היום (ה') תתקיים הפגישה הראשונה של פורום השולחן העגול לצורך הדיון בתקציב 2011-2012. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים וראש לשכת הארגונים הכלכליים, סימן מטרה ברורה.
"מטרת השולחן העגול מבחינתי והתקציב הדו-שנתי - שאני מקווה שאכן יבוצע - היא להגיע בתוך חמש שנים לתוצר של 35 אלף דולר לנפש בשנה, ואנחנו לא יכולים לוותר על זה בשום שלב. ההצטרפות שלנו ל-OECD רק מחזקת את ההכרה בכך - שם מקובל שהתוצר גבוה מ-30 אלף דולר בשנה. אנחנו מפגרים אחרי אירופה ב-16% ואחרי ארצות-הברית ב-40%. לשם השגת המטרה אנחנו חייבים להשיג צמיחה יציבה של 6% לאורך 5 שנים", אומר ברוש בראיון ל"גלובס".
לא הכל חייב להיות כלכלי
בשנים שבהן ברוש ועיני מכהנים כזוג הזוהר של שוק העבודה הישראלי - כשברוש מצד החתן (מעסיקים) ועיני מצד הכלה (עובדים) - הם הצליחו לייצר מודל עבודה חדש, של שיתוף פעולה. עכשיו ברוש מבקש לעלות כיתה, וחותר ליצירת סביבה תומכת עסקים בישראל. "אל השולחן העגול נבוא לטפל בסביבה העסקית - כדי שהמדדים השונים של עשיית עסקים בישראל, כמו גם התקציבים שמופנים לצמיחה, יקבלו את סדר הגודל הנכון", הוא אומר.
"בעידן האי-ודאות של השנתיים האחרונות, יש תחרות חריפה על המשקיעים והעסקים, וישראל צריכה להיות אי של שפיות - מקום ליוזמה, עסקים והשקעות. זה מחייב לחסל את משקולות הביורוקרטיה והשחיתות, אם יש. יישום רשימת ההצעות שאיתה אנחנו מגיעים לשולחן העגול שווה בערך ל-2% צמיחה בשנה, כשכמובן שככל שהזמן עובר - אחוזי הצמיחה עולים", הוא אומר.
המתמטיקה של ברוש היא כזו: "התקציב שאנחנו מדברים עליו עכשיו (ראו תרשים) יכול לתת כבר בשנתיים הקרובות 1.5% צמיחה בשנה עם תוספת של 40 אלף משרות. ב-2012 תהיה צמיחה של 2% וב-2014-2013 צמיחה של 4%. כלומר, ההשפעה של ההשקעות האלה הולכת וגוברת. אתה משקיע עכשיו במו"פ, ובתוך כמה שנים רואה פירות. לא נדבר על כסף לתעשיינים, אלא על השקעה של כסף במנופי צמיחה שתשפיע על כל המדינה - בתחומים כמו תיירות, שיווק ומרכזים טכנולוגיים".
למה שנאמין לך? אתה לא שר האוצר, וכן אמור לדאוג לתעשיינים.
"אני גם יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. צריך לזכור שהעובדים במשק עובדים אצל המעסיקים. כלומר, כשאתה מדבר על צמיחה של עסקים ושל סקטור, הצמיחה היא לא רק למעסיק, אלא גם לעובדים ולמשק כולו. אנחנו מדברים הרבה מאוד על צמצום פערים, והדרך היא לא בהגבלת שכר הבכירים, אלא בעיקר בלדחוף כלפי מעלה את השכבות החלשות".
מקובל עליך שכר הבכירים שדווח באחרונה?
"לא תמיד אני מרגיש נוח כשאני קורא את הסכומים, אבל עם זאת, אני פוחד ממצב של כסת''ח. אם ילכו פה עכשיו אחרי נטיות הציבור, יהיה כסת''ח ואי אפשר יהיה לתפקד ולהחליט משיקולים מקצועיים - ואז נעבור לקיצוניות השנייה. על כל פנים, אני לא חושב שזה נושא לחקיקה, אלא להחלטות של דירקטוריונים".
