פרופ' אמנון רובינשטיין ופרופ' אוריאל רייכמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה עתרו הבוקר (א') לבג"ץ בדרישה לאכוף את תוכנית לימודי הליבה על מוסדות החינוך החרדיים. לעתירה הצטרפו גם ראש אכ"א לשעבר, אלוף (מיל') אלעזר שטרן, וכמה בוגרי החינוך החרדי שחזרו בשאלה.
שופטת בג"ץ מרים נאור הורתה להעביר את העתירה לדיון בפני הרכב.
העותרים דורשים מבג"ץ לבטל את "חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודים", ולחילופין הם מבקשים לקבוע כי החוק אינו פוטר את המדינה מלאכוף את לימודי הליבה על "מוסדות החינוך התרבותיים הייחודיים".
לצד הכנסת ומשרד החינוך, מופנית העתירה גם נגד איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים.
לדברי רייכמן ורובינשטיין, חובת המדינה היא להבטיח חינוך נאות לכל אזרחיה על-ידי קביעת תוכנית לימודי ליבה במקצועות הבסיסיים כתוכנית חובה בכל מוסדות החינוך.
"אנו לא נגד החרדים", אומר רובינשטיין, "עתירתנו מוגשת גם בשם הילדים החרדים חסרי הישע שהרוב בכנסת הפקיר אותם".
לדברי רייכמן, "מניעת לימודי הליבה מילדי החרדים כמוה כיצירת חומת כלא השוללת מהם חירות מחשבתית ומעשית".
העותרים טוענים כי "חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודים" פוגע בזכותם החוקתית של תלמידי הישיבות הקטנות לכבוד האדם ולחופש עיסוק. מצד אחד, היעדרם של לימודי ליבה פוגע בכבוד האדם של כל תלמידי הישיבות הקטנות, שכן הוא מגביל את יכולתם לבחור את מסלול חייהם ובכך פוגע באוטונומיה הבסיסית של האדם, העומדת בבסיס מושג כבוד האדם. אך לדברי העותרים, הפגיעה חמורה במיוחד בתלמידים שאינם מתאימים למסלול חיים של לימודי קודש. מצד שני, החוק מעודד מערכת חינוך שאינה נותנת בידי תלמידיה את הכלים הבסיסיים להשתלבות יצרנית בשוק העבודה הישראלי. בכך פוגע החוק בזכותם לחופש העיסוק של אותם אלפי תלמידי ישיבות".
בבתי-הספר העל-יסודיים החרדיים לומדים כיום יותר מ-20% מכלל התלמידים היהודים בגילאים אלה, לעומת 3.7% בשנת 1970, ושיעור זה צפוי להמשיך ולעלות. בחינוך היסודי החרדי לומדים כיום 27% מכלל התלמידים היהודים באותם גילאים, לעומת 6.6% לפני 40 שנה.
"תוצאת החוק היא אם כן פגיעה קשה", טוענים העותרים, "שתוסיף ותתרחב בשנים הבאות, בזכויות החוקתיות של תלמידי הישיבות הקטנות לכבוד האדם ולחופש העיסוק. החוק אף מנציח את תלותם הכלכלית הנמשכת של אלפי תלמידים מדי שנה".