גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לרכז עניין באיראן

היינו צריכים להודיע שלא נתנגד להגעת מזון ותרופות לעזה בדרך הים, אך נסרב להגעת לנשק

הידיעה על המשט לעזה פורסמה זמן רב לפני אירועי אתמול. שבועות קדמו להתנגשות הימית. בניגוד להתנגשויות בגבולות, לחטיפתו של גלעד שליט, להפגזות הפתע היורדות עלינו ללא הודעה מוקדמת - המשט היה ידוע זמן רב מראש. ואף-על-פי-כן, הופתענו ונפלנו למלכודת שאת מלוא מחירה טרם שילמנו, ונקטנו צעדים שקשה להבין את סכלותם ואת עיוורון המחליטים עליהם.

נתחיל בעיקר: לישראל סיבות טובות להטלת מצור ימי על החמאס בכל הנוגע לנשק ולמחבלים. ספק רב אם יש לה צידוק - משפטי או אחר - למנוע סיוע הומניטארי ורפואי המגיע דרך הים. סיוע דרך טריטוריה ישראלית הוא סיפור שונה. ישראל הייתה צריכה להודיע מראש שלא תתנגד למשלוח מזון ותרופות לרצועת עזה דרך הים, אך תתנגד להגעת נשק ואנשים. זוהי מדיניות ברורה, חדה, המובנת לכול.

לצורך ביצוע מדיניות זו היה על הצי שלנו לדרוש בדיקת תכולת אוניות המשט. אם מפקדי האוניות לא היו נענים לתביעה זו, הייתה לישראל הזכות למנוע את כניסת המשט לעזה. ישנה דרך למניעת כניסה זו: פגיעה במדחפי האוניות היא יעילה, וללא פגיעה בבני אדם.

הקבינט החליט לאשר את תוכניתו של שר הביטחון, אהוד ברק, להשתלט בכוח על האוניות - שסיכוניה אמורים היו להיות ברורים לכול, גם לסומים בארובה. אך גרוע מזה: ללוחמינו לא היה די ציוד לפיזור הפגנות, והתוצאה - איומה ונוראה, מעמידה את ישראל בפני סכנות גדולות שבעתיים מסכנת הסיוע לעזה.

עניין נוסף ומרכזי: ישראל הרשמית שתקה במשך שעות לאחר שאמצעי התקשורת הבינלאומיים מלאו תיאורי זוועה. זה לא עניין של הסברה. זה עניין של מדיניות. על ישראל היה להודיע מראש - גם לממשלת טורקיה, גם לעולם כולו - שהיא תתיר את כניסתו של המשט אם ישוחרר גלעד שליט, ולחלופין, לפי הצעה ששמעתי מהשופט בדימוס איתמר פלפל - להודיע כי על כל ביקור של נציגי הצלב האדום אצל שליט, תותר כניסתה של אונייה אחת. עמדה מדינית כזו הייתה משנה מהקצה אל הקצה את מעמדה של ישראל בנוגע למשט, ומעבירה את הנטל לשלטון הפושע של החמאס בעזה.

משום מה, לא ננקט צעד כזה. כעת קיימת סכנה מוחשית הן של ניתוק היחסים עם טורקיה - מעצמה אזורית רבת כוח - והן של משטים נוספים מסוג זה.

הו הסכלות, הסכלות

אין זה מאוחר לשנות כיוון ולקבל את המדיניות המוצעת כאן. מי שחי בישראל חייב להרגיל עצמו לסכלות ממשלתית, גם בתחום הרגיש של הביטחון. אין לי טענה נגד חיילי הקומנדו והצי שלנו. הנוסעים ה"הומניטאריים" עמדו לעשות בהם לינץ' והם חייבים היו להגן על עצמם.

המשט כולו היה אקט של פרובוקציה לטובת איראן ושלוחתה העזתית. אך חכמים אינם נופלים לפח של פרובוקציה שקופה כזו. העסק טרם הסתיים: מה נעשה אם חס וחלילה ילווה המשט הבא באוניות הצי הטורקי?

אך הסכלות היא קולוסאלית מההיבט העיקרי: ישראל עומדת בפני סכנה קיומית מרכזית - איראן הגרעינית, שבעקבותיה יבואו מדינות מוסלמיות אחרות. כנגד סכנות אלה יש לרכז מאמץ עיקרי ולמקד את תשומת הלב העולמית לעניין זה.

במקום זה אנו פועלים אחרת: בהנחיית קיצוני הקיצונים בימין הלאומני, אנו רבים עם ארצות הברית ואירופה על נושא הבנייה היהודית בגדה, על שייח ג'ראח, על בית יונתן, ועוד היד נטויה. וכעת - נפלנו למלכודת איומה, שמחירה בקורבנות אדם והנזק לישראל עוד יאמיר. אלה הם ימים שחורים לישראל.

הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך וח"כ לשעבר, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006)

עוד כתבות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי בהחלטת הבנק המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאופוליטית ● שר האוצר: "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת שבוע שעבר, גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתה, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל