"אני בתקופה בחיי בה אני מנסה הרבה דברים חדשים, והכתיבה הייתה מבחינתי מהלך מתבקש", אמרה הזמרת ריטה במהלך אירוע ההשקה לספר הילדים הראשון פרי עטה, "הלב של שירז", שהתקיים הבוקר (יום ג') בשכונת נווה צדק בתל אביב. במהלך ההשקה אף הקריאה ריטה את הספר, במלואו, לחבורת ילדים בני שמונה. מדגם מייצג של קהל היעד, שאכן האזינו בשקט מופתי ואף זכו לשאול שאלות, להצטלם ולקבל חתימות. זאת למרות שבסיום ההקראה הודו חלקם, בשפל קול, שלא הכירו בעבר את ריטה או את שיריה פרט לביצועים מחודשים מהתוכנית "כוכב נולד".
"הדרך לספר התחילה לפני שנה וחצי בערך", משחזרת ריטה, "המפיקה רוני ארדיטי, אחת החברות הקרובות שלי, התחילה לנדנד לי שאעשה משהו בעניין הכתיבה. בעבר כתבתי בעיקר טקסטים לשירים שבצעתי, רובם היו להיטים גדולים, אבל רוני הייתה מאלו שידעו שיש בי כנראה יכולות גדולות יותר בתחום ואמרה לי שוב ושוב: 'את חייבת לעשות עם זה משהו'. הסיפור 'הלב של שירז' מבוסס על אגדה עממית פרסית שאמי שמעה מסבתי עוד כשהייתה בת ארבע. כילדה שמעתי את הסיפור ממנה, וכאשר הפכתי לאם ספרתי אותו לשתי בנותיי משי ונועם. מבין שתיהן, נועם היא זו שהתאהבה במיוחד ובמשך שנים לא הייתה מוכנה ללכת לישון אם לא הייתי מספרת לה את 'הלב של שירז'".
במרכז עלילת הספר ילדה יתומה בשם שירז, החיה בבית אמה החורגת עם אחותה למחצה ומתפקדת כמשרתת. יום אחד היא מאבדת כדור צמר שהורישה לה אמה, המתגלגל בטעות לחצר בית שכן. שירז מגלה בבית זקנה מסתורית ומוזנחת, המסכימה להשיב לה את כדור הצמר אם תמלא בתמורה כמה מטלות: להרוס את המטבח בביתה, לעקור את השיחים בגן ולגזוז את שיערה. במקום להיענות להוראות כלשונן שירז מצחצחת את המטבח, משקה ומסדרת את הגן ורוחצת ומסרקת את שיערה של הזקנה. מה שמוביל את העלילה למחוזות אגדת מוסר לא צפויים.
מה מהסיפור העממי המקורי נשאר בספר שכתבת, ומה פרי דמיונך?
"במקור הסיפור נמשך שתי דקות בערך. עם השנים, ככל שסיפרתי אותו יותר כך הוספתי פרטים ותיאורים וקטעים שהמצאתי עד שנוצר הסיפור החדש שהתחלתי לכתוב. לנועם, אגב, היה חלק מכריע ביצירת העלילה כפי שהיא מתועד בספר. ראיתי לפי התגובות שלה מה עובד ומה לא מוצא חן בעיניה. כבר כילדה קטנה היא הייתה מאוד רוחנית, וקלטה את הפרטים הקטנים שהיה חשוב לי להעביר וזה נתן לי כוח ואמונה להגיע עם הרעיון להוצאת הספרים כנרת זמורה ביתן, שהוציאה בסופו של דבר לאור את הספר".
ומה הפרטים שהיה חשוב לך להעביר?
"בעיקר שכולנו רוצים אהבה, גם אם אנחנו לא יודעים לפעמים לבטא את זה במפורש. גם מי שנוהג כלפי חוץ באטימות, כעס ואפילו אלימות צריך בסך הכול שיחבקו אותו ויקבלו אותו". -
כמה זמן נמשכה כתיבת הספר?
"הכתיבה בפועל נעשתה ביום אחד, כי כל המילים היו מוכנות לי בראש אחרי שנים של הקראה בעל פה. הדרך למוצר המוגמר נמשכה כמעט שנה, כי גיליתי שלהוציא ספר זו עבודה מאד מורכבת בעיקר אם רוצים שזה יהיה מושלם. צרויה להב, שכתבה עבורי כמה טקסטים בעבר ועובדת איתי בקביעות בייעוץ ועריכה של השירים שאני כותבת, עזרה לי גם בעריכה של הטקסט לספר. הוצאת הספרים שדכה ביני ובין המאיירת ולי מינצי, שעבדה איתי על תרגום המילים לתמונות ועשתה עבודה מדהימה. נתתי לה תמונות ילדות של אחותי טלי, שהיא כיום אם לשתי ילדות, כדי שיהיו ההשראה שלה לדמות המצוירת של שירז בספר. ולי העניקה כל כך הרבה נשמה לכל איור שבשמחה הייתי מגדילה אותם לפוסטרים ותולה על הקירות בבית.
"האמת שאם לא הייתי מחויבת בשלב מסוים להתחיל חזרות למופע החדש שלי הייתי גם שורצת בבית הדפוס ונוכחת אישית בהדפסה של כל עותק במהדורה הראשונה. זה תהליך ממכר. אני מודה שלפחות כרגע הוצאת הספר מרגשת אותי יותר מלהוציא עוד אלבום, כי זה משהו שמעולם לא עשיתי בעבר".
ההשוואה המתבקשת היא למדונה, שהפכה גם היא בשנים האחרונות לסופרת ילדים מצליחה.
"האמת שהיא התקשרה אלי ואמרה לי שהיא מתחילה לכתוב ספר ילדים, ואז החלטתי שגם אני רוצה (צוחקת). לא, אין קשר. ההחלטה לכתוב את הספר באה ממקום בתוכי שכנראה היה בשל וזקוק למהלך המסוים הזה. אני לא יכולה לומר אם יהיה המשך לקריירת הכתיבה שלי, אם אפשר לקרוא לה ככה. אני לא חושבת אפילו במונחים של עד כמה ואם בכלל זה יצליח. הכול מוקדם מדי ומרגש מדי. מה שכן, הפעם הראשונה בה קראתי את הספר מול ילדים הייתה בכיתה של בתי נועם, והם הגיבו בצורה מדהימה. אחת המורות אפילו התקשרה אלי לא מזמן וסיפרה לי שחברה שלה משתמשת בספר לטיפול בילדים עם בעיות קשב, וכבר המליצה לחברה אחרת שלה העוסקת בהוראה לעשות אותו הדבר. זה מחמם את הלב. לא יכולתי לבקש לעצמי יותר".