גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרדוק יוותר על עממיות לטובת רווח

האם גביית כסף על אתרי החדשות תציל את העיתונים "טיימס" ו"סאנדי טיימס"?

רופרט מרדוק מקים חומות של תשלום סביב "טיימס" ו"סאנדיי טיימס" באינטרנט, ובכך הוא מטלטל שוב את פליט סטריט (רחוב העיתונות הבריטית) וסולל את הדרך לקיום רווחי יותר - כך הוא מקווה - של עיתוניו. אני בספק אם הפעם הוא נלחם עם כל הלב.

ללא ספק, מרדוק מתלהב ממלחמתו הדון-קיחוטית העכשווית עם "ניו-יורק טיימס". הוא הוסיף מדור מורחב על ניו-יורק ב"וול סטריט ג'ורנל" כדי להתמודד ראש בראש עם העיתון והפחית את תעריפי הפרסום כדי לשמוט את השטיח מתחת לעיתון הליברלי שהוא מתעב.

זהו ברון התקשורת שאנחנו מכירים מאז שהוא השתלט על "טיימס" וסאנדיי טיימס" ב-1981, דחף אותם במורד השוק ופתח במלחמת מחירים עם "דיילי טלגרף". כותרות גדולות יותר, כתבות קטנות יותר, יותר חדשות כלליות, פחות מידע ממומחים - זו היתה תמיד הנוסחה של מרדוק. כעת רואים אותה ב"ג'ורנל" האמריקני.

להעלות את הרמה

צמצום קהל הקוראים של "טיימס" ו"סאנדיי טיימס", התמחות במידע וגביית כסף רב יותר מהיריבים על חדשות אינם הסגנון שלו, אבל זהו ההיגיון העומד מאחורי גביית כסף תמורת גישה מקוונת לתכנים של שני העיתונים הללו. תחילה הוא הצעיד אותם במורד השוק, וכעת הוא צריך לחזור להעלות את רמתם.

כך הראש שלו אומר לו שצריך לנהוג. בעיתונות גילו כי הרדיפה אחרי מספר הדפים הנצפים בתקווה שהפרסומת תציל אותם היא חסרת תוחלת. לאתרי חדשות מובחרות ומידע יש מקורות הכנסה אחרים - למשל ה-BBC (אגרת הטלוויזיה), בלומברג ורויטרס (מנויים ומסחר בתשלום) או בסיס מנויים סולידי.

עתיד החדשות הכלליות המקוונות מוטל בספק, אבל כדי שהן יתקיימו, הן יצטרכו להידמות יותר ל"טיימס" שמרדוק קנה ב-1981 מאשר לעיתון שהוא מדפיס היום - יותר ממוקדים, מעמיקים ועם מידע ונתונים נדירים יותר.

הם יצטרכו, בקיצור, להיות אליטיסטים יותר - תכונה שמרדוק תמיד שנא. החלופה היא להמשיך לדהור לעולם של תוכן בעלויות נמוכות, שעיקרו ליקוט חדשות. זהו מאבק שיהיה בלתי אפשרי לנצח בו מול מיזמים זולים לתפעול כמו "הפינגטון פוסט".

תיירים חסרי תועלת

"טיימס" השיק בשבוע שעבר את מהדורת הניסוי של האתר החדש שלו, שנראית רגועה וסמכותית יותר מהמהדורה הקיימת. הוא יציב בקרוב "חומת תשלום" גבוהה, שלא תאפשר אפילו לגוגל לקטלג את כתבותיו. הקוראים יצטרכו לשלם 1 ליש"ט ליום או 2 ליש"ט לשבוע כדי לקבל גישה לאתר.

אם זה לא יצליח, נראה שצפויים זמנים קודרים ל"טיימס" וליריבים מפליט סטריט, כמו "גרדיאן". למרות כל הדיבורים האופטימיים של עורכו הראשי, אלן רסברידג'ר, אין הרבה סימנים לכך שה"גרדיאן" יוכל לייצר רווח רק מפרסום ל-35 מיליון האנשים שבעיקר מציצים באתר שלו מדי חודש.

חברת ניוז קורפ של מרדוק מעריכה כי ההכנסה השולית מדפדוף אקראי באתר נמוכה מעשירית פני בשנה. אפילו קבוצת M, סוכנות רכישת הפרסום של קבוצת WPP, טוענת בסקירת מחקר שלה כי החלק המכריע של גולשי החדשות הם "תיירים חסרי תועלת", שיש להם פוטנציאל פרסומי נמוך והם לא ישלמו תמורת חדשות.

"הפצה בחינם של תוכן מובחר דומה לאכילת התינוקות שלך. אתה מחלק בחינם ערך עד שאתה פושט רגל", כותבת קבוצת M. היא מציעה להימנע מ"היצע יתר קבוע של מלאי דיגיטלי" באינטרנט על-ידי שימוש בחומות תשלום, כדי "לחלץ את המו"ל משרידי המלאי ולשקם קהל משתמשים קטן בהרבה אך נאמן".

דרושים קוראים מקצועיים

"טיימס" ו"סאנדיי טיימס" צודקים בכך שהם מנסים את זה - אין הרבה חלופות אחרות, אך ההצלחה תלויה בכך שהצרכנים ימצאו מספיק ערך מאחורי החומה. האירוניה היא שמרדוק הרחיב את הקהל המיועד של כותריו כל-כך הרבה ב-30 השנים האחרונות, שכעת כבר לא מובטח שהוא ימצא ערך כזה.

"טיימס" מלפני עידן מרדוק היה פרסום "אנכי" מאוד, אם לדבר בעגה בת-ימינו. היו פחות כתבות על פלילים, בידור וחדשות כלליות, וסיקור ממוקד רב של פוליטיקה, קריית הממשלה, החוק, החינוך, הסיטי וכיוצא באלה. זה היה עיתון העבודה של האליטה הממסדית.

מאז, העיתון הזה הלך בעקבות מגמות חברתיות כמו העלייה במספר בוגרי האוניברסיטאות והרחיב את תחומיו. אף שהוא שוקל לחזק את הסיקור הייחודי של תחומים כמו חדשות בינלאומיות, עסקים ופיננסים וספורט באינטרנט, מנהליו לא רואים צורך בסיבוב פרסה רחב יותר באסטרטגיה המערכתית.

זוהי השקפה אופטימית. לארגוני חדשות כמו "פייננשל טיימס" ו"וול סטריט ג'ורנל" יש יתרון גדול בגבייה מקוונת מפני שהם מתמקדים בעסקים. כדי שפרסומים כלליים ישתוו אליהם, הם יצטרכו לספק את מה שסטיבי ספרינג, מנכ"ל קבוצת המגזינים פיוצ'ר פבלישינג, מגדיר: "דבר הקרוב יותר למשהו שאתה חייב שיהיה לך מאשר למשהו שנחמד שיהיה לך".

על-ידי פרסום יותר תכנים, נתונים ומידע לקוראים מקצועיים - עורכי דין, רואי חשבון, עובדי מינהל וכו' - "טיימס" יכול לגרום להם לחוש יותר כמו חברים במועדון מנויים ופחות כמו עוברים ושבים מעורפלים. אחרי צבירת הליבה הזו של הקוראים המקצועיים, העיתון יוכל להתמקד בחיזוק הנאמנות שלהם.

אני יכול לדמיין את הבעת הפנים המשועממת (במקרה הטוב) של מרדוק אם תוצע לו האסטרטגיה הזאת. הוא מעולם לא הפגין עניין רב בצד המקצועי של השוק, כלומר בחברות כמו תומסון רויטרס, ריד אלזוויר או פירסון (הבעלים של FT). הוא חש יותר בבית עם "פוקס ניוז", "סאן" ו"ניו-יורק פוסט".

אבל הוא כבר יודע היכן נמצא הכסף, ויש מעט מאוד כסף בעסקי החדשות דמויי הקומודיטיס, בהתחשב במספר הספקים בחינם. הלב שלו אולי כבד, אבל הראש כבר עשה את החישובים.

עוד כתבות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: טראמפ עשוי להורות על תקיפה מוגבלת כבר "בימים הקרובים"

דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● גורמי מודיעין בארה"ב מזהים סימנים לכך שאיראן עשויה להורות לארגוני טרור לבצע פיגועים נגד יעדים אמריקאיים באירופה ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה