2009 היתה שנה לא פשוטה לריטייל, במיוחד באופנה, תחום שהתאפיין בתחרות קשה במיוחד על רקע ההאטה הכלכלית. הרשתות הקדימו את מכירות סוף העונה, הגדילו את ההשקעות בפרסום ודאגו למבצעים על רצפת המכירה כמעט לאורך כל שנה. למרות זאת ובסיכומה של שנה, רשתות אופנה רבות סבלו מירידה במכירות, וכולן סבלו משחיקה במרווחים.
אבל מי שחשב שקמעונאים וקניונים זה סוג של שותפות - התבדה עד מהרה. התשקיף שהגישה קבוצת עזריאלי לבורסה והדו"חות הכספיים של בריטיש ישראל, מליסרון והכשרת היישוב מוכיחים שוב כי בעוד שהסערה מטלטלת בחוזקה את רשתות האופנה - היא כמעט ואינה מרעידה את סיפון הקניונים. אלה שותפים לרווחי הרשתות בימי הגאות, אבל בימי השפל הם ממעטים לקחת חלק בסיכון וחולבים את הפרה כמו בימי הזוהר.
הנוסחה פשוטה והיא נקראת חלופת פדיון. לפי החוזים הנחתמים בכל הקניונים, בעל עסק מחוייב בתשלום דמי שכירות קבועים למ"ר או באחוזים מהפדיון, הגבוה מבין השניים.
הנוסחה הזאת מבטיחה לקניונים כי בכל מקרה שבו עסק יפרח, החלק שלהם בעוגה יגדל. היא גם מבטיחה מאידך כי כאשר הפדיונות יהיו נמוכים, הנתח של הקניונים בעוגה לא יקטן.
"מי שקונה קניון משקיע בו הרבה כסף וצריך להבטיח את ההכנסות שלו. קניונים הם האחרונים שנכנסים למיתון והראשונים שיוצאים ממיתון. זה לא רק בישראל אלא בכלל העולם. זה לא שהמצאנו נוסחה אחרת. אין ספק שיש בעלי קניונים שמתחשבים יותר בסוחרים שהמצב שלהם קשה, אבל זה מצב נקודתי", מסביר מנכ"ל מליסרון, משה רוזנבלום.
"רק הקניונים עושים כסף"
קבוצת קניוני עזריאלי מעידה כי ב-2009 היא "נהנתה משיפור בהכנסות במרכזי המסחר והקניונים הקיימים". ואכן, בנטרול הנכסים החדשים שנוספו לקבוצה (קניון גבעתיים, קניון מודיעין ויתרת השליטה בקניון הוד-השרון), קניוני עזריאלי רשמו ב-2009 גידול של 5.3% בהכנסות שהסתכמו ב-518 מיליון שקל, לעומת 492 מיליון שקל ב-2008.
ללא הנטרול, בשנת 2009 גדלו הכנסות קבוצת עזריאלי מקניונים ומרכזי מסחר ב-25% והסתכמו ב-664.6 מיליון שקל, לעומת 533.4 מיליון שקל ב-2008 (כולל הכנסות של כ-6 מיליון שקל ממרכז בארה"ב). הרווח התפעולי גדל ב-26% והסתכם ב-535 מיליון שקל, לעומת 424 מיליון שקל ב-2008.
גידולים בהכנסות רושמת גם קבוצת קניוני ישראל של בריטיש ישראל. הכנסות הקבוצה מקניונים צמחו ב-2009 ב-6.55% והסתכמו ב-566.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 532 מיליון שקל ב-2008. הרווח התפעולי (N.O.I) גדל ב-10.5% והסתכם ב-379 מיליון שקל, לעומת רווח 343 מיליון שקל ב-2008.
"לאט-לאט מבינים שהקניונים עושים כסף והריטייל לא עושה כסף. זה פשוט לא הוגן. הם קצת איבדו פרופורציה ואיבדו את ההוגנות במערכת היחסים", אומר ל"גלובס" מנכ"ל של אחת מרשתות האופנה בארץ.
עסקי האופנה בקניונים מהווים את החלק המכריע (למעלה מ-50%) של העסקים הפועלים בכל קניון, ואלה דווקא עברו שנה מתונה במיוחד. לפי מערכת ריס, בהשוואת מכירות של 1,100 חנויות אופנה והנעלה זהות, נרשמה ב-2009 ירידה של 5.2% בפדיונות. מדובר בפדיונות הרשתות החברות במערכת.
אך הממוצע אינו משקף בהכרח את המצב לאשורו. לפי ריס, שליש מהרשתות ותתי-הרשתות רשמו ירידה של למעלה מ-15% בפדיונות, ורק 31% שמרו על הפדיונות או רשמו עלייה מתונה בהם.
הנה מה שאמר בשעתו לנו מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי, פאר נדיר: "שוק האופנה סבל מהתכווצות. ראינו קשיים בחלק מהרשתות לעמוד בלחץ של ירידה במחזורים וכנראה גם קשיים במימון. יש בהחלט רשתות שספגו יותר וירדו ב-10% ואפילו 20% במכירות".
* האם לא היה מקום לקניונים לבוא לקראת השוכרים?
"ממש לא. קניון שבעת הכוכבים עלה ב-7% מהפדיונות", אומר מנכ"ל קניון שבעת הכוכבים, זיו שחורי.
* אבל המרווחים של הרשתות נשחקו?
"אנחנו לא פילנטרופים".
דמי השכירות הגבוהים וחלופת הפדיון, לצד ההאטה בשוק, הביאו בפועל לכך שבקרב חלק מהרשתות היוו דמי השכירות 20% מכלל פדיון החנות. במקרים חריגים הם אף הגיעו ל-25%. שיעורי התשלום האלה מקוממים את מרבית רשתות האופנה, שחלוקות בדבר נקודת האיזון.
"מצב לא הגיוני"
"שיעורים כאלה הם פשיטת-רגל לריטייל. זה לא הגיוני. ברגע שאתה עובר את ה-10% זו קטסטרופה. איפה הארנונה? הוצאות שוטפות של שיפוצים, שמירה, שכר עבודה, פרסום? זה מצב לא הגיוני. 15%-20% מהפדיון זו בועה", אומר מנכ"ל של אחת החברות.
"כדי שרשת תהיה רווחית, דמי השכירות צריכים לנוע היום בין 8%-14% מהפדיון לכל היותר. מעל 15% זו גדר חשמלית, ואתה מפסיד כסף. הפער בין 8% ל-15% הוא הרווח. היום רשתות מתפשרות גם על 17% ו-20%", אומר מנכ"ל לי קופר, גידי גולדפינגר.
"ה'ברייק איוון' הוא בסביבות 15%. ב-20% זה פול גז בניוטרל ואולי מפסידים, תלוי ברווחיות הגולמית של כל אחד. בנוסף, בקניונים חלשים דמי הניהול שעומדים על 70 שקל למ"ר הופכים להיות מאוד משמעותיים", אומר מנכ"ל של חברת אופנה גדולה.
רוזנבלום אינו חולק עליהם אבל טוען כי "עד 20% הוא עוד יכול למשוך, הוא לא מפסיד, אבל הוא גם לא מרוויח. השיעור ההגיוני הוא 12%-14% מהפדיון שבו הריטיילר יכול לשלם שכירות ועדיין לשרוד".
מנכ"ל קניוני ישראל, יוסי צבי, אומר ל"גלובס" שהם באים לקראת השוכרים. "רק 1%-2% מההכנסות שלנו מדמי שכירות מקורם באחוזים מדמי הפדיון. גם אם פורמלית יכולנו להישאר בחוזים גם כשקשה לשוכרים, המדיניות שלנו היתה לבוא לקראת השוכרים, וזה גרם בסוף היום לכך שההכנסות לא עלו כמו שרצינו כי הפדיונות לא היו טובים", אומר צבי.
כניסת הרשתות הבינלאומיות רק חיזקה את מעמד הקניונים כיוון שיצרה שוב ביקושים.
במציאות מתברר כי גם כאשר הרשתות מתקשרות לשרוד, הן עושות הכל כדי לשמר את המצב הקיים ובקניונים מודעים לכך היטב. "בסוף זה שוק של היצע וביקוש. אם רשת משלמת 20% מהפדיון, למה היא לא קמה ועוזבת?", שואל מנכ"ל אחת מקבוצות הקניונים.
"השוק עדיין במשבר, ויש רצון להחזיק את החנויות עד שהמשבר יעבור, גם אם הן לא רווחיות", מסביר גולדפינגר.
