1. יזמות לבני נוער בסיכון
סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי
*המיזם:
"נקודת מפנה", פרויקט הדגל של הבנק הבינלאומי בקהילה, בא לחולל שינוי לטובה בחייהם של אלפי בני נוער בסיכון, להשיבם למסלול החיים הנורמטיבי ולסייע להם להשתלב בחברה. הפרויקט עושה זאת באמצעות שילובם של בני הנוער בפרויקטים יזמיים עסקיים אותם הם מנהלים ובהם הם עובדים, תוך ליווי הדרכה ולמידה שניתנת על-ידי אנשי מקצוע. ההשתתפות במיזמים העסקיים מחזירה לבני הנוער את הביטחון העצמי, "מאלצת" אותם לקום בבוקר, להתחייב למשהו, לעבוד וללמוד. מלבד התרומה הכספית של הבנק, נרתמו מאות מעובדי הבנק לפעילויות התנדבות מגוונות במסגרת הפרויקט, ובכך מעניק הבנק ערך מוסף מהידע והניסיון המקצועיים שלו. נקודת מפנה החלה לפעול ב-2006 וסייעה עד כה לכ-5,000 בני נוער בסיכון בכ-70 ישובים ברחבי הארץ.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
ברבר-צדיק: "כבנק שמתמקד בעולם העסקי, היה זה טבעי לבחור בדרך היזמות העסקית גם בנושא הקהילה. זה גם מאפשר את אחד הדברים החשובים לנו בפרויקט - שיתוף העובדים וחברי הנהלת הבנק, מה שמעניק ערך מוסף של מקצועיות. שיתוף העובדים זוכה להצלחה רבה ונהנים ממנו לא רק בני הנוער אלא גם עובדי הבנק שחוזרים ומספרים על חוויה ייחודית וחשובה".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"'נקודת מפנה' מאפשר לשקם בני נוער בדרך של עשייה ולמידה את נושא היזמות העסקית. התועלת לחברה היא ברורה ורבה: החברה 'מרוויחה' נוער איכותי שיהפוך לחלק מהחברה. כל צעיר כזה, שהופך לאזרח עובד, יוצר ותורם, זוכה להזדמנות לצאת ממעגלים מוחלשים שמצויים בשולי החברה".
*החדשנות:
"הנוער המשתתף ב'נקודת מפנה' נחשף לעולם חדש עבורו - העולם העסקי. הוא לומד לחשוב בצורה עסקית ולהיכנס לדפוסי עבודה של אדם בוגר, בין היתר, באמצעות מפגשים עם עובדי הבנק שמלמדים אותם גם נושאים הקשורים לעולם העסקים ומהווים עבורם מודל של אדם נורמטיבי שעובד ויוצר".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"גם בני נוער המצויים במצבים שונים של סיכון, בשל נסיבות חיים שונות, יכולים להפוך למבוגרים אחראים, עובדים, יוצרים, לומדים ותורמים לחברה. אנחנו בבינלאומי מאמינים שכל ילד וכל צעיר, באמצעות יד מכוונת, העצמה והרבה אמון, יכול לשנות את עתידו".
2. הכשרה פיננסית לנוער בסיכון
אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות
*המיזם:
"מזרחי טפחות בקהילה", יחידה בבנק מזרחי טפחות, פועלת לרווחתם של בני נוער בסיכון. מבין הפרויקטים שהיחידה מפעילה הוגשו שניים ל"אות גלובס". הראשון, "ערכת פיננסי": הדרכה בנושאים בנקאיים, שפותחה ע"י עובדי הבנק ומחולקת לבני נוער בגילאי 14-18. מטרתה לסייע בהכשרתם כצרכנים בוגרים ועצמאיים. השני, "מדריך ערך מוסף": מאגד מגוון מוצרים ושירותים של עמותות המעסיקות אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ונוער במצבי סיכון. המדריך מופץ בעשרות אלפי עותקים לחברות עסקיות במשק, לרשויות מקומיות ולמשרדי ממשלה, ומאפשר להם לרכוש מתנות בעלות "ערך מוסף" כשינוי בתפישה הצרכנית-חברתית.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
יונס: "מומחיותו של הבנק היא בתחום הפיננסי. כיוון שכך, סברנו שמן הראוי לחלוק מעט מן הידע הרב שמחזיקים עובדי הבנק בתחומים הללו עם בני הנוער המאומצים ע"י הבנק. להקנות להם כישורים וידע בנושאים הפיננסיים, ולהכשירם להתנהלות עצמאית ומושכלת".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"'ערכת פיננסי', שפותחה על-ידינו לאחר שהתרשמנו כי קיים חסך עמוק בידע בנושאים הפיננסיים בקרב צעירים ובני נוער, מסייעת לצעירים לרכוש תובנות פיננסיות. הצלחתו הגדולה של 'ערך מוסף' היא בתנופה הגדולה שיצר בעמותות הרלוונטיות ובאפשרויות שפתח בפניהן, להגדיל משמעותית את 'פס הייצור' ואת המכירות, והכי חשוב - להעסיק עוד ועוד אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, שמקום עבודה עבורן הוא עולם ומלואו של יצירה, עצמאות, ביטוי עצמי ופרנסה".
