גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

שימור בתל-אביב: יהודה הלוי פינת קפקא

סיפורו של בית אחד לשימור בלב תל-אביב מלמד עד כמה רב המרחק בין תוכנית השימור העירונית המבורכת ובין היום שבו נזכה לראות את בתיה הישנים של העיר עומדים בתפארתם

אם פרנץ קפקא לא היה טמון בבית הקברות היהודי החדש בפראג, הוא בוודאי היה גר ברחוב יהודה הלוי 60 בתל אביב. נדמה שרוחו מרחפת מעל הבניין, שדייריו ממתינים מזה כעשור לשיפוצו ולשימורו, תוך כדי שהגופים האמונים על כך מתנהלים בעצלתיים במקרה הטוב, או מתנערים מאחריות במקרה הרע, ובמקביל מגישים נגדם תביעה.

בתוך מסכת הבירוקרטיה שמעכבת את שימור הבניין, שעוצב בסגנון הבינלאומי בשנות ה-30 של המאה ה-20, תובעת עיריית תל אביב את בעלי הדירות - ביניהם מעצב האופנה רונן חן, השחקנית עינת ויצמן, רות מילגרום, מבעלי רשת האופנה גרטרוד, ואחרים - לשפץ את הבניין שהוגדר כמסוכן, שיפוץ שהיה אמור להתבצע, לדברי הדיירים, במסגרת פעילות השימור.

מדובר בבניין מרשים בצומת רחובות יהודה הלוי ומזא"ה, לא הרחק משדרות רוטשילד. בבניין יש שתי כניסות ו-18 יחידות דיור והוא הוכרז בניין לשימור מחמיר בתכנית השימור של עיריית ת"א. מאוחר יותר עבר הבניין לתב"ע (תכנית בניין עיר) של מגדל לוינשטיין הסמוך.

במקור, סומן המבנה בתכנית השימור העירונית כמבנה לשימור עם הגבלות מחמירות, וככזה נמנעה כל תוספת בנייה עליו. בעלת הגג היא חברת נשר בז, שבשל הגבלת הבנייה התאפשר לה לשמר את הבניין ולהעביר את זכויות הבניה למקום אחר, אומרת אדריכלית השימור ששכרו דיירי הבניין, טל איל, בעבר אדריכלית במחלקת השימור של עיריית תל אביב משנת 1996 עד שנת 2003. "כשהתווסף המבנה לתב"ע של מגדל לוינשטיין וזכויות הבנייה בו לא מוצו, הן הועברו אל מגדל לוינשטיין. במקביל, כנהוג, נמחק המבנה מתכנית השימור העירונית", אומרת טל. תכנית השימור של תל אביב כוללת כ-1,000 מבנים ואתרים לשימור, מתוכם 190 לשימור מחמיר.

לטענת טל, בפועל "החברה מיצתה את זכויות הבנייה על גג הבניין במקום אחר, קיבלה פיצוי כספי, אך לא ביצעה השימור. הם כאילו בנו על הבניין אבל לא שיפצו אותו; בנוסף, אנחנו נתבעים; זו שיא החוצפה".

פיצוי של מיליון דולר

באוקטובר 2001 חתמה עיריית תל אביב על הסכם עם חברת נשר בז, לפיו תפצה העירייה את היזם פיצוי כספי בתמורה לויתור על זכויות הבנייה ולשיפוץ הבניין, כך על פי נוסח ההסכם, שהגיע לידי "גלובס". העירייה התחייבה לשלם לנשר בז 950 אלף דולר: 500 אלף דולר הועברו ליזם, ו-450 אלף דולר הופקדו בקופת העירייה לטובת הבטחת השימור. לפי ההסכם, "החברה מתחייבת לבצע את השיפוץ בשלמותו גם אם עלותו תעלה על הסכום של 450 אלף דולר".

ההסכם בין העירייה לנשר בז לא כלל את בעלי הדירות, שגילו רק בדיעבד, לאחר כשבע שנים, על קיום ההסכם, אומר חן. את בעלי הדירות מייצג עו"ד עינב כהן, שפנה לפני כשנתיים לממונה על חוק חופש המידע בעירייה על מנת לקבל את החוזה שנחתם ללא ידיעת בעלי הדירות.

רק שללא קשר לשימור, לפני מספר שנים הכריז מדור מבנים מסוכנים בעירייה על המבנה כמבנה מסוכן: "הבניין מהווה סכנה למחזיקים, לציבור ולנכסים הסמוכים", נכתב בחוות דעת של העירייה ב-2005, בה דרש מהנדס מטעמה לתקן את קירות הגג, להוריד גושי טיח ובטון מתפוררים, ועוד.

בתגובה, פנו בעלי הדירות אל העירייה והזכירו כי הבניין מיועד לשימור מחמיר על ידי חברה פרטית, וכי אין לשנות את טיח הבניין הקיים אלא רק בצורה של טיח שימורי. בשנת 2005 פתחה העירייה בהליך משפטי נגד בעלי הדירות, מלבד קרן רבינוביץ', קרן לקולנוע שנתמכת על ידי העירייה, הממוקמת בבניין, כך לפחות טוענים הדיירים.

"לכאורה, התנהלה עיריית תל אביב כמו שני גופים שונים: מצד אחד סוכם על שימור הבניין, ומצד שני תובעת העירייה את בעלי הדירות לתקן - ולא לשמר - את ליקויי הבטיחות ואת המעטפת החיצונית", אומר חן.

לאחר שנים של מכתבים לעירייה ולנשר בז, פגישות בין הצדדים, ומו"מ לגבי אופן הפעולה, שלח ב-2009 כהן מכתב לבא כוח נשר בז, עו"ד ארז אהרוני, ובו דרישה למלא את התחייבות החברה על פי ההסכם עם העירייה. כהן הבהיר כי בעלי הדירות מוכנים לשאת בעלויות שיפוץ נוספות של 1,000 דולר לחדר. לדברי חן, לאורך המו"מ הובהר כי פתיחת מרפסות ותיקון חריגות בנייה נוספות תטופלנה במסגרת עבודתו של קבלן השימור.

לטענת בעלי הדירות בבניין, הם התבקשו לאחרונה על ידי העירייה לבחון אפשרות לבצע את השימור בעצמם. בעלות של כ-100 אלף שקל, הם שכרו אדריכלית, עורך דין, והכינו את הניירת הנדרשת, לרבות תיק תיעוד, תכנית שימור, אומדן עלויות, והצעות מחיר מקבלנים. הם בחרו הצעה של קבלן שימור בעלות של כ-2.7 מיליון שקל. עלויות השיפוץ, כולל היועצים, נאמדות בכ-3 מיליון שקל, פי שתיים מהסכום של 450 אלף דולר שהופקד בעירייה.

למרות פניות לנשר בז ולעירייה, עד היום לא החל השימור, אומרים הדיירים, שבחודש יוני השנה יצטרכו לדווח לבית משפט על התקדמותם בנושא תיקון הליקויים בבניין המסוכן. בינתיים, ממשיכים הדיירים לתהות מדוע אינה אוכפת העירייה את ההסכם שחתמה עם היזם. יתרה מכך, מדוע הדאגה לשימור מבנים היסטוריים, אותה חרטה העירייה על דגלה, אינו עומד לנגד עיניה.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ראשית, נבהיר כי העירייה עושה כל שניתן כדי לביצוע את השיפוץ הנדרש בבניין, ובכלל זה משקיעה מאמץ גדול להביא לידי שיתוף פעולה בין כל הנוגעים בדבר. שנית, נעמיד דברים על דיוקם: עקב הכרזת הבניין לשימור נמנעו מחברת נשר בז זכויות הבניה על גג הבניין, ואלה כלל לא הוסבו למגדל לוינשטיין. ההסכם בין החברה לעירייה נחתם בעקבות תביעת פיצויים שהגישה נשר בז, ובמסגרתו התחייבה העירייה לשלם 500 אלף דולר בגין מחיקת הזכויות, ו-450 אלף דולר נוספים בגין שיפוץ הבניין ברמה של שימור. הסכום הראשון שולם מייד לאחר חתימת ההסכם והסכום השני טרם שולם עקב אי ביצוע השיפוץ, שלטענת החברה מקורו בחוסר שיתוף פעולה מצד בעלי הדירות והדיירים.

נוסיף, כי המבנה הוכרז כמבנה מסוכן באוגוסט 2005, לפי סעיף 3 לחוק העזר. הכרזה לפי סעיף זה מחייבת את בעלי הדירות, כפי שנמסר להם, לבצע תיקונים בטיחותיים בלבד ולא שיפוץ כולל. התביעה המשפטית נגדם הוגשה בגין אי ביצוע העבודות והדיון בעניין נקבע להתקיים בספטמבר 2010.

באשר לקרן רבינוביץ', נציין כי בספטמבר 2007, מיד לאחר הגשת כתב האישום, ביצעה הקרן ביוזמתה ועל חשבונה תיקון של הסדקים בקירות החיצוניים של המבנה בקומת הקרקע וכן תיקון חגורות הבטון מעל החלונות ולכן נמחק האישום נגדה. לאורך כל ההליך הבהירה העירייה כי אם יפעלו הדיירים לתיקון הליקויים שנותרו כנדרש עד למועד הדיון הבא, יימחק כתב האישום גם כנגדם".

נשר בז: התושבים מסרבים לשת"פ

לדברי חברת נשר בז, "נשר בז הינה בעלת הגג בבניין וכל הזכויות שצמודות לו. עיריית ת"א הכריזה על המבנה כבניין לשימור עם "הגבלות מחמירות", דבר אשר שלל מהחברה זכויות בנייה משמעותיות בנכס. החברה תבעה פיצוי בהתאם לזכויותיה כדין, ובמסגרת פשרת הפיצוי שהושגה, הסכימה החברה לקבל חלק מהשווי בכסף וחלק לתרום לשיפוץ הבניין. המשמעות הינה שדיירי הבניין היו אמורים לקבל במתנה סכומים נכבדים לצורך השיפוץ אבל אינם מסתפקים בכך.

"למרות נכונות זו, זה למעלה מעשור דיירי הבניין מסרבים לשתף פעולה עם דרישות השימור העירוניות, המחייבות אותם לתקן חריגות בנייה מהותיות בדירות, הכוללות פיצול דירות, סגירת מרפסות, הקמת דירות מגורים במרתפים ובמחסנים וחריגות בנייה נוספות. במקום להיות אסירי תודה ממשיכים הדיירים בחמדנות להעלות דרישות כספיות נוספות כלפי החברה ונציגיה ולא להסתפק בתמורה שקבלו במתנה. ראוי לציין כי בשל העיכובים הרבים, הכספים שייעדה העירייה לפרויקט השימור, מעולם לא הועברו לחברה. יותר מכך, למרות שבנסיבות הקיימות עומדת לחברה האפשרות לבטל את החוזה בכל רגע נתון, היא המשיכה בניסיונות לקדם את פרויקט השימור. במידה והחברה תחליט ללכת בדרך זו הדיירים לא יקבלו את הסכומים שהחברה הייתה נכונה להעמיד לרשותם וייאלצו לשאת באופן מלא בכל עלויות השימור".

עוד כתבות

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים