"יש מקום להגביל את שכר הבכירים, אשר במקרים רבים הגיע לרמות שערורייתיות שקשה להצדיקן. ישנם מקרים שבהם בכירים ישראליים מרוויחים יותר מנושאי משרה מקבילים בחברות בחו"ל, אשר עוסקות בתחום דומה אך גדולות מהחברה הישראלית המדוברת" - כך אומרת בראיון ל"גלובס" ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, מרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו המתמחה בדיני תאגידים וניירות ערך.
"הבעיה היא שקשה למצוא נוסחה מנצחת להגבלה כאמור", היא אומרת. "לא נראה לי לקבוע כי שכר בכיר לא יעלה על-פי כמה משכר העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה או מהשכר הממוצע במשק, שכן בקביעת שכר מנכ"ל יש להביא בחשבון את השונות בין החברות. אלא שקביעת רף השתכרות שונה, בהתאם לתחומים בהם פועלת החברה, הוא דבר קשה מאוד ליישום.
"גם פיתרון באמצעות הגבלת השכר המוכר לצרכי מס קשה מאוד ליישום - כיצד יעריכו לצורך העניין את שוויים של ניירות ערך שהוקצו לבכירים?! נראה לי כי היתרון בפיתרון שהציע יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן - ששכר הבכירים יאושר באסיפה כללית של בעלי מניות ברוב מיוחד - הוא בפשטותו.
"על מנת שהפיתרון יהיה אפקטיבי יש לדאוג לכך שהחובה שחלה על משקיעים מוסדיים להשתתף ולהצביע באסיפות כלליות תחול גם על אסיפות כלליות שעל סדר יומן אישור שכר כאמור, כי יוכלו להיעזר בחוות-דעת של גופים מקצועיים בקשר להצבעתם, וכי יהיו רשאים לתאם ביניהם את אופן הצבעתם. כמו כן יש להוציא הנחיות ברורות אשר תקבענה אימתי יש לראות בגוף מוסדי בעל עניין אישי בהחלטה".
"בית משפט כלכלי - יוזמה נכונה"
"אני לא מבינה למה מבקרים את השופטים על חוסר הבנה בתחומים כלכליים מורכבים, ובהם ניירות ערך", אומרת פסרמן-יוזפוב. "אי-אפשר לצפות משופט שיבין בכל התחומים, ובמיוחד לא בתחום מאוד מורכב ומסובך כמו ניירות ערך. השופטים עצמם לא טוענים שהם מבינים בתחומים האלה.
"בתיקים בתחום ניירות ערך, ובעיקר בתיקים בגין שימוש במידע פנים ותרמית, שבהם יש הרבה מניפולציה ושיטות מסחר וצריך לדעת איך הכול עובד, אי-אפשר לצפות משופט שיידע את כל הפרטים ושיטות העבודה.
"כעורכת דין, גם בדברים יותר פשוטים היה ברור לי מראש שלשופט אין מספיק מומחיות בשביל להבין באמת על מה התביעה שהגשתי, ושאי-אפשר לצפות ממנו להכריע בלי לתת לו זמן ללמוד ובלי שיסתמך על חוות-הדעת של המומחים שמוגשות לו.
"הרבה מהדברים שנדונים בתיקי ניירות ערך הם בכלל לא בתחום המשפטי. השופט הוא משפטן, לא כלכלן ולא מומחה לשוק ההון. על הרקע הזה אני חושבת שהיוזמה להקים בית משפט מומחה בעניינים כלכליים היא יוזמה נכונה. חובה להכשיר את השופטים לבית המשפט הזה, גם הכשרה כלכלית ולא רק משפטית".
"אישה בעולם של גברים"
"כעורכת דין בתחום התשקיפים תמיד הרגשתי מאוד את העובדה שאני אישה בעולם של גברים", מספרת פסרמן-יוזפוב. "היו גם כל מיני מקרים שזה היה ממש בוטה. אחת הפעמים היתה כשעבדתי במשרד יגאל ארנון על הנפקה של איזו חברה, ולקראת ישיבת דירקטוריון של אחת החברות שבה היו צריכים לאשר את התשקיף, פנה המנכ"ל של החברה לבוס הישיר שלי ואמר לו ש'לא צריך שהמייד'לה תבוא לישיבת דירקטוריון'. הוא רצה שאותו שותף שהיה הבוס שלי יציג את זה לבד.
"מיד התנגדתי. אמרתי שאני לא מוכנה לזה, כי אני עבדתי על התשקיף, ולכן אני אבוא ואציג את זה בפני הדירקטוריון. הבוס שלי עמד מאחוריי בעניין הזה, ולא היתה לאותו מנכ"ל ברירה, אבל זה מראה כמה, לפחות בעבר, תחום שוק ההון וניירות הערך בפרט נשלט על-ידי גברים.
"אני חושבת שהיום זה הרבה פחות בוטה בפרקטיקה, יש עורכות דין מובילות בתחומים המסחריים והכלכליים, אבל באקדמיה זה עדיין נכון. אין הרבה נשים שמתעסקות בתחומים מסחריים בכלל".
* הראיון המלא עם ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".