*החדשנות:
"החדשנות ב'ערכת פיננסי' היא בשיתוף בני הנוער בידע ובמומחיות שקיימים אצלנו בבנק. מדובר במעורבות חברתית שלא מסתכמת רק בתרומה כספית, אלא במתן כלים לבני הנוער, באמצעות עובדי ומנהלי הבנק, המסייעים להם לכלכל את צעדיהם הפיננסיים באופן מושכל ומחושב. לאור ההצלחה והביקוש, הערכה תורגמה לשפת הסימנים לטובת כבדי השמיעה והחרשים. החדשנות ב'מדריך ערך מוסף' היא ביצירת התהודה והחשיפה המוגברת לפעילות הנפלאה של עמותות שונות, שזקוקות יותר לעזרה שיווקית מאשר תרומה כספית. לשמחתנו, לאחר הופעת המהדורה הראשונה של המדריך, יותר ויותר חברות וגופים עסקיים רכשו באמצעות המדריך מתנות לעובדיהם, מה שהביא לגידול בהיקף הפעילות של העמותות ובמספר המועסקים בהן".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"המסר העיקרי של 'ערכת פיננסי' הוא שעזרה אמיתית היא בראש ובראשונה הקניה של כלים ומיומנויות למי שחסרים אותם. פעילות זו צריכה לשמש מודל לכל גוף עסקי המבקש לסייע לקהילה בה הוא יושב וממנה הוא מתפרנס. המסר של 'מדריך ערך מוסף' דומה: שבמקרים רבים כל שנדרש הוא העמדת כלים ופלטפורמה לטובת מי שיש לו רצון להתפרנס בכבוד מפרי יצירתו".
3. בריאות הציבור וזכויות הפרט
עופרה פיינמסר, מנכ"לית פייזר ישראל
*המיזם:
חברת התרופות פייזר פעילה במגוון פרויקטים למען הקהילה, שהמוטיב המרכזי בהם הוא קידום הבריאות וזכויות הפרט בתחום הבריאות. בין הפרויקטים: "הזכות לבריאות בידיים שלך" - פרויקט תמיכה באמצעות מימון וייעוץ מקצועי שוטף בפעילותם של ארגוני העצמה וסיוע לאוכלוסיות שונות; "קליניקה על גלגלים" - מציעה לציבור בפריפריה בדיקות רפואיות ומידע על זכויות רפואיות; "הליכה ורכיבה בשביל הבריאות" - בשיתוף משרד הבריאות, החברה למתנ"סים, איגוד הקרדיולוגים ואיגוד האופניים; מתקיימות פעילויות ספורטיביות והדרכה בנושאי בריאות ותזונה בכ-75 מועדוני רכיבה והליכה; פורום פייזר למדיניות בריאות וקידום מחקר - בשיתוף אוניברסיטת חיפה לעידוד מצוינות מחקרית ויישומה במדיניות הבריאות בישראל.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
פיינמסר: "פייזר פועלת מדי יום לשיפור בריאותם ואיכות חייהם של אנשים בעולם כולו. לצד הפעילות העסקית, יש לנו את הפעילות החברתית לקידום הבריאות וזכויות הפרט בתחום הבריאות. פייזר מגשימה את חזון החברה בפעילויות שונות למען עולם בריא יותר".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"התועלת היא בהעלאת המודעות ליתרונות שבאורח חיים פעיל ובריא, בהעלאת המודעות בקרב אוכלוסיות שונות למחלות ולמניעתן, בהנגשת שירותי הבריאות לציבור שמתקשה להגיע אליהם, וכמובן בקידום ופיתוח המחקר בתחום הבריאות ומדיניות בריאות ציבורית. כך למשל, במסגרת פרויקט 'הליכה ורכיבה בשביל הבריאות' הצלחנו להגדיל באופן משמעותי את מספר הרוכבים על אופניים ומספר ההולכים באופן קבוע מכמה עשרות לפני 5 שנים לכמה אלפים השנה. דוגמה אחרת, בקליניקה הניידת נמצאת אחות מוסמכת ורכז זכויות המאפשרים לנבדקים להיחשף למצב בריאותם באמצעות בדיקות לחץ דם, משקל, גובה, רמת סוכר וכולסטרול בדם וכן בדיקת CO המסייעת למעשנים בהחלטה להפסיק לעשן. בהתאם לבדיקות מקבלים הפונים המלצה לפנות לרופא משפחה והסברים כיצד יש באפשרותם לממש את זכויותיהם הרפואיות".
