מפעילי תקשורת יכולים לחסוך שני שלישים מתקציב ההשקעות באמצעות שדרוג רשת הדור השלישי שלהם, כך שתתמוך בתקן HSPA (תקן פס רחב אלחוטי) במקום להשקיע במעבר לרשת דור רביעי LTE - כך טוענת חברת איירקום, שעוסקת בתכנון ואופטימיזציה של רשתות תקשורת, בעבודת מחקר שערכה בנושא.
פרסום המחקר על-ידי איירקום מעניק לו נופך של אובייקטיביות. השאלה שבדקה החברה נוגעת לתעשיית הסלולר העולמית כולה - מתי לעבור לרשתות דור רביעי, ועד כמה ניתן לנצל את הרשתות הקיימות. השאלה נוגעת לאינטרסים של כל מפעילה, וקשורה גם לאינטרסים של היצרניות.
לאחרונה נערך באמסטרדם כנס בנושא LTE, ששפך אור על הטכנולוגיה החדשה וחשף חלק מהאינטרסים של המפעילות והיצרניות. 2010 תיזכר, קרוב לוודאי, כשנה שבה ה-LTE הפך למציאות, בעקבות השקת שירותים מסחריים כאלה. אך ההיסטוריה מלמדת כי למרות שתעשיית הסלולר צברה ניסיון בייצור של טכנולוגיות מצליחות רבות, יש לה גם ניסיון רב בהשקה של טכנולוגיות כאלה זמן רב לפני שהן מוכנות להשקה כזו.
השקות מוקדמות מדי מובילות לחוסר הצלחה שיווקית, חוויית משתמש גרועה ובסופו של דבר גם להפסדים כספיים. משום כך, הניסיון שנצבר ברשת הדור השלישי הוא חיוני ביותר. מפעילות שפכו מיליארדי דולרים על רכישת תדרים ועל מעבר לטכנולוגיית הדור השלישי, לפני שהבינו מדוע צריך אותה ואיך עושים ממנה כסף.
תעשיית הסלולר העולמית מוכיחה בימים אלה כי למדה את לקח הדור השלישי באופן שבו היא מסתגלת לדור הרביעי. ראשית, התעשייה החליטה ללכת בזהירות, צעד אחר צעד. השלב הראשון של ההשקה, למשל, לא יהיה מלווה בהתפוצצות של שירותי LTE, אלא במינימום שירותים.
בראש ובראשונה רוצים בתעשייה שהטכנולוגיה "תתחמם". כלומר, שהשירותים הראשונים שיושקו יהיו שירותי דאטה (נתונים) שמבוססים על מודמים סלולריים. בכך מפחיתות המפעילות והיצרניות את הלחצים להשקת טלפונים חדשים מיד עם השקת הטכנולוגיה, כפי שקרה בדור השלישי, אז מצאה את עצמה התעשייה עם טכנולוגיה זמינה, אך בלי מכשירים שתומכים בה.
במקרה הנוכחי, השיחות הקוליות ימשיכו להתבסס על רשתות דור שלישי, והעברת הנתונים המהירה תתבסס על רשתות דור רביעי. דבר זה ייתן ליצרניות המכשירים ללמוד בהדרגה מה אפשר לספק לצרכנים באמצעות הטכנולוגיה החדשה.
ברקע, יש לזכור את הלקחים מטכנולוגיית WiMAX ומהמצב הכלכלי העולמי. במקרה של ה-WiMAX, ספרינט-נקסטל הבטיחה להשיק רשת חדשה ב-2007 עם כיסוי מובטח ל-100 מיליון מנויים. החברה הימרה על הטכנולוגיה הסלולרית הלא נכונה. הקשיים שאליהם נקלעה והמחסור בציוד קצה הפכו את ההימור שלה לפארסה אחת גדולה.
לגבי המשבר העולמי אין צורך להרחיב יותר מדי. המפעילות אמנם לא נפגעו משמעותית, והחברות המשיכו לייצר מזומנים בקצב מטורף, אבל בכל זאת כולם נכנסו לתהליך כואב של קיצוץ בהוצאות וישיבה על הגדר בהמתנה לבואם של ימים טובים יותר.
בישראל לא ממהרים
ואיך זה נוגע לישראל? מהצד הרגולטורי, התדרים ל-LTE יהיו זמינים רק ב-2012, אז יפנה צה"ל את תחום ה-2.5 ג'יגה-הרץ. אם משרד התקשורת היה מוציא את התדרים למכרז כמה שיותר מוקדם, יכול להיות שהחברות היו נערכות מוקדם יותר, אבל כאשר המדינה אומרת למפעילים שהתדרים יהיו זמינים רק ב-2012 - המסר לתעשייה המקומית הוא שאין לה מה למהר, ואכן היא לא צפויה למהר.
השאלה הגדולה כמובן היא למה מירס לא מנסה ללכת ל-LTE ולהשיג יתרון תחרותי על 3 חברות הסלולר הגדולות. התשובה היא, ככל הנראה, שמירס עומדת בפני בעיה קשה, שלמעשה לא מאפשרת לה במציאות הקיימת להגר ישירות ל-LTE, ומחייבת אותה לעבור קודם לרשת דור שלישי. הסיבה לכך נעוצה כמובן בבעיה בתדרים שברשותה. מירס משתמשת בתדרי 800 מגה הרץ, והטכנולוגיה ב-LTE עדיין לא עובדת בתדרים הללו. היא תעבוד בהמשך, אבל כרגע אין ציוד LTE ב-800 מגה הרץ.
במקביל, איך שלא מסתכלים על זה, שירותי הדיבור יהיו מרכיב ההכנסות המרכזי של המפעילים עוד הרבה שנים, והדיבור כאמור לא צפוי להיות מתוקנן ב-LTE בזמן הקרוב. מירס לא יכולה לבנות רק על שירותי דאטה סלולריים, היא חייבת את ה-Voice כדי לקחת נתח שוק. בקיצור, הבעלים החדש של מירס, פטריק דרהי, צפוי לבנות רשת דור שלישי שתהיה נוחה ומהירה לשדרוג ל-LTE.