עיתונאים ואזרחים אחרים המביעים את דעותיהם בנושאים המצויים בשיח הציבורי יהיו חסינים מפני הגשת תביעות משפטיות נגדם, שתכליתן הוא להשתיק את חופש הבעת הדעה באותם נושאים - כך קובעת הצעת חוק חדשנית שהונחה בימים האחרונים על שולחן הכנסת.
באופן בלתי מפתיע, יוזמי ההצעה הם 3 חברי כנסת שעסקו בעיתונות בעברם - שלי יחימוביץ', אורי אורבך וניצן הורוביץ.
לטענת חברי הכנסת, מטרת ההצעה "למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי" היא להגן על חופש הביטוי ולמנוע שימוש בהליכים משפטיים באופן שימנע השתתפות בהליך הדמוקרטי, שהשיח הציבורי הוא חלק בלתי נפרד ממנו.
הצעת החוק מגדירה באופן רחב מהי "השתתפות בהליך דמוקרטי", וקובעת כי מדובר ב"כל פעולה שהיא חלק מדיון ציבורי או שיש לציבור תועלת בה, עניין המצוי בהליך חקיקתי, מינהלי או שיפוטי, עניין הנדון בתקשורת, עניין הנוגע למימוש זכויות אדם או עניין אחר שיש לו חשיבות לשיח הדמוקרטי".
על-פי ההצעה, מי שהוגשה נגדו תובענה בגין פעולה שנעשתה במסגרת זו - למשל פרסום דעה בכלי תקשורת - יוכל לבקש למחוק את התביעה על הסף, ובית המשפטייעתר לבקשת המחיקה אם התביעה עלולה להרתיע את הציבור מהשתתפות בהליך הדמוקרטי או אם בית המשפט סבור כי העניין הציבורי בהשתתפות בהליך הדמוקרטי בסוגיה זו עולה על העניין הציבורי שבבירור התביעה.
בית המשפט אף רשאי לחייב את מגיש התביעה בהוצאות ובפיצוי בגובה 50 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק.
להגן על עיתונאים
בין היתר באה הצעת החוק להגן על עיתונאים מפני הגשת תביעות לשון הרע בידי בעלי הון שפורסמו כתבות בגנותם. כך למשל, הוגשה תביעה נגד מיקי רוזנטל בעקבות סרטו "שיטת השקשוקה", שעסק בקשר שבין הון לשלטון, תביעה שנמשכה לבסוף; ארקדי גאידמק הגיש תביעה נגד יוסי שריד ו"הארץ" בעקבות מאמר דעה שכתב, ותביעה נוספת הוגשה נגד איש הרדיו אברי גלעד בשל דברים שאמר על התנהלות חברת שלטי חוצות.
"הצעת החוק באה בשל הגידול המדאיג במספר התביעות המוגשות במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי ומלהשתתף בוויכוח הציבורי", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "התופעה מדאיגה במיוחד כשקיימים פערי כוחות בולטים בין תובעים עתירי הון והשפעה לבין נתבעים שמשאביהם מוגבלים, כמו למשל בין איל הון לעיתונאי".
חקיקה דומה קיימת ב-25 מדינות ברחבי ארה"ב, והיא מכונה חקיקת "ANTI SLAPP (Strategic Lawsuit Against Public Participation)".