גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

שימור בתל-אביב: יהודה הלוי פינת קפקא

סיפורו של בית אחד לשימור בלב תל-אביב מלמד עד כמה רב המרחק בין תוכנית השימור העירונית המבורכת ובין היום שבו נזכה לראות את בתיה הישנים של העיר עומדים בתפארתם

אם פרנץ קפקא לא היה טמון בבית הקברות היהודי החדש בפראג, הוא בוודאי היה גר ברחוב יהודה הלוי 60 בתל אביב. נדמה שרוחו מרחפת מעל הבניין, שדייריו ממתינים מזה כעשור לשיפוצו ולשימורו, תוך כדי שהגופים האמונים על כך מתנהלים בעצלתיים במקרה הטוב, או מתנערים מאחריות במקרה הרע, ובמקביל מגישים נגדם תביעה.

בתוך מסכת הבירוקרטיה שמעכבת את שימור הבניין, שעוצב בסגנון הבינלאומי בשנות ה-30 של המאה ה-20, תובעת עיריית תל אביב את בעלי הדירות - ביניהם מעצב האופנה רונן חן, השחקנית עינת ויצמן, רות מילגרום, מבעלי רשת האופנה גרטרוד, ואחרים - לשפץ את הבניין שהוגדר כמסוכן, שיפוץ שהיה אמור להתבצע, לדברי הדיירים, במסגרת פעילות השימור.

מדובר בבניין מרשים בצומת רחובות יהודה הלוי ומזא"ה, לא הרחק משדרות רוטשילד. בבניין יש שתי כניסות ו-18 יחידות דיור והוא הוכרז בניין לשימור מחמיר בתכנית השימור של עיריית ת"א. מאוחר יותר עבר הבניין לתב"ע (תכנית בניין עיר) של מגדל לוינשטיין הסמוך.

במקור, סומן המבנה בתכנית השימור העירונית כמבנה לשימור עם הגבלות מחמירות, וככזה נמנעה כל תוספת בנייה עליו. בעלת הגג היא חברת נשר בז, שבשל הגבלת הבנייה התאפשר לה לשמר את הבניין ולהעביר את זכויות הבניה למקום אחר, אומרת אדריכלית השימור ששכרו דיירי הבניין, טל איל, בעבר אדריכלית במחלקת השימור של עיריית תל אביב משנת 1996 עד שנת 2003. "כשהתווסף המבנה לתב"ע של מגדל לוינשטיין וזכויות הבנייה בו לא מוצו, הן הועברו אל מגדל לוינשטיין. במקביל, כנהוג, נמחק המבנה מתכנית השימור העירונית", אומרת טל. תכנית השימור של תל אביב כוללת כ-1,000 מבנים ואתרים לשימור, מתוכם 190 לשימור מחמיר.

לטענת טל, בפועל "החברה מיצתה את זכויות הבנייה על גג הבניין במקום אחר, קיבלה פיצוי כספי, אך לא ביצעה השימור. הם כאילו בנו על הבניין אבל לא שיפצו אותו; בנוסף, אנחנו נתבעים; זו שיא החוצפה".

פיצוי של מיליון דולר

באוקטובר 2001 חתמה עיריית תל אביב על הסכם עם חברת נשר בז, לפיו תפצה העירייה את היזם פיצוי כספי בתמורה לויתור על זכויות הבנייה ולשיפוץ הבניין, כך על פי נוסח ההסכם, שהגיע לידי "גלובס". העירייה התחייבה לשלם לנשר בז 950 אלף דולר: 500 אלף דולר הועברו ליזם, ו-450 אלף דולר הופקדו בקופת העירייה לטובת הבטחת השימור. לפי ההסכם, "החברה מתחייבת לבצע את השיפוץ בשלמותו גם אם עלותו תעלה על הסכום של 450 אלף דולר".

ההסכם בין העירייה לנשר בז לא כלל את בעלי הדירות, שגילו רק בדיעבד, לאחר כשבע שנים, על קיום ההסכם, אומר חן. את בעלי הדירות מייצג עו"ד עינב כהן, שפנה לפני כשנתיים לממונה על חוק חופש המידע בעירייה על מנת לקבל את החוזה שנחתם ללא ידיעת בעלי הדירות.