ואיך אתה מציע לקדם את השכבות החלשות?
"זה מתחיל בחינוך, לכן בתקציב אנחנו מתייחסים גם לחינוך, כשלכאורה מה זה ענייני? אבל זה בהחלט ענייני. ישראל יכולה להיות מקום אדיר, אם היא תיקח את ההשכלה בידיים ואת המשאבים הטבעיים שלה בתוספת מדיניות כלכלית נכונה. ככה נהיה אטרקטיביים למשקיעים הזרים. אם ישראל תשקיע במו"פ עם תמריצים מהותיים זה יביא לפה כסף זר".
איך תממן תוכנית כזאת? מאיפה הכסף?
"צריך לבחון טוב את סדרי העדיפויות, ואם לא ניתן יהיה לקצץ מתקציבי משרדים שונים, אז נגדיל עוד יותר את ההוצאה - ולא יקרה כלום. הגדלת הצמיחה צריכה להיות במקום גבוה מאוד. בנוסף, כל העלות של התוכנית הכלכלית שלנו היא בערך עוד חצי אחוז תוצר בחוב הלאומי, כלומר עוד כ-3 מיליארד שקל, ותאמינו לי שלא יקרה אסון.
"עם כל הכבוד, צריך לקחת לפעמים חוב כדי לייצר עתיד אחר. מה אנחנו עושים יום-יום בתעשייה? לוקחים חוב היום כדי להגיע לצמיחה מחר. אי אפשר כל הזמן להסתכל דרך החור של הגרוש. לא הכול חייב להיות כלכלי. אולי גם הקמת מדינת ישראל לא הייתה עסק כלכלי - היינו יכולים להגיע כולנו לשוויץ.
שם הכול היה מוכן, ולא היה צורך להשקיע גם בביטחון. הכסף הזה לא הולך לבזבוזים, אלא ליצירת מנופים משמעותיים מאוד שיביאו אותנו בסוף ל-35 אלף דולר תוצר לנפש".
ה-OECD, המועצה הלאומית לכלכלה וכל גוף בעל אוטוריטה אומרים שצריך להקטין את החוב, אז אתה רוצה להגדיל אותו?
"גם אני אומר להקטין את החוב, אבל אם אנחנו משקיעים כרגע עוד חצי אחוז חוב תוצר, זה כסף קטן בתנאי שזה כסף שממוקד במנועי צמיחה שאתה יכול למדוד את התועלת הכלכלית שלהם. זאת השקעה".
בהכירך את הנפשות הפועלות, מה תהיה לכך תגובת נתניהו והאוצר?
"הם יצטרכו לגלות מנהיגות ולעשות צעדים אמיצים. כל המנהיגים בעולם עושים כעת צעדים אמיצים".
תצטרך לתת משהו בתמורה.
"אם יבקשו משהו שאוכל לתת, אתן. זה הרעיון בשולחן העגול - שמדברים ומגיעים להבנות ולהסכמות. העובדה שישראל מתנהלת במשברים האחרונים טוב ממדינות אחרות, וטוב ממה שחשבו לגביה, היא תוצאה של שיתוף הפעולה בין הצדדים השונים של המשק. העובדה שהצלחנו להגדיל את התקציבים ב-2 מיליארד שקל בשנה שעברה היא לא נס, אלא תוצאה של עבודה".
את הפגישה הקרובה ינהל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, מה שמעלה את השאלה האם יש בכך רמז לפיחות בכוחם של שחקני האוצר בשחמט בניית התקציב. "אני לא בטוח שהדיונים עברו מהאוצר לראש הממשלה. האוצר שחקן מרכזי, ואני בטוח שיוביל את הדיונים. זה לגיטימי שמשרד ראש הממשלה - כשרה"מ שר על לכלכלה - ייקח חלק דומיננטי בדיונים. יש תיאום בין לשכת רה"מ למועצה הלאומית לכלכלה וחברה ולאוצר", משיב ברוש בדיפלומטיות של פוליטיקאי, אבל מתחייב שהוא לא מתכוון להיכנס לפוליטיקה.