*החדשנות:
"כל אחד מהפרויקטים שלנו הוא חדשני: 'הליכה ורכיבה בשביל הבריאות' הוא פרויקט המבוסס על שיתוף פעולה מקצועי ועמוק לאורך שנים ולא רק על תרומות כספיות; פרויקט 'הזכות לבריאות בידיים שלך' חדשני אף הוא בכך שהוא מאפשר לעמותות הרלוונטיות לבחור כיצד נכון בעיניהן לקדם בריאות וזכויות בריאות בקרב כל אוכלוסיה שיבחרו. גם כאן לא מדובר רק בהשקעה כספית אלא גם בלווי מקצועי באופן המבטיח שבעתיד תוכל העמותה להמשיך ולפעול באופן עצמאי וללא עזרה חיצונית".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"כל המיזמים שלנו מבקשים להוביל את האוכלוסייה לחשיבה ולהתנהגות בריאה יותר ע"י עבודה עצמית, אם בפעילות ספורטיבית ואם בהקניית ידע או בחשיפה למידע רפואי. אנו שמחים לתרום מהידע והניסיון שלנו לקידום מערכת הבריאות".
4. אורח חיים בריא לילדים
מוטי קרן, מנכ"ל יוניליוור ישראל
*המיזם:
בעקבות העלייה הניכרת בהשמנת יתר בעולם ובמחלות כרוניות הנגרמות כתוצאה מכך, המליץ ארגון הבריאות העולמי ליזום שיתופי פעולה בין כל הגורמים האחראים לדבר: ממשלה, איגודי רופאים ותעשייה, כדי לבלום התפתחות המגמה. יצרנית המזון יוניליוור-תלמה מצאה דרך לתרום את חלקה בפתרון הבעיה: ב-9 השנים האחרונות היא מיישמת בגני ילדים, בבתי ספר ובקהילה את "תפור עליי - לגדול בריא": תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לקידום תזונה נבונה ואורח חיים בריא בשיתוף עם משרדי החינוך והבריאות, איגודים רפואיים, ארגוני הורים ורשויות מקומיות.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
קרן: "אחריות חברתית הינה חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה העסקית של יוניליוור העולמית ובכלל זה של יוניליוור ישראל. בהיותנו יצרני מזון, האחריות החברתית שלנו עוסקת גם בכל הנוגע לקידום אורח חיים בריא. ככאלה, אנו שואפים להציע ללקוחות מוצרים המאפשרים אורח חיים בריא. בכך נוצרת הלימה מוחלטת בין המטרות החברתיות שלנו לבין מטרותינו העסקיות. וכשם שברמה העסקית אנו פועלים על-פי תכניות ארוכות טווח, כך גם פעילותנו באספקט החברתי הינה באמצעות תכניות ארוכות טווח המבוססות על שותפות ארוכה במטרה להשיג שינוי אמיתי".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"'תפור עליי - לגדול בריא' מסכמת 9 שנות פעילות המקיפה כ-2,000 גני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ. בסה"כ כ-800 אלף ילדים נחשפו לתוכנית. התוכנית מלווה מראשיתה במחקר הערכה מדעי, שמצא כי ילדים שינו הרגלי תזונה בעקבות השתתפותם בתכנית. עוד נמצא, כי חלה עלייה בשיעור הילדים שאוכלים ארוחת בוקר ועושים פעילות גופנית במהלך היום".
*החדשנות:
"'תפור עליי - לגדול בריא' נותנת מענה לקריאה של ארגון הבריאות העולמי לשותפות רב-מגזרית למניעת השמנה ולקידום אורח חיים בריא ותזונה נבונה. הגופים השותפים בתוכנית, יצרו יחד מודל שלא היה כמותו בארץ ומשמש כיום מודל לשיווק חברתי. עקרון השותפות מאפשר לתת מענה על מגוון הצרכים של השותפים, תוך שמירה על האינטרסים הציבוריים ותוך הזנה מתמדת של חידושים וידע".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"הבנה של משמעות תזונה נבונה ופעילות גופנית בקרב ילדים והורים, וכן לקיחת אחריות אישית של הילד בצד ערבות הדדית של הסובבים אותו: הורים, מחנכים ואנשי מקצוע. בנוסף, אנו פועלים להעלאת קידום הבריאות במעלה סולם העדיפויות של מקבלי ההחלטות".