רק שללא קשר לשימור, לפני מספר שנים הכריז מדור מבנים מסוכנים בעירייה על המבנה כמבנה מסוכן: "הבניין מהווה סכנה למחזיקים, לציבור ולנכסים הסמוכים", נכתב בחוות דעת של העירייה ב-2005, בה דרש מהנדס מטעמה לתקן את קירות הגג, להוריד גושי טיח ובטון מתפוררים, ועוד.

בתגובה, פנו בעלי הדירות אל העירייה והזכירו כי הבניין מיועד לשימור מחמיר על ידי חברה פרטית, וכי אין לשנות את טיח הבניין הקיים אלא רק בצורה של טיח שימורי. בשנת 2005 פתחה העירייה בהליך משפטי נגד בעלי הדירות, מלבד קרן רבינוביץ', קרן לקולנוע שנתמכת על ידי העירייה, הממוקמת בבניין, כך לפחות טוענים הדיירים.

"לכאורה, התנהלה עיריית תל אביב כמו שני גופים שונים: מצד אחד סוכם על שימור הבניין, ומצד שני תובעת העירייה את בעלי הדירות לתקן - ולא לשמר - את ליקויי הבטיחות ואת המעטפת החיצונית", אומר חן.

לאחר שנים של מכתבים לעירייה ולנשר בז, פגישות בין הצדדים, ומו"מ לגבי אופן הפעולה, שלח ב-2009 כהן מכתב לבא כוח נשר בז, עו"ד ארז אהרוני, ובו דרישה למלא את התחייבות החברה על פי ההסכם עם העירייה. כהן הבהיר כי בעלי הדירות מוכנים לשאת בעלויות שיפוץ נוספות של 1,000 דולר לחדר. לדברי חן, לאורך המו"מ הובהר כי פתיחת מרפסות ותיקון חריגות בנייה נוספות תטופלנה במסגרת עבודתו של קבלן השימור.

לטענת בעלי הדירות בבניין, הם התבקשו לאחרונה על ידי העירייה לבחון אפשרות לבצע את השימור בעצמם. בעלות של כ-100 אלף שקל, הם שכרו אדריכלית, עורך דין, והכינו את הניירת הנדרשת, לרבות תיק תיעוד, תכנית שימור, אומדן עלויות, והצעות מחיר מקבלנים. הם בחרו הצעה של קבלן שימור בעלות של כ-2.7 מיליון שקל. עלויות השיפוץ, כולל היועצים, נאמדות בכ-3 מיליון שקל, פי שתיים מהסכום של 450 אלף דולר שהופקד בעירייה.

למרות פניות לנשר בז ולעירייה, עד היום לא החל השימור, אומרים הדיירים, שבחודש יוני השנה יצטרכו לדווח לבית משפט על התקדמותם בנושא תיקון הליקויים בבניין המסוכן. בינתיים, ממשיכים הדיירים לתהות מדוע אינה אוכפת העירייה את ההסכם שחתמה עם היזם. יתרה מכך, מדוע הדאגה לשימור מבנים היסטוריים, אותה חרטה העירייה על דגלה, אינו עומד לנגד עיניה.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ראשית, נבהיר כי העירייה עושה כל שניתן כדי לביצוע את השיפוץ הנדרש בבניין, ובכלל זה משקיעה מאמץ גדול להביא לידי שיתוף פעולה בין כל הנוגעים בדבר. שנית, נעמיד דברים על דיוקם: עקב הכרזת הבניין לשימור נמנעו מחברת נשר בז זכויות הבניה על גג הבניין, ואלה כלל לא הוסבו למגדל לוינשטיין. ההסכם בין החברה לעירייה נחתם בעקבות תביעת פיצויים שהגישה נשר בז, ובמסגרתו התחייבה העירייה לשלם 500 אלף דולר בגין מחיקת הזכויות, ו-450 אלף דולר נוספים בגין שיפוץ הבניין ברמה של שימור. הסכום הראשון שולם מייד לאחר חתימת ההסכם והסכום השני טרם שולם עקב אי ביצוע השיפוץ, שלטענת החברה מקורו בחוסר שיתוף פעולה מצד בעלי הדירות והדיירים.

