"כמי שראה את המערכת מבפנים ומבחוץ, אני יכול לומר שאנחנו מדינת
ביורוקרטיה" - כך אומר בראיון ל"גלובס" עו"ד
דוד מנע, שכיהן בעבר גם כחבר כנסת מטעם הליכוד, כחבר מועצת העיר רמת-גן, כחבר מליאת רשות השידור, כיועץ לשר השיכון, כסמנכ"ל ביטוח לאומי וכמנכ"ל שירות התעסוקה.
לדברי מנע, "נותני השירותים במדינה אטומים לציבור. ישנה הידרדרות בשירות הציבורי ובביורוקרטיה. מעבר לכך, הביורוקרטיה בארץ מתחילה להצחין. כשפקידים, שמקבלים שכר של פקידים, רואים מולם מייצגים, עורך דין או כל מיני טייקונים - הם יעשו כמעט הכול בשביל לבלום אותם ולתקוע טריז ביוזמות שלהם, בלי שום סיבה.
"יש לכך המון דוגמאות. למשל, כשישראלי מתחתן עם עובדת זרה ונולדים להם ילדים, למדינה אין בעיה להפריד בין זוגות אוהבים ולנתק הורים מילדיהם כשהם רוצים לגרש מישהו מהארץ. הם ישימו כל מכשול אפשרי בפני משפחות כאלה ובפני עורך הדין שמייצג אותן. לא אכפת להם מאיש. איפה שפקיד יכול להיות טכנוקרט ואפילו להציב מחסומים שהוא לא חייב להציב, הוא יעשה זאת.
"עוד סיפור שבו נתקלתי בביורוקרטיה מטומטמת היה כשייצגתי אם של צעיר בן 19 שנהרג בפיגוע בדולפינריום. לאחר מותו התברר שהוא נכנס לארץ כשוהה בלתי חוקי, עם דרכון מזויף, כי כל חבריו היהודים עלו לארץ. מאוחר יותר קרוב משפחה שלו עלה לארץ יחד עם אימו. מכיוון שהיה שוהה בלתי חוקי, המוסד לביטוח לאומי לא רצה להכיר בו כנפגע איבה ולא להכיר באמו כאם שכולה. נחרדתי כששמעתי את זה. זה עוול נורא. הרגשתי שאני לא יכול לוותר עד שאשיג לה את ההכרה הזו. לאחר מלחמה, הביטוח הלאומי הכיר במקרה, לפנים משורת הדין, ואפילו רשמו אותו בהר הרצל, אבל מלכתחילה לא היה צריך להציב שם מכשול ביורוקראטי מטומטם כזה. האטימות של השלטון מטמטמת אותי לפעמים.
"בכלל, כל עוול מטריד אותי. אני לוחם חברתי. אני שונא שעושים עוול לאנשים, ועוד בשם הביורוקרטיה. היום אני כבר לא מתאמץ לשכנע פקידים אטומים בצדקתי. אני לא מדבר איתם, אלא באמצעות בג"ץ. יש למדינה מזל שיש לה את בג"ץ, ואת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. הם האור בקצה המנהרה. כשאני נתקל בביורוקרטיה קשה אני פונה למחלקת הבג"צים ולבג"ץ. הם האויב הכי גדול של העוולות שנעשות בארץ ושל הביורוקרטיה הבלתי הגיונית. אבל הם לא יכולים לטפל לבדם בבעיה. חייבים למגר את מחלת הביורוקרטיה הקשה שישראל סובלת ממנה".
"הולילנד זה רק קצה הקרחון"
"אנשים לא מתארים לעצמם כמה השלטון בישראל מושחת", אומר מנע. "השחיתות פה עמוקה יותר ממה שהציבור יכול לדמיין. הולילנד זה רק קצה הקרחון. בכל עיר ובכל מקום בארץ יש היום שחיתות, שכבר לא מסתתרת, לא נחבאת אל הכלים. אנשים מעבירים דברים בלתי חוקיים בצורה וולגרית - ומצליחים. לאחרונה הייתי בדטרויט עם קבלן שהגיש שם תוכניות בנייה, וראיתי איך הכול שם זה שחור ולבן. יש חוקים, הליך מסודר, וכל אחד יודע מה הזכויות שלו.
"בארץ איש לא יודע מה הזכויות שלו. אם יגידו לקבלן שיש לו 200% זכויות בנייה, הוא מיד יחפש את הקומבינה ויגיע ל-300% בנייה. אם לקבלן יש זכות בנייה לבניין בן 4 קומות, ויש לו קשר עם מוישה מהעירייה, הוא יקבל 4 קומות ועוד דירת קרקע, דירת גן וחדר על הגג. בארץ יש פתח רחב לשחיתות ולשוחד. אצלנו אין חוק וסדר, אין נהלים, אנחנו מדינת החפיף והקומבינות.
"אני אומר תמיד לחברים שלי בחצי-צחוק-חצי-רצינות, שאם הם מטיילים בעיר עתיקה במזרח אירופה, רואים סביבם בתים של 3-4 קומות, ופתאום מזדקר באמצע בניין של 12-15 קומות - זה אומר שאיזה קבלן ישראלי עשה שם קומבינה עם העירייה ולימד אותם מה זה ישראליות. אין לנו היום גבול. אנחנו מושחתים ומשחיתים. השחיתות והשוחד, הפעילות הלא חוקית הפכה לנורמה בכל מקום בארץ. צר לי לומר שפרשת הולילנד היא רק סמל לכך.
"למה זה ככה? כי הביורוקרטיה שלנו מאוד נוקשה. כל אחד מחפש את המאכער, את הדרך הקצרה. בדרך-כלל זה כולל שוחד. גם האכיפה בארץ בבעיה. אין לנו אכיפה, כולם עסוקים מדי. המשטרה עסוקה בהרבה תיקים, בתי המשפט מוצפים, הפרקליטות עסוקה מעל הראש, ואנשים מנצלים את הפרצה שנוצרה. הם יודעים שהם לא ייתפסו, ואם כן - ישכרו עורך דין צמרת שבקלות יגבר על המערכת התשושה. וכך, מדי שנה אנחנו מידרדרים במדד השחיתות בעולם.
"אני קרוב לעמדה של עו"ד רם כספי בנושא של הון ושלטון, כשהוא אומר שחייב להיות קשר מפרה בין הון לשלטון לצורך פיתוח הארץ. היום פוליטיקאי לא יכול להתקדם אם אין לו תרומות מאנשי עסקים, ובנוסף לכך המדינה לא יכולה להתפתח אם אנשי העסקים לא מצליחים לקבל אישורים לפיתוחה. לכן, בעיניי יחסי הון שלטון הם לגיטימיים.
"מתי זה לא לגיטימי? כשזה הופך לשוחד. הבעיה היא שאצלנו זה כמעט תמיד הופך לשוחד. הגבול הזה בין לגיטימי ללא לגיטימי נחצה בישראל לפני כמה שנים, כי לא שמנו לב, כי אנשים דואגים לעצמם יותר מאשר לציבור, כי אדם לאדם זאב, וכי איבדנו את הבושה. פעם אנשי ציבור שחטאו היו מתביישים. אנשים היו מתאבדים מרוב בושה, גם כאשר עוד לא הוכחה אשמתם. היום איש לא מתבייש. להיפך. הוולגריות השתלטה. חייבים להפסיק את זה, לעצור מהר, אחרת החברה שלנו לא תשרוד".
* הראיון המלא עם עו"ד דוד מנע - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".