5. קידום לימודי ביוטכנולוגיה
זאב זליג, מנכ"ל ג'נזיים ישראל
*המיזם:
פרויקט לקידום לימודי ביוטכנולוגיה "מהמעבדה לתעשייה" במסגרת שיתוף פעולה בין חברת התרופות ג'נזיים ישראל לבין תלמידי המגמה הביוטכנולוגית ברשת "אורט". במסגרת הפרויקט מתקיימים: אולימפיאדת ביוטכנולוגיה - תחרות ארצית בין תלמידי מגמות הביוטכנולוגיה ב-13 בתי ספר שונים בתחום הבריאות והרפואה; יום עיון ארצי לכ-40 מורים ב-13 מגמות ביוטכנולוגיה; סיורים במהלך השנה בחממות ביוטכנולוגיה ובכנס "ביומד"; והרצאות אורח של עובדי ג'נזיים בבתי הספר.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
זליג: "שיתוף הפעולה עם תלמידי 'אורט', החל לפני שנתיים כהמשך ישיר וטבעי למחויבות של ג'נזיים העולמית, העוסקת בפיתוח פתרונות ביוטכנולוגיים בתחום הרפואה הגנטית. מחויבות זו באה לידי ביטוי בפועל גם באחריות חברתית בישראל. החלטנו לקדם את האחריות הזו באמצעות פרויקטים חינוכיים-מדעיים עם הדור הצעיר. המטרה העיקרית היא לחשוף את המורים והתלמידים לתעשיית הביוטכנולוגיה ולמחקר ולייצור התעשייתי, ובתוך כך להקנות כלים בסיסיים והיכרות עם תהליך פיתוח תרופה חדשנית הכולל: היבטי תקינה, אתיקה, מימוש תעשייתי-רפואי, כלכלה ומסחר ועוד".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"על אף התדמית, תעשיית הידע והחדשנות הישראלית בתחום הביו-פארמה נמצאת בשנים האחרונות, עוד בטרם המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי, בהאטה. השחיקה על רקע התחרות הגלובלית מתעצמת משנה לשנה בזמן שמדינות כמו הודו, סין, סינגפור, קוריאה הדרומית ואף מדינות מזרח אירופיות משדרגות באופן מתמיד את תשתיות הפיתוח ומערכות התמיכה בתעשיות עתירות ידע. לצד פעולות הממשלה והמדען הראשי בתמ"ת, הירתמותו של המגזר הפרטי הכרחית בתחומי המדעים שנחשבים ל'קטר' המושך אחריו את המשק כולו. לכן, על הסביבה העסקית של התעשייה עתירת הידע להירתם ולתמוך. שיתוף הפעולה שלנו יכול לעזור בשימור ידע וביצירת הון אנושי בישראל. בנוסף, הפרויקט שלנו מחזק את הקשר שבין האקדמיה לתעשיית הידע, ומביא את הקדמה לפתחם של התלמידים".
*החדשנות:
"במסגרת הפרויקט התלמידים נחשפים לתחומים שלא שולבו בעבר בתוכנית הלימודים: ניסויים קליניים, מחקר ופיתוח והשקעה פיננסית בעולם הביו-טכנולוגיה. בנוסף, הם מבקרים במפעלים ביוטכנולוגיים ובמכון וייצמן. במסגרת הפרויקט הם מקבלים כלים לבנות רעיון מחקרי, לתכנן, לבצע ולהציג אותו ברמה גבוהה ותחרותית".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"להראות שתחום הביוטכנולוגיה הוא לא רק עבודת מעבדה של עולם המחר, אלא מהווה תחום עסקי בהווה. לכן, יש לנו עניין לחשוף בפני תלמידים את כלל האספקטים בהם מעורבת הביוטכנולוגיה. ראוי שישראל תוביל את נושא החדשות גם בתחום זה". .
6. העסקת בעלי מוגבלויות
הדס אבידור-גולדין, בעלת Candy Fashion
*המיזם:
Candy Fashion, יצרנית ומשווקת זרי ממתקים, מעסיקה כ-60 בעלי מוגבלויות באמצעות מפעל מוגן של האגודה למען שירותי בריאות הציבור באשדוד.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
אבידור-גולדין: "הגברת המודעות להצלחת שילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בפעילות עסקית שגרתית, על בסיס יומיומי וקבוע. הנכים זוכים להזדמנות להתפרנס בכבוד במסגרת הולמת שאינה מקטלגת אותם כ'מוגבלים'. אשר לחזון העסקי, השאיפה לקיים עסק מסחרי תחרותי, תוך תמיכה תעסוקתית בקהילה נזקקת".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"העובדים נהנים מעבודה מכובדת, תחושת שייכות והעלאת הערך העצמי. הם מוכיחים לעצמם ולסביבתם שהם מועילים ומשתלבים בחברה".
*החדשנות:
"מיזם המשלב עסק פרטי-מסחרי, הנשען באופן מלא על אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים בקו הייצור".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"אנשים ועסקים, נוטים להאמין שבעלי צרכים מיוחדים כשירים רק לעבודות חרושתיות 'אפורות'. אלא שבפועל, יש ביכולתם להתמודד בהצלחה ובכבוד בעולם העסקי המסחרי".
7. שיפור השירות העירוני לציבור
יוסי מנדלוביץ ואסף אנגל, מייסדי קבוצת דרגו
*המיזם:
קבוצת דרגו מפעילה אתרי אינטרנט כפלטפורמה להבעת חוות דעת בשני נושאים עיקריים: Dargoo.co.il - מאפשר לסטודנטים להביע את דעתם על מרצים וקורסים; ו-megoorim.co.il - מאפשר לתושבים להביע את דעתם על סביבת המגורים ולהעלות בעיות והצעות לפתרון. לדברי מייסדי החברה, הרעיון מאחורי "מגורים', האתר המועמד ל"אות גלובס", הוא לאפשר לתושבים בכל הארץ לדרג את איכות חייהם בבניין, ברחוב ובעיר מגוריהם במגוון קריטריונים כמו יחסי שכנות, תפקוד הרשות המקומית, רמת חינוך, איכות סביבה, תחבורה ועוד. כל זאת, כדי שתתקבל תמונת מצב מלאה על "איך זה לגור במקום מסוים".
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
מנדלוביץ ואנגל: "שיפור התקשורת ודו-השיח בין הממשל והרשויות המקומיות לאזרח בנושאים רלוונטיים, שיפור יחסי השכנות, יצירת מהפכה בתחום הדיור והמידע לתושב בנגישות ובשקיפות מרבית".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"העצמת קולו של האזרח והגברת השפעתו בתחומים החשובים לו יותר מכל והמשפיעים ישירות על איכות חייו, באמצעות מערך טוקבקים ודירוגים".
*החדשנות:
"מדובר במיזם הראשון מסוגו בארץ, המהווה עובר תושבי ישראל במה אינטרנטית יחידה להבעת דעה בכל הקשור במגורים".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"אנו שואפים ליצור ולתת במה חופשית לתושבים, בו יוכלו להתאגד, לחבור יחדיו ולהעלות את איכות חייהם. השאיפה שלנו היא שמרבית הרשויות המקומיות יכירו באתר כגורם מקשר בינם לבין תושביהם במטרה לשפר את השירות לציבור".
8. חיסכון באנרגיה
עירן תגור, מנכ"ל פאוורסיינס
*המיזם:
חברת פאווארסיינס מקבוצת שיכון ובינוי, הפועלת בשוק האנרגיה, ביצעה בשנים האחרונות מאות פרויקטים לחיסכון באנרגיה בארץ ובחו"ל במגזרים שונים. בישראל, החברה סיפקה והתקינה כ-10,000 בקרים לחיסכון בצריכת החשמל בשווי של כ-150-300 מיליון שקל. התרומה לאיכות הסביבה מתבטאת, על-פי נתוני החברה, בחיסכון של אי-שריפת כ-288 אלף טון פחם ושל אי-פליטת 150 אלף טון CO2.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
תגור: "החזון שלנו הוא לאפשר חיסכון והתייעלות אנרגטיים בזמינות וביישום הגבוהים ביותר. על בסיס חזון זה, החברה מפתחת טכנולוגיות ומוצרים שבבסיסם העקרונות הבאים: השימוש במוצרי החברה אינו מהווה כל סיכון למשתמשים או לציוד שברשותם; על-מנת להתקין את מוצרי החברה אין צורך לשנות את התשתית הקיימת; יישום הטכנולוגיה והתקנת המוצרים - פשוט, זול ומהיר; אין ולא תהיה מחלוקת על עצם השגת החיסכון וההתייעלות; החזר ההשקעה קצר ואטרקטיבי - כשנתיים; הנהנים מהמוצרים צריכים להיות כולם: יצרן החשמל, מוליך החשמל, המשתמש הסופי והסביבה. ככלל, הקטנת פליטות גזי החממה הינם נגזרת פשוטה של החיסכון וההתייעלות שמביאים מוצרי החברה, וזה מקדם את שימור הסביבה".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"כאמור, התועלת היא לכל הצדדים: יצרן ומוליך החשמל מתייעלים בגין השימוש במוצרי החברה - יש פחות הפסדי אנרגיה בקווי החשמל ויש לכאורה יותר Capacity. המשתמש חוסך בכסף - הוא מתחזק כלכלית ומתייעל. הסביבה נהנית משום שאלה מפחיתים את הפליטות ומקדמים את איכות הסביבה".
