"בשנה שעברה, בזמן המשבר, ישבתי עם ירום אריאב (אז מנכ"ל האוצר - מ.א.), ואמרתי שצריך לעשות אפס מאמץ להילחם בבעיות של הפגיעה בייצור המקומי והאבטלה. אפשר להצהיר על קרנות מנוף, ועל השקעה בתשתיות - אבל לא לעשות כלום. וזה מה שקרה". יורם גבאי, בהווה יו"ר פעילים ניהול בתי השקעות, ובעבר הממונה על הכנסות המדינה, לא בזבז בכנס שקיימה הבורסה לאנשי התעשייה הקיבוצית בסוף השבוע זמן על התנסחויות פוליטיקלי קורקט.
באשר למשבר האירו אמר, "חיינו נעים ממשבר למשבר ואין מה להתרגש מהמשבר הנוכחי. לא הירידה של הדולר היתה משבר רציני ולא מה שקורה כעת באירו. אלה לא משברים אלא זרמים בכלכלה. כמובן שמי שפשט את הרגל בשנתיים האחרונות לא יסכים איתי".
עוד לדבריו, "הדילמה שנוצרה ב-2008 נפתרה חלקית אבל יצרה משבר מחדש. המדינות לקחו את כל הנכסים הרעילים והעבירו אותם מהמגזר העסקי למגזר הממשלתי. היה ברור לי כבר לפני שנה שייפגעו אותן מדינות שניסו לפתור את בעיית הנכסים הרעילים ואת בעיית האבטלה.
"העולם מתחלק למדינות שלא עשו כלום במשבר ומצבן טוב, וישראל בראשן - ואיתה גרמניה, קנדה, דנמרק, שבדיה, נורבגיה והולנד - לבין מדינות שניסו להילחם באבטלה ולהגן על הייצור המקומי ואכלו אותה. המדינות הצפוניות היו הכי אחראיות, כי הן ידעו שיש להן מטבעות קטנים ושאם הן לא ידאגו להם המטבעות יקרסו".
שגיאה היסטורית
ומה הייתה לטענת גבאי השגיאה של ארה"ב? היא "החליטה להטיל מכס של 10% על יבוא כדי להגן על הייצור המקומי. שאר גושי העולם הגיבו לכך והחלה מלחמת מכסים. זו היתה שגיאה היסטורית - לעולם אל תגן על הייצור המקומי, לעולם אל תגן על המובטלים שלך ולעולם אל תווסת מט"ח כדי להגן על שער החליפין שלך. ככה רק תקבע ותעמיק את המשבר. בנק ישראל מייצג מדינה קטנה ולכן מה שעשה כדי לבלום את הירידה בדולר יצא לטובה, אבל אם מדינה גדולה תנהג בצורה כזאת היא תהרוס את הכלכלה העולמית", פוסק גבאי.
במבט קדימה אומר גבאי, "אפשר לצאת ממשבר תוך שנה-שנתיים למצב של עוצמה. גם יוון יכולה להתחזק ולהשתקם בזמן קצר - רק צריך אסטרטגיה נכונה. בסוף המשבר של תחילת העשור, ב-2003, שרון שהיה רה"מ פנה לארה"ב בבקשה לקבל ערבויות. אנחנו בתמורה התחייבנו להקפיא התנחלויות, מה שבשום שלב לא היתה אצלנו כוונה לבצע, אבל הממשלה הפכה לצמיתה של ארה"ב. יצאנו מהמשבר מהר, הפכנו לכלכלה חזקה, וב-2010 אנחנו מדינה אטרקטיבית למשקיעים.
"כעת ישנם שלושה גושי משבר. גוש האירו, בריטניה וארה"ב. גוש האירו לכאורה חלש אבל חצי מהמדינות בו בעצם חזקות. גוש האירו במשברון. לא יותר מזה. בריטניה במצב רע יותר אבל יש לה אסטרטגיה של הפחתת גירעון. ארה"ב במצב הגרוע ביותר כי אין לה אסטרטגיה. ולמה אין לה אסטרטגיה? כי אובמה לא היה מושל בעבר ולכן הוא לא חי במסגרת מגבלות המציאות", מטיח גבאי.
ומה גזר הדין של ישראל? "האופן שבו ישראל מתמודדת הוא בתשלום מיסים ששיעורם הולך וקטן עם שירותי חינוך, בריאות ורווחה שמנסים להיות גבוהים. היום אין לנו שום סיכון פיננסי. שוק המניות שלנו מתואם עם שוקי העולם אחד לאחד. ישראל מתפקדת מצוין במאקרו אבל מתפקדת רע מאוד בניהול המדינה, בנושאים כמו העברת רפורמות למשל. לשר אוצר בישראל יש דעה עצמאית לשבוע, ואח"כ הוא נעשה פקיד בכיר הומוגני באוצר. לא צריך לקחת את זה אישית", הוא יורה חץ לכיוון שטייניץ.
ארה"ב תכריז על מדינה
בהמשך עבר גבאי לדבר על הנושא המדיני. גבאי ליווה את התהליך הכלכלי של אוסלו וניהל את המו"מ מול הפלסטינים שהסתיים בחתימת הסכם פאריז, והוא עדיין מעורב בשיחות מאחורי הקלעים עם גורמים פלסטיניים וערבים כששיחות כאלה מתקיימות. לדבריו, "אנחנו משחיתים מאמצים על נושאים שאין לנו כל יכולת להשפיע עליהם כמו הנעשה בסוריה והדיבורים על תקיפת איראן. הדבר היחיד שתקף הוא הדיונים עם הפלסטינים, והוויכוח איתם הוא טריטוריאלי בלבד. הוויכוח על זכות השיבה שולי, כי העמדות של שני הצדדים בסך-הכל קרובות והוויכוח על סידורי ביטחון פשוט יחסית.
"אבל אין אף פלסטיני שפוי שיחליט לוותר על שטחים. הם יסכימו להעברת שטחים אחד לאחד, על העברת שטחים תמורת חלקים מהבקעה ומגוש עציון. הם ישמחו גם לקבל נתחים מגוש דן - הם יהיו גמישים", אמר גבאי לקול צחוק הקהל.
"והבעיה היא שישראל לא תסכים לחילופי שטחים מטר למטר, לא תסכים להחזר שטח מהותי בבקעה או בגולן ולא תוותר על מזרח ירושלים. לכן אין סיכוי לשיחות השלום כרגע. לכן בעוד שנה ארה"ב תכריז חד צדדית על מדינה. ומה יהיה אז? נחכה ונראה", סיכם גבאי.
"לטפל בבעיית הריכוזיות"
אורי יוגב חתם את הכנס באמרו כי תקציב דו-שנתי הוא רעיון טוב אבל הוא לא יוכל להחזיק לאורך שנים רבות. "עם זאת, סיבוב נוסף של תקציב דו-שנתי יהיה חיובי במובן של יציבות שלטונית. זה גם מפנה זמן לאוצר לתכנן מהלכים קדימה".
עוד אמר, "אני חושב שצריך להמשיך להוריד את שיעור המיסים אבל בשיפוע יותר מתון. בתחום הרפורמות, שני הנושאים הבאים שצריך לטפל בהם הם הריכוזיות והפרדת הכוחות הריאליים הגדולים מהמערכות הפיננסיות. זה תהליך שהולך יחד עם סדרת רפורמות שקורית ב-15 השנים האחרונות, ויכול להיות שנדרשים צעדים נוספים, בתחום של ההגבלים העסקיים והממשל התאגידי", כיוון יוגב לעימות המתוקשר בין סטנלי פישר לשרי אריסון אודות דני דנקנר.