במהלך שירות המילואים שלי בדרום הארץ יצא לי להיחשף לבעיית המסתננים מאפריקה בצורה מדויקת יותר מזו אשר נחשפתי אליה דרך העיתונות בישראל. בתקשורת מוצגים המסתננים כמי שמחפשים מקלט בישראל, בהימלטם מהזוועות בארצותיהם. המציאות קצת שונה. ב-2009 חצו את הגבול כ-3,000 אנשים, אך רק כ-50 מתוכם מוגדרים פליטים על-פי ההגדרות הבינלאומיות.
עולה השאלה מהי ההגדרה הנכונה של שאר האלפים אשר נודדים במדבר תקופה ממושכת? מטרת הנדודים של אותם אלפים היא מציאת עבודה בישראל, במטרה לשפר את איכות חייהם וחיי משפחותיהם.
קיתונות של דיו נשפכו בתיאור הנזק הכלכלי הנובע מהעסקת עובדים זרים לא חוקיים בישראל. ניתן להתווכח האם עובדים אלו גוזלים מקומות עבודה של ישראלים אם לאו, אך ברצוני להציג זווית שונה, וזו הזווית הצבאית. הטיפול במסתננים עולה לצבא כסף ומשאבים רבים אשר בסופו של יום מגולגלים על כיסו של האזרח באמצעות תקציב הביטחון. ניתן לחלק את העלות הנ"ל לשניים: כמותית וביטחונית.
העלות הכמותית כוללת את כלל העלויות הישירות בטיפול בבעיה, ביניהן: הוצאות שינוע הזרים מקו הגבול עד למתקן הכליאה, עלויות השיכון, ההאכלה וטיפול רפואי. תופעת מהגרי העבודה יוצרת גם עלות ביטחונית הנובעת משתי סיבות עיקריות: הראשונה - הקצאת משאבים לטיפול יומיומי בתופעה על חשבון הקצאת משאבים לשמירה על הגדר מפני פעילות חבלנית עוינת או פעילות פלילית. הסיבה השנייה נעוצה בחשש כי גורמים עוינים לביטחונה של ישראל, או עבריינים, ינצלו את מעבר מהגרי העבודה על מנת לבצע את פעילותם, בין אם בניצול חלוקת הקשב הצבאית ובין אם בהסתננות לקבוצות הללו.
בדומה למשבר האשראי העולמי שהחל בשוק המשכנתאות ועובר אט-אט לבעיית אשראי של מדינות, על מנת לפתור את הבעיה יש לנתח את יסודותיה ולמצוא פיתרון שורשי.
כפי שציין בעבר אלברט איינשטיין, לא ניתן לפתור בעיה על-ידי חשיבה באותם הדפוסים שהובילו אליה, וכך יש לנהוג גם כאן. הפיתרון לבעיה הזו לא נמצא בטיפול בעובדים זרים וגם לא במערכת הצבאית. הפיתרון הינו דיפלומטי.
מניתוח הפרופיל של מהגרי העבודה עולה כי מרביתם מגיעים מאריתריאה. הסיבה לכך היא שלישראל אין הסכמים עם אריתריאה המאפשרים לה להחזיר אליה מהגרים בלתי חוקיים. שר החוץ, אביגדור ליברמן, הכריז כי הוא משנה את אסטרטגיית משרדו וכי המשרד יתמקד בקשרים בין ישראל למדינות המעגל השלישי אשר רובן נמצאות במרכז ודרום אמריקה, אפריקה והמזרח הרחוק.
לכן, חתימה על הסכמים עם אריתריאה מתאימה למדיניות השר. לפיכך, כבוד השר, אם אתה קורא טור זה, אנא הנחה את משרדך לתעדף את המאמץ הדיפלומטי מול אריתריאה. חתימה על ההסכמים בתוספת הפגנת נחישות כגון שליחת 3 מטוסים מלאים מהגרי עבודה חזרה לכור מחצבתם תצמצמם באופן משמעותי את הבעיה, שכן הדרך אותה עושים מהגרי העבודה הינה קשה והם ימנעו ממנה אם בסופה ימתין להם מטוס שיחזיר אותם למולדתם.
הכותב הוא מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות