התקציב. חלק מהפעילות לא כרוך בתקציב, ובא על חשבון היזם שמביא איתו ציוד וכו'. אנחנו יכולים לספק את המתקן והצוות הטכני שמלווה את הפרויקט, אבל לא מדובר פה בעלויות".
ווטק מרכזת מאמצים גם בהתפתחות החברה, וכשרוצים להתפתח צריך כסף. לכן, ווטק בוחנת אפשרות להתחבר לגוף יותר גדול שישקיע ביחידה. "אנחנו בוחנים כעת את היכולת של ווטק להשתלב במהלך של גיוס כסף ו/או סוג של שותפות. הנושא בבחינה, כשקיימות תוכניות בנושא שעדיין לא הבשילו", אומר איפרגן.
במישור העסקי פועלת ווטק במודל של קרן הון סיכון תאגידית, כלומר מבצעת השקעה בטכנולוגיות שבגינה היא גוזרת הכנסות. מקורות מספקת שימוש במתקנים ובתשתיות וסיוע בגידול טכנולוגיות, שמקנים לה הנחה משמעותית לאורך זמן ביישום הטכנולוגיה במתקניה. ווטק גוזרת גם תמלוגים מיצירת שיתופי פעולה וקישור בין חברות. אפיק נוסף לגזית קופונים הוא מכירות של חברות ואופציות בחברות, לא בצורה קבועה אלא כאחת האפשרויות לרווח.
יזמות פנימית
חלק מהיזמות במקורות מגיעה מתוך החברה עצמה, בעזרת סיעור מוחות של עובדי החברה. מקורות מעסיקה היום 2,400 עובדים, מתוכם 300 מהנדסים ואקדמאים ו-250 הנדסאים, שדואגים לתפקוד המערכת ולפיתוח יעדים חדשים ומפעלים חדשים. "חלק בלתי נפרד מהעבודה שלהם הוא הסתכלות וחשיבה איך אפשר לעשות את הדברים יותר נכון ויותר יעיל. אחת לחצי שנה יושבים שמונה צוותים בתחומים שונים כמו התפלה, ביטחון מים ואחרים, כדי לבצע חשיבה על צרכים שאין להם פתרונות ואמצעים נדרשים", אומר איפרגן.
לדבריו, "הממצאים נכנסים לרשימת צרכים שנמצאת באתר האינטרנט שלנו, כשבמפגשים עם האקדמיה מסתבר לנו בכל פעם מחדש שהצרכים שאנחנו מאתרים הם הצרכים של משק המים העולמי".
למקורות יש כ-20 הסכמי שיתוף פעולה עליהם חתמה מאז הקימה את ווטק. בין ההסכמים שנחתמו ישנם הסכמים למחקר ופיתוח והסכמי בטא לבחינת מוצרים עם חברות כמו אטלנטיום, אקוויז, אקווהפיור, בלו איי, רוטק, בקסופט, ג'נאפורה, צ'קלייט ורבות אחרות.