*החדשנות:
"החידוש הוא בבקרת מתח יעילה המאפשרת אספקת מתח מהרשת בהיקף אותו צריך המשתמש הסופי, ולא מה שהרשת מספקת בפועל או יכולה לספק. בפועל, ניתן להסתפק בפחות ממה שהרשת מספקת, לכן יש צריכה נמוכה יותר מצד המשתמש הסופי, ומה שהוא לא צריך נשאר בצד של הרשת. האפליקציות הן בתחום התאורה, המנועים ובקרת מתח בכלל".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"לצרוך מה שצריך ולא מה שאפשר. זה כדאי כי אין בזה סיכון, זה פשוט וזמין, זה כלכלי וזה טוב לכולם".
9. בית חם לבני נוער בסיכון
דב הלפרין, מנכ"ל דב הלפרין יועצים HMS
*המיזם:
עמותת "גשר אל הנוער" הוקמה ב-02' כמיזם קהילתי ע"י "דב הלפרין יועצים" HMS. העמותה מעניקה לכ-22 בני נוער בסיכון בית חם וסל תמיכה בעלות של כ-2,000 שקל בחודש לתלמיד הכולל, בין היתר, מזון ועזרה בלימודים. בשנת 06' חברה הבורסה לניירות ערך ל-HMS בתמיכה בעמותה. עפ"י HMS, בזכות המיזם עד כה ניצלו 70 בני נוער מנשירה ממסגרת החינוך.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
הלפרין: "אנו מנהלים את הפעילות של עמותת 'גשר אל הנוער' כמו כל תחום עסקי אחר בחברה. אנחנו רואים עצמנו מחויבים להעמקת והרחבת העשייה באמצעות שכפול מודל ה'בית החם' והקמת 'בתים חמים' נוספים".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"התרומה הגדולה היא בהישארות בני נוער במסגרת חינוכית רשמית, בהשלמת בחינות הבגרות, בהעצמה אישית, רגשית וחברתית; בהטמעת ערכים למען עצמם; ולאזרחות טובה ותורמת. כל אלה מסייעים להם בגיוס לשירות הצבאי ובהשתלבות בעתיד בלימודים גבוהים ובשוק העבודה".
*החדשנות:
"בעיקר ביכולתו לספק מעטפת כוללת לכל מעגלי הפעילות של בני הנוער. 'גשר אל הנוער', יוצאת דופן במתן טיפול בכל הרבדים הדרושים להתמודדות עם אתגרי החיים".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"השאיפה שלנו היא להפיץ את בשורת 'המהפכה השקטה' של עמותת 'גשר אל הנוער'. בראשונה קיימת בארץ מסגרת שמאתרת, מטפחת, ולמעשה מצילה בני נוער שנמצאים רגע לפני נפילה לתהום, ששמה לה כמטרת-על לשבור את הקוד של 'דור רודף עוני' ו'עול על החברה הישראלית'".
10. מרכזי תקשורת בפירפריה
אבי גבאי, מנכ"ל בזק
*המיזם:
בשנת 00' הוקמה עמותת "תפוח" בראשות איש העסקים ליאון רקנאטי, כדי לגשר על הפערים הטכנולוגיים בין אוכלוסיות שונות במדינה. בזק מסייעת לעמותה זו במימון הקמת מרכזי ידע ותקשורת בפריפריה, או כפי שבבזק מכנים אותה "פריפריה חברתית". אך לא רק. התרומה של בזק היא גם בחיבור המרכזים הללו לתשתית תקשורת מתקדמת, בהתנדבות עובדי בזק במרכזים, בקיום סיורים לימודיים ביחידות בזק של תלמידי המרכזים ועוד.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
גבאי: "בזק משתתפת במאמץ לצמצום הפערים החברתיים. אנו רואים בפער הדיגיטלי את אחד הגורמים המרכזיים להתרחבות הפערים בחברה. לכן, כחברת תקשורת מובילה בזק חשה מחויבות אמיתית לכך שגם האנשים, ובעיקר הילדים, המתקשים לנצל את יתרונות העידן הטכנולוגי המתקדם, ייהנו מתשתיות תקשורת ומחשוב מתקדמות יחד עם לימודים יעודים בתחום, ובכך ישפרו את סיכוייהם להצלחה בלימודים ובתעסוקה".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"למרכזי הידע והתקשורת הללו יתרונות לא מבוטלים: הם מהווים מסגרת חברתית בריאה ותומכת לבני הדור הצעיר - כאן הם נפגשים באווירה חיובית וחינוכית, כאן הם מרחיבים את הידיעות שלהם בתחום המחשבים והאינטרנט, צוברים ביטחון עצמי, ולהערכתנו סיכוייהם לסיים את בחינות הבגרות בהצלחה גדולים יותר. ומכאן, הדלתות נפתחות בפניהם: שירות צבאי מועיל, השתלבות מוצלחת בלימודים אקדמיים, ולאחר מכן בעולם התעסוקה. גם המבוגרים, שטרם נחשפו לעולם המחשב והאינטרנט, יוצאים נשכרים מפעילות המרכזים הללו - מחפש עבודה ללא מיומנויות בסיסיות במחשב סיכוייו למצוא עבודה קלושים. מרכזי הידע והתקשורת נותנים מענה לסוגיה זו ומסייעים לאוכלוסיות חלשות בחברה (בעיקר נשים, חרדים וערבים) למצוא עבודה ולצאת ממעגל האבטלה והעוני".
*החדשנות:
"חדשנות היא באיכות. כיתות מחשבים יש לא מעט ובכל מקום. לא רצינו לתמוך בהקמה של עוד כיתת מחשבים סטנדרטית. חשבנו שנכון מכל הבחינות להקים באזורים החלשים ביותר את הכיתות המתקדמות והאיכותיות ביותר, הן מבחינת הציוד הטכנולוגי, הן מבחינת עיצוב הפנים המוקפד, והכי חשוב תוכניות לימוד איכותיות ואטרקטיביות ומורים מקצועיים וטובים. גם השותפה שלנו לפרויקט, עמותת 'תפוח', היא אולי העמותה הטובה ביותר בתחום, מבחינת מקצועיות העבודה והתוצאות המוכחות. אנחנו מאמינים שאם ניתן את הטוב ביותר לקהילה, התוצאות יהיו בהתאם".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"כמו כל חברה עסקית שמשקיעה בהכשרת עובדיה ובהשכלתם כדי לקבל עובדים טובים יותר, בעלי יכולות ומוכנות גבוהה לתרום לחברה, כך גם המדינה צריכה להשקיע יותר בחינוכו ובהכשרתו של הדור הצעיר שלנו. כך יגדל כאן דור של אזרחים טובים יותר עם יכולות לתרום לעצמם ולחברה. באמצעות המיזם אנו מבקשים להעביר מסר נוסף: צמצום הפער הדיגיטלי ימנע התרחבות הפערים חברתיים".
11. בנייה ירוקה
אבי מאור, מנכ"ל משותף קבוצת חנן מור אחזקות
*המיזם:
גישה מערכתית כוללת לתכנון, בנייה ותפעול בתים במטרה לחסוך אנרגיה, מים וחומרי גלם כדי ליצור סביבת מגורים בריאה, הנמנעת מפגיעה באיכות הסביבה ובמשאבים טבעיים מתכלים. יזמית הנדל"ן הציבורית, חנן מור אחזקות, החלה ליישם זאת בפרויקט מגורים בנס ציונה, שלדבריה צפוי לקבל ממכון התקנים ניקוד "ירוק מצטיין" הראשון בישראל. בנוסף, כל הפרויקטים העתידיים של החברה צפויים להיבנות לפי קריטריונים של בנייה ירוקה.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
מאור: "התפישה מעוגנת בקוד אתי שפרסמנו בדוח אחריות חברתית וקיימות ואף קיבלנו על כך את 'אות מעלה' ל-09'".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"התועלת המידית היא ללקוחות החברה הרוכשים דירות בריאות וחסכוניות. אך גם לסביבה, שכן לחיסכון במים ובאנרגיה יש השפעה ישירה על צמצום פליטות גזי חממה".
*החדשנות:
"החברה פיתחה תפישת מגורים חדשה המושתתת על 5 עקרונות יסוד: בניה בריאה, חיסכון באנרגיה ובמים, ביטחון ונוחות, טיפוח חיי קהילה ומשפחה, ושמירת על איכות הסביבה. כל צעד תכנוני בתהליך תכנון הפרויקט נעשה תוך כדי בדיקה ויישום חמשת העקרונות. בנוסף, הכנסנו אלמנטים חדשניים בפרויקט כמו הפיכת חדר המדרגות של הבניין לחדר כושר הכולל תאורה טבעית, אוורור, מוסיקת רקע ותוכנית אימון גופני במדרגות, וכן הכנת תשתית לטעינת מכוניות חשמליות ואדניות לגידול תבלינים אורגניים".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"הסברה והחדרה למודעות הציבור הישראלי (באמצעות מרכז הסברה, מידע אינטרנטי ואמצעי המחשה שהפקנו), שידע לשאול את השאלות הנכונות בזמן רכישת דירה, מתוך הבנה שבנייה ירוקה בריאה וחסכונית יותר ומאפשרת להמשיך ולהתקיים על הכדור הזה".
12. תמיכה בחולים
אבי דנציגר, מנכ"ל רוש פרמצבטיקה ישראל
*המיזם:
פרויקט הדגל הקהילתי של רוש פרמצבטיקה ישראל, מקבוצת רוש העולמית, המתמחה בתחום התרופות ובאבחון רפואי, קרוי "רוש מושיטה יד". במסגרתו, החברה מציעה ב-8 השנים האחרונות למטופלים במחלקות, בבתי החולים ובמרפאות השונות מגוון פעילויות ללא תשלום להרמת המורל ולהפגת המתח בזמן ההמתנה והטיפולים: סדנת יוגה צחוק, פילאטיס, אומנות, ליצנות, דמיון מודרך, צילום, יצירה, מוסיקה ועוד. עפ"י נתוני החברה, בשנה החולפת נהנו מפרויקט זה למעלה מ-14 אלף מטופלים ומלוויהם ב-70 מרכזים ברחבי הארץ.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
דנציגר: "המיזם, שהוקם כמענה לצורך שעלה מהשטח, מבקש לקדם חזון של תמיכה בחולים ובמשפחותיהם. מעבר לטיפול הרפואי, יש צורך אמיתי לדאוג גם למצבם המנטלי ולהקל על ההתמודדות עם המחלה. המסר המרכזי שלנו הוא שהגוף קשור בנפש ויש לטפל בשניהם במהלך הטיפול הרפואי".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"הפרויקט מועיל לחולים ולבני משפחתם בשל הסחת הדעת מהמחלה. זה מועיל גם לצוותים הרפואיים, כי גם הם זקוקים להפוגה בעבודה השוחקת פיזית ונפשית. חולים מספרים לנו שהם שמחים להשתתף בסדנאות השונות והראיה הוא מספרם הגדל של המשתתפים בפרויקט".
*החדשנות:
"החדשנות מתבטאת בשילוב של אלמנטים מהרפואה האינטגרטיבית בחברת תרופות קונבנציונלית ומעודדת הסתכלות על צורכי החולה מעבר לטיפול התרופתי. מאידך, זה המיזם הוותיק, הרציף והגדול בהיקפו בארץ".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"שההתמודדות עם מחלות קשות דורשת התייחסות למכלול צורכי המטופל, הנפשיים והפיזיים; ושסביבתו הקרובה של המטופל, כולל הצוותים הרפואיים, זקוקים להפוגה ולכלים פרקטיים ליישום יומיומי כמו אוזן קשבת וצחוק".
13. העסקת אוכלוסיות חלשות
אוריה פויכטונגר, יו"ר אלגו השקיה
*המיזם:
אלגו השקיה, הנסחרת בבורסה בת"א ועוסקת בייצור ובשיווק מוצרי השקיה והדברה לגינון ולחקלאות, בחרה להעסיק עובדים בעלי מוגבלויות באמצעות עמותות שונות ברחבי הארץ כמו האגודה למען העיוור בנתניה והמרכז לקשיש באור עקיבא.
*המהלך הציבורי והעיגון בחזון העסקי:
פויכטונגר: "העסקת עובדים בעלי מוגבלויות, לצד פעילויות שונות שאנחנו עושים כמו קיום ישיבת דירקטוריון במפעל של האגודה למען העיוור בנתניה והמגע האישי עם העובדים שם, ממחישים את המחויבות שלנו לאוכלוסיות החלשות, שנתמכת ע"י כל עובדי החברה".
*התועלת לחברה ולסביבה:
"התועלת באה לידי ביטוי בשני ההיבטים: החברתי - יצירת מקומות עבודה המכבדים את בעלי המוגבלויות ומספקים להם פרנסה ותחושת שייכות; וסביבתי - שמירה על איכות הסביבה, שכן החברה מייצרת ומשווקת בין היתר מוצרים חסכוניים במים".
*החדשנות:
"לא מדובר בתרומה רגילה לעמותה כזו או אחרת, אלא בתרומה שנותנת משמעות לאנשים רבים שקמים בבוקר ויודעים שיש להם מקום עבודה שמקבל את המגבלה שלהם".
*השינוי התודעתי שמבקשים לקדם:
"גם בעלי מוגבלויות, שלמרבה הצער זוכים ליחס לא הוגן בשוק העבודה, יכולים להתפרנס בכבוד. גם הם עובדים מצוינים שיכולים לייצר מוצרים באיכות הגבוהה ביותר ליצוא. השינוי התודעתי הוא אצל כל אחד ואחד מאיתנו, להכיל את כל גווני עם ישראל באהבה ולהכיר תודה על הטוב שנפל בחלקנו. אין סיפוק גדול יותר מהנתינה".