נוסיף, כי המבנה הוכרז כמבנה מסוכן באוגוסט 2005, לפי סעיף 3 לחוק העזר. הכרזה לפי סעיף זה מחייבת את בעלי הדירות, כפי שנמסר להם, לבצע תיקונים בטיחותיים בלבד ולא שיפוץ כולל. התביעה המשפטית נגדם הוגשה בגין אי ביצוע העבודות והדיון בעניין נקבע להתקיים בספטמבר 2010.

באשר לקרן רבינוביץ', נציין כי בספטמבר 2007, מיד לאחר הגשת כתב האישום, ביצעה הקרן ביוזמתה ועל חשבונה תיקון של הסדקים בקירות החיצוניים של המבנה בקומת הקרקע וכן תיקון חגורות הבטון מעל החלונות ולכן נמחק האישום נגדה. לאורך כל ההליך הבהירה העירייה כי אם יפעלו הדיירים לתיקון הליקויים שנותרו כנדרש עד למועד הדיון הבא, יימחק כתב האישום גם כנגדם".

נשר בז: התושבים מסרבים לשת"פ

לדברי חברת נשר בז, "נשר בז הינה בעלת הגג בבניין וכל הזכויות שצמודות לו. עיריית ת"א הכריזה על המבנה כבניין לשימור עם "הגבלות מחמירות", דבר אשר שלל מהחברה זכויות בנייה משמעותיות בנכס. החברה תבעה פיצוי בהתאם לזכויותיה כדין, ובמסגרת פשרת הפיצוי שהושגה, הסכימה החברה לקבל חלק מהשווי בכסף וחלק לתרום לשיפוץ הבניין. המשמעות הינה שדיירי הבניין היו אמורים לקבל במתנה סכומים נכבדים לצורך השיפוץ אבל אינם מסתפקים בכך.

"למרות נכונות זו, זה למעלה מעשור דיירי הבניין מסרבים לשתף פעולה עם דרישות השימור העירוניות, המחייבות אותם לתקן חריגות בנייה מהותיות בדירות, הכוללות פיצול דירות, סגירת מרפסות, הקמת דירות מגורים במרתפים ובמחסנים וחריגות בנייה נוספות. במקום להיות אסירי תודה ממשיכים הדיירים בחמדנות להעלות דרישות כספיות נוספות כלפי החברה ונציגיה ולא להסתפק בתמורה שקבלו במתנה. ראוי לציין כי בשל העיכובים הרבים, הכספים שייעדה העירייה לפרויקט השימור, מעולם לא הועברו לחברה. יותר מכך, למרות שבנסיבות הקיימות עומדת לחברה האפשרות לבטל את החוזה בכל רגע נתון, היא המשיכה בניסיונות לקדם את פרויקט השימור. במידה והחברה תחליט ללכת בדרך זו הדיירים לא יקבלו את הסכומים שהחברה הייתה נכונה להעמיד לרשותם וייאלצו לשאת באופן מלא בכל עלויות השימור".

עוד כתבות

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

2,800 איש הפכו הלילה למיליונרים. בדולרים

לפי הערכה שפורסמה ברויטרס, אלפי עובדים בהווה ובעבר של אנתרופיק שהונפקה הלילה מחזיקים בתגמול מנייתי שכבר הבשיל ושווה לפחות מיליון דולר לאדם לפני מס ● בחברה הציעו בעבר מניות גם למועמדים לתפקידים אדמיניסטרטיביים ● כמה מההון הזה אפשר לממש כבר ביום המסחר הראשון?

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.3 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

מניות טק / צילום: Shutterstock

לראשונה זה 20 שנה: שפל בשיעור ההחזקה של מנהלי קרנות במניות טק

סקר מנהלי הקרנות של בנק אוף אמריקה מציג ירידה היסטורית בחשיפה למניות הטכנולוגיה, לצד חששות גוברים מהשקעות היתר ב–AI וממשבר חוב בענף ● עם זאת, רק 3% צופים מיתון, החזקות המזומן בשפל והמשקיעים מחפשים הזדמנויות במקומות אחרים

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים