"אני חושב שהפעלה של קזינו חוקי ומסודר באמצעות זכיינים רציניים, היא דבר שרק יכול להיות חיובי עם הקפדה יתרה של גורמי האכיפה החוקית", כך אמר דוד פתאל, הבעלים של רשת מלונות פתאל, במושב הפתיחה של הכנס השנתי של התאחדות הקבלנים, שנערך במלון הנסיכה באילת. פתאל אמר את הדברים בפאנל שדן בשאלת הקמת קזינו באילת.
"כמלונאים אנחנו חושבים שכל אטרקציה שמגיעה לעיר או כל משהו שתומך את התיירות הוא טוב לעיר. מובן שיש בסיפור של הקזינו יותר פולקלור ויותר לחצים אבל עושים מזה הרבה מעבר למה שזה באמת. הסתובבנו כולנו בעולם וראינו ערי קזינו מכובדות עם אישורים מהממשלה ומהעירייה. ספינות הקזינו צמחו פה באילת לתוך חלל שבו אנשים מחפשים מה לעשות. הישראלים ידועים ככאלה שאוהבים להמר והשתלטו על זה גורמים לא חיוביים. יש מודלים מלאס וגאס ועד מונטה קרלו, שמנוהלים בשליטה ממשלתית ושמשלמים הרבה מאוד מס מהרווחים. הקזינו הכי גדול במדינת ישראל זה מפעל הפיס ויש שם אנשים שמכורים לא פחות ממקומות אחרים.
"אין ספק שאם אפשר היה להתנות את הקזינו בהקמת קומפלקס של מרכזי כנסים בעיר הוא יותר טוב מקזינו stand alone, אבל אם מחר בכנסת מחליטים שיהיה קזינו, את הרולטה לא נראה מסתובבת אלא בעוד 15 שנה. ההתניה של קזינו בהקמת קומפלקס מרכזי כנסים היא התניה חיובית, אבל שלא יהיו יותר מדי התניות כי זה יהפוך לדבר לא כלכלי".
לדברי ראש עיריית אילת, יצחק מאיר הלוי, "אנחנו לקראת ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה להשיב את אותם המענקים שנשדדו מהעיר אילת לפני כמה שנים ואנחנו מקבלים היום תמיכה מהממשלה מקיר לקיר, אותה אנחנו רוצים לעגנה בהחלטת ממשלה ולהחזיר את אותן התמיכות שהיו בעבר לאנשים שרוצים לבנות בתי מלון. בעשר השנים האחרונות לא נבנה באילת אפילו חדר מלון אחד. אם מסתכלים ממזרח ודרום מגלים שאם לא נתעורר מהר, אילת תהפוך לחצר האחורית של מפרץ ים סוף ולזה לא נוכל לתת יד. נקווה שאילת תחזור להיות הבירה של מפרץ ים סוף. מועצת העיר אילת החליטה שהיא מעודדת הקמת קזינו ובתנאי שהוא יהיה חלק מקומפלקס של מרכזי קונגרסים, ירידים ותערוכות ולא כדבר שעומד בפני עצמו".
מפכ"ל משטרת ישראל לעבר, שלמה אהרונישקי, אמר בפאנל כי "כמפכ"ל השתתפתי בדיונים של הממשלה הכי תומכת בנושא הקזינו (ממשלת אריאל שרון - מ.מ.) והיתה הסכמה פה אחד שמכל הבחינות, בין היתר מבחינת מנועי צמיחה, קזינו או הימורים חוקיים הם דבר שיש לפתחו. איטליה נחשבת לחלוצה בתהליך הזה. לפני שש שנים, כשראו שם שלא ניתן להתמודד עם ההימורים הלא חוקיים החליטו להלבין את ההימורים ולהפוך אותם לחוקיים. בהימורים חוקיים יש הרבה מאוד יתרונות, הבעיה היא בתחום שהוא המחסום המרכזי - התחום הערכי. האם נכון במדינת ישראל, הדוגלת בערכים, להקים קזינו ברמה אחת מעבר למה שיש היום? אפשר להלבין את ההימורים, אבל עם רגולציה, שליטה ובקרה. אין ספק שמדובר במנוע צמיחה שבכל מקום שבו הוא קיים הקפיץ את הרשויות וזו איוולת להמשיך להיות בת יענה. הדרך שבה מדינת ישראל מתמודדת היום עם ההימורים לא חוקיים פשוט לא מצליחה".
יו"ר הרשות לפיתוח כלכלי אילת, רפי הוכמן, לשער ראש העירייה, אמר בפאנל כי "אם באילת יהיה קזינו בלבד אנחנו נהיה נגד. אנחנו רואים קזינו כחלק מקומפלקס שמביא את העוצמות לעיר. מרכז כנסים הוא מנוע צמיחה שאילת זקוקה לו. הביקושים למלונות באילת הולכים ויורדים. הייתי מאלה שפעלו לסגירתן של ספינות הימורים, שהביאו כסף לעיר. כסף בלבד ללא ערכים חברתיים הוא דבר פסול. בעיר שיש בה תערוכות וכנסים הביקושים הולכים וגדלים. צריך לעודד יזמות כדי שבעל מגרש באילת ירצה לבנות מלון. היום הוא אומר שלא כדאי והוא צודק. היום מפסידים כסף. בלאס וגאס התחילו בהימורים, למדו את הלקחים והיום ממשיכים כעיר של כנסים ותערוכות".
לדברי הפעיל החברתי מאילת, משה פבר, שהשתתף בפאנל, "אני רוצה לראות את אילת כעיר מתפתחת ולא כחצר אחורית. אבל לפתח את העיר אפשר לעשות באלף דרכים, לא כולן חיוביות, וגם קזינו לא. אני משוכנע שכל מי שיושב פה רוצה לבנות קזינו, אבל לא אצלו בבית. מבחינתם זה טוב שזה ייזרק על אילת, כי זה טוב שיש פריפריה וזה טוב שיש חוצבי עצים ומפעילי מים".
נתונים רלוונטיים בנושא הקזינו סיפק בפאנל נחמן שכטר, יו"ר מלד"ן, שאמר כי
"80% מתושבי אילת, כולל הדתיים והמסורתיים, תומכים בהבאת הקזינו לעיר. באטלנטיק סיטי, כשהביאו את הקזינו נעלמה הפשיעה. איפה שיש קזינו הנדל"ן עולה. לפי מחקרים, המסתובבים בקזינו הם בגילאים שנעים מגיל 35 עד 65 שהיקף הכנסתם מ-6,000 שקל ומעלה ומקצתם הם בעלי הכנסה של מתחת ל-4,000 שקל. ב-2008 מפעל הפיס והטוטו הכניסו 5.5 מיליארד שקלים. צריך להבין שיותר אנשים התאבדו בגלל טוטו ולוטו מאשר מקזינו".