"אין לי שום ספק שאם יהיה ניסיון למצות את הדין עם אורי בלאו, אז כל עולם התקשורת בישראל צריך להיכנס לכוננות ספיגה. אין לי ספק בזה. מפני שיש מי שחושב שזה האמצעי להרתיע מדליפים ולסגור את פיה של העיתונות" - כך אומר עו"ד מיבי מוזר, הפרקליט המיתולוגי כמעט של "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", בראיון למגזין "פירמה" שיופץ הערב (ב').
"אני כל הזמן בהרגשה שאילו היו מודלפים דברים מסוימים ומתפרסמים לפני 1973, יכול להיות שהעיתונות היתה מתייחסת אחרת לנושא ומטפלת בו אחרת, ומצבנו היה יותר טוב", אומר מוזר. "אז דווקא עכשיו, אחרי 1973, לבוא ולהטיל על העיתונות איסורים, שגם אם הם קיימים בחוק אסור להשתמש בהם? איסורים כאלה יכולים לשתק את העיתונות. זה ימנע במקרים קריטיים הדלפה שהיא חיונית וצריכה להגיע לפרסום. זה יהיה מעשה לא נכון. עובדה היא שהצנזורה אישרה פרסומים של בלאו שהיו מבוססים על מסמכי ענת קם. הבינו שאין בהם סכנה מיידית לביטחון המדינה, ולעומת זאת יש להם חשיבות ציבורית".
- המגבלות הללו הן נגד העיתונות, או שאלה מניעים אישיים נגד בלאו?
"אני לא רוצה להכתים את מי שעוסק בעניין הזה ולומר שהם עושים מסע אישי נגד בלאו, אם כי יכול מאוד להיות שיש מניעים כאלה, אבל כיוון שאינני יכול להצביע עליהם באופן ברור, אז אני לא מוכן להגיד את זה. בלאו, בכתיבתו - ולאו דווקא בכתיבה הביטחונית שלו - דרך על הרבה יבלות של השלטון אצלנו".
- ענת קם היא עבריינית לשיטתך?
"אני לא שופט אותה. יש לה מספיק על ראשה גם בלי שיפוט שלי".
- הופתעת מאז פרסום הפרשה מדברי הביקורת שנכתבו מצד כמה וכמה עיתונאים נגד התנהלות עיתון "הארץ"?
"לגיטימי בעיניי שאנשים מביעים את דעתם, ואבוי לנו אם אסור היה להם לעשות זאת. אני לא מסכים עם חלק מהביקורת, ואני חושב שיש עיתונאים שחושבים רק על ההזדמנות שנפלה בחלקם לנגח את 'הארץ'. בלי להזכיר שמות, לפחות עיתונאי אחד חושב שזו ההזדמנות של חייו לבוא חשבון עם עיתון 'הארץ', והוא מנסה כל הזמן להניע את השלטונות לפעול נגד העיתון.
"אני חושב שצריך להתפעל מהעובדה שעיתון 'הארץ' אומר 'לא ניתן לעיתונאי להיפגע בשל העובדה שהוא עושה את תפקידו וממלא את תפקידו'. זאת עמדה רצינית ומכובדת של עיתון שרוצה להמשיך לשרת את הציבור".
"חלק מהציבור, כפי שיצא גם בבדיקה שערך 'הארץ', לא אוהב לדעת על פרשיות ביטחוניות", אומר מוזר, "חלק מהציבור גם לא אוהב לדעת על פרשיות השחיתות שהעיתונות מטפלת בהן. חלק מהציבור בכלל היה רוצה לחיות בגן עדן של שוטים, אבל זה לא התפקיד של העיתונות. התפקיד של העיתונות זה למנוע את גן העדן של השוטים ולהעמיד מראה בפני הציבור ובפני מה שמתחולל".
מוזר מתייחס בראיון גם לתפקיד שמשחק השיקול הכלכלי כשלמערכת עיתון מגיע מכתב המאיים בתביעת דיבה: "התמזל מזלי, אבל העיתונים שאני מייצג לא הראו סימני פחד מהצד הכלכלי. אני מניח שעיתונים מקומיים, שאין מאחוריהם גב רציני, יכולים להיות מושפעים מזה. אבל אני לא מייצג אותם. חוסן כלכלי של עיתון יכול בהחלט לתת גב לפרסומים שצריכים להתפרסם ולא להיבהל, לא מחרם מודעות ולא מכל מיני דברים מהסוג הזה".
הראיון המלא מתפרסם בגיליון מאי של מוסף "פירמה"
עוד בגיליון:
■ מולי שגב, יוצר ועורך "ארץ נהדרת": "ליטל מעתוק הפכה לצ'ה גווארה של המופרעים"
■ אובמה, מאחוריך: לעורך הצהובון "נשיונל אינקוויירר" אין פרות קדושות
■ שפוטים במערכת: האם עיתונאים יכולים לעבוד גם כעורכי דין?
■ בלוק יצירתי: כך מוכרים נדל"ן יוקרה בחו"ל
