אמרת כנף נודעת גורסת ש"כשאיש קטן מטיל צל גדול, סימן שהשמש שוקעת".
לפני שבוע הודיעה חברת עטיה גרופ כי הגישה, יחד עם החברה לפיתוח האיטי, הצעה להקמת בתי מגורים, שטחים מסחריים ותשתיות בעיר חדשה שתוקם בהאיטי, האי שניזוק לאחרונה מרעש אדמה הרסני.
לדברי החברה, היקף ההצעה הכולל יסתכם ב-800 מיליון עד מיליארד דולר (השלב הראשון בפרויקט לבדו מוערך בכ-35 מיליון דולר).
עטיה היא חברת השקעות קטנה הנסחרת בבורסת ת"א לפי שווי הנמוך מ-9 מיליון שקל, לאחר שהשקעות קודמות שביצעה ביעדי נדל"ן "אקזוטיים" ברחבי העולם (קרואטיה, לאס וגאס) הסבו לה הפסד בסך 45 מיליון שקל בשנים האחרונות. עבר לא מלבב, בלשון המעטה.
דברי הימים של הבורסה, בעיקר ימי הגאות, רצופים הודעות מטעם חברות קטנות אודות פרויקטים מלהיבים שהיו גדולים בכמה מספרים על מידותיהן. על פי רוב, סוף סיפורים אלו - שתחילתם בעלייה מסחררת במחיר המניה - רע ומר.
דוגמאות: יצרנית המעגלים המודפסים סידב , שהודיעה לפני כחמש שנים כי קיבלה ממשרד התקשורת אישור לשיווק "מכשיר ניתוב מהפכני, המאפשר שיחות חינם באינטרנט, דרך הטלפון האלחוטי". בעל השליטה בחברה דאז, בישר כי "בזק וחברות השיחות הבינלאומיות מתקרבות לרגע בו הכנסותיהן משיחות ירדו בצורה תלולה, עקב המעבר לדיבור ברשת האינטרנט. בשנים הקרובות ייעלמו לא מעט חברות טלפוניה מסורתיות".
מאז אותה הצהרה נמכרה השליטה בבזק פעמיים, תוך שחברת הטלפוניה המסורתית מכפילה את שווייה. אשר לסידב הקטנה - זו הפכה לאחרונה ל"שלד בורסאי" מבלי להותיר חותם כלשהו על שוק התקשורת.
מבוננזה בסין ועד להסדר אג"ח
"סיפור טוב" ידעה למכור באותה תקופה גם חברת ליטו גרופ (לשעבר קיש קירור), שהונהגה בידי דורון שורר. ליטו, שפעלה בתחום אפור ונעדר רווחיות של ייצור והתקנת מרכבים להובלה בקירור, הודיעה יום אחד על סיכום עקרוני להקמת מיזם לייצור אוטובוסים בסין, אשר צפוי, החזיקו חזק, להניב מכירות בהיקף 100 מיליון דולר ורווח בסך 8 מיליון דולר בשנה.
כמו אצל סידב, כך גם בליטו בלעו המשקיעים חובבי הספקולציות את הבטחות החברה בשקיקה, המניות זינקו במאות אחוזים, אך בסופו של דבר נאלצו כולם לנחות על קרקע המציאות הקשה. המיזם בסין יוק, ואילו ליטו, שצברה הפסדים כבדים, נדרשת כיום להסדר עם מחזיקי האג"ח כדי להמשיך ולהתקיים כ"עסק חי".
סידב וליטו גרופ הן רק שתיים משורת הבטחות (ותיקי שוק ההון זוכרים ודאי את "המזגן הידידותי לסביבה" של חברת תאת טכנולוגיות) שלא קיימו. לא נסתכן כנראה אם נקבע שגם במקרה חברת עטיה גרופ, יש לבלוע את ההודעה מעוררת התיאבון אודות השתתפותה במגה-פרויקט לשיקום האיטי (אשר אמור להיות ממומן ממיליארדי הדולרים שהוקצו ונתרמו לאי מעמותות צדקה, גופים וולונטריים ומדינות מפותחות) עם קורטוב מלח.