אמרה ידועה אומרת ש-99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר. מי שהגה אותה לא הכיר את עורכי הדין הנכונים. אלה שאכפת להם מהזולת, מהחברה ומהקהילה שבה הם חיים, והם משתמשים בהכשרתם לטובת הכלל, ולא רק לשם התפחת כיסם האישי. וישנם לא מעט כאלה.
לשכת עורכי הדין הקימה בשנת 2002 תוכנית ששמה "שכר מצווה", שמטרתה להרחיב את הנגישות למערכת המשפטית ולהגן גם על זכותו של מי שאין בידו אמצעים לשכירת שירותים משפטיים. התוכנית צברה מאז תאוצה רבה, וכיום מתנדבים במסגרתה יותר מ-2,600 עורכי דין, בין השאר, במתן סיוע משפטי ב-50 מרכזי זכויות שהוקמו בארץ, באמצעות ייצוג בהליכים משפטיים פרו-בונו ובאמצעות גיוס תרומות וסיוע מגוון לנזקקים. התוכנית מפעילה גם "קו חם", העומד לרשות הפונים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, ונותן מענה בחמש שפות. בשנה האחרונה נרשמה עלייה של יותר מ-150% בפניות לתוכנית, בפגישות הייעוץ ובמספר תיקי הייצוג המטופלים במסגרתה.
חברת הדירוג דן אנד ברדסטריט פרסמה בשבוע שעבר בפעם הראשונה דירוג חדש הממפה את המשרדים הבולטים בתחום פעילות הפרו-בונו על-פי היקף הפעילות הכולל של המשרדים. חלקם פעילים באמצעות "שכר מצווה", חלקם בחרו מטרות התנדבותיות אחרות, אך לכולם אכפת מאוד מהסביבה שהם חיים בה, והם משקיעים ממרצם, מזמנם ומכספם כדי לסייע לחלשים מהם.
כשביקשנו לראיין חלק מהם לצורך כתבה על פעילותם ההתנדבותית, הם שוב קעקעו סטיגמה מוכרת בעולם עריכת הדין, שלפיה כל עורכי הדין הם רודפי פרסום. כמעט כולם ביקשו לשמור על פעילותם בד' אמות משרדיהם, ורק לאחר שידול קל, השתכנעו שזו גם דרך לגייס עוד אנשים לפעילויות למען הקהילה והחברה.
נא להכיר: עורכי הדין שמוציאים שם טוב למקצוע.
יגאל ארנון
"יגאל חינך את כולנו לעזור ככל יכולתנו"
שנת ייסוד: 1958.
ראש המשרד: בעבר עו"ד יגאל ארנון. כיום מנוהל על-ידי אקזקוטיבה ובה מספר שותפים
תחומי עיסוק: משפט מסחרי.
מספר מועסקים: 108 עורכי דין, מתוכם 38 שותפים.
תחומי פעילות התנדבותית: פעילות המשרד מגוונת וענפה; בין היתר היא כוללת פעילות ב'שכר מצווה' - תכנית ארצית לסיוע משפטי פרו-בונו של לשכת עורכי הדין; בעמותת שיעור אחר, שבמסגרתה מעבירים עו"ד שיעורים לתלמידים בבתי-ספר; בארגון משולחן לשולחן ("לקט ישראל") האוסף ומחלק מזון לנזקקים; באיל"ן ועוד.
מרכז הפעילות: עו"ד יאיר בנימיני, שותף במשרד.
ההתחלה: החל מהפעם הראשונה שבה ייצג לקוח, לפני יותר מ-50 שנה, הייתה פסגת השאיפות של עורך-הדין הצעיר יגאל ארנון להעניק שירות משפטי לעניים שאין ידם משגת לגעת בצדק. מהר מאוד, הוא הגשים את שאיפתו. "יגאל חינך את כולנו, דורות רבים של עורכי דין, לעזור ככל יכולתנו לאלו שאינם יכולים לקבל שירות משפטי איכותי", אומר עו"ד יאיר בנימיני, שותף במשרד. "יגאל האמין שהתכונה הבסיסית ביותר של כל עורך דין טוב היא צורך פנימי לטפל בעוולה שבה נתקבל, והדחף לחפש את הצדק ולהשיגו. זאת, משום שלעורך הדין יש את הכלים להשיג זאת".
עו"ד ארנון היה ממייסדי תוכנית הפרו-בונו ועומד בראשה עד היום. עורכי דין רבים ממשרדו נוטלים בה חלק פעיל.
היקף הפעילות: בשנת 2009 הוקדשו יותר מ-1,000 שעות לפעילות התנדבותית של המשרד. "אין כמעט עורך דין במשרד שאינו עוסק בפעילות התנדבותית, ורבים מביניהם מקדישים מספר שעות בכל שבוע לפעילות משפטית או חברתית התנדבותית", אומר בנימיני.
תפיסת העולם: "בהיותו אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל, משרד יגאל ארנון מכיר במחויבותו לפעילות למען הקהילה. לדעת המשרד, חשוב שכל עורך דין, ובמיוחד העובדים במשרדנו - המייצגים בעיקר תאגידים גדולים ולקוחות עשירים, ישמור על קשר עם יסודות המקצוע: השאיפה לצדק, הסיוע לחלש, והרצון לשמש כשופר לאלה שאינם מנוסים בהליכים משפטיים. הפעילות ההתנדבותית, ובמיוחד זו המשפטית, עוזרת לעורך דין להבין את ההליך המשפטי, את האופן שבו הוא נתפס אצל אזרחים שאינם בקיאים ברזי המערכת, ומשמרת את הקשר בין עורך הדין לבין החברה והקהילה".
מקרה שנגע ללב: שותף במשרד שמעדיף שלא להיחשף, מספר: "ארגון איל"ן השיג תרומה להקים בית דיור מוגן לנכים הקשים ביותר. המבנה הוקם בתכנון מיוחד שהותאם ספציפית לצרכים של כל נכה ונכה שאמור היה להשתכן בו. לקראת הפעלת המבנה התברר שלמרות המלצות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, משרד האוצר אינו מוכן לאשר את התקציב להפעלה, משום שיותר זול לטפל במסגרות פרטיות שזכו במכרזים לטיפול בנכים. ייצגנו את הארגון במאבק אדיר מול משרד האוצר, כשאנחנו פועלים עבור קבוצה של נכים קשים מכל מגזרי האוכלוסייה, ובסופו של דבר הצלחנו לשכנע את האוצר לאשר את תקצוב המבנה".
צלרמאיר-פילוסוף
"מחובתנו לתרום לחברה שבה אנו חיים"
שנת ייסוד: 1984
ראשי המשרד: עוה"ד מיקי צלרמאיר, אבי פילוסוף, איל רוזובסקי, דוני טולדנו וגיא צפריר.
תחומי עיסוק: משפט מסחרי, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה מסחרית ורגולציה.
מועסקים במשרד: 35 עורכי דין, מתוכם 12 שותפים.
תחומי פעילות התנדבותית: מגוונים ומושרשים בכל קצותיה של החברה בישראל; בין השאר פועל המשרד למען חולים, חיילים בצה"ל, עולים מאתיופיה, בעלי חיים, קידום החינוך ועוד. כמו כן, נותן טיפול שוטף וליווי משפטי ליחידים קשי יום שידם אינה משגת לשלם עבור ייצוג משפטי.
מרכז הפעילות: עו"ד איל רוזובסקי, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד.
ההתחלה: "התחלתי לקבל תיקי פרו בונו ביום שהתחלתי לעבוד כעורך דין, וב--15 השנה האחרונות אני מתמקד בעיקר בנושאים הקשורים לקהילייה האתיופית", אומר עו"ד איל רוזובסקי. "לפני ארבע וחצי שנים הצטרפתי למשרד צלרמאיר פילוסוף והבאתי איתי את פעילות הפרו בונו. לשמחתי גיליתי שהמשרד פועל רבות בתחום מקדמת דנא, וכי לאורך השנים עודדו מייסדיו ושותפיו מסורת של פעילות התנדבותית ותרומה חברתית לקהילה. למשל, במסגרת ליווי משפטי שוטף לעמותת יד שרה והמרכז למנהיגות שבו מיקי צלרמאיר שימש במשך שנים כחבר דירקטוריון בהתנדבות. ככל שגדל המשרד והתעצם, כך גם התרחבה הפעילות לטובת הציבור".
היקף הפעילות: "מרבית עורכי הדין במשרד מעורבים בדרך כלשהי בפרו בונו, והמשרד כולו משקיע בכך כמה מאות שעות עבודה בשנה".
תפיסת העולם: "כמאמר תהילים, 'אשרי שמרי משפט עושה צדקה בכל עת'. כאחד המשרדים המובילים והבולטים במשק אנו מאמינים, כי מחובתנו לתרום לחברה שבה אנו חיים, לקדם ולעצב את דור העתיד, ולכן העמותות והגורמים שלהם אנו מספקים סיוע משפטי ללא תמורה, פועלים ברובם לקידום פרויקטים העוסקים בחינוך ילדים ונוער דוגמת חונכות לילדים בודדים, עולים חדשים, ילדי פליטים, חינוך למנהיגות ועוד תחומים המביאים לחיזוק החברה הישראלית כולה.
"התמורה לנפש עצומה והסיפוק גדול. לכל אדם מומלץ לתרום, לא רק בכסף אלא בתחומי יכולותיו. לעורכי דין, מעצם טיב עבודתם ושליטתם בתחום הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, יכולת ופוטנציאל גדולים לתרום".
מקרה שנגע ללב: "הפעילות שאני גאה בה במיוחד היא במסגרת עמותת 'טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה', שבה אני משמש כיו"ר. העמותה מעניקה סיוע וליווי משפטי פרטני בסוגיות של פגיעה בשוויון ותופעות גזעניות, חינוך, דיור, תעסוקה, בריאות ועוד, מתוך הנחה שהטיפול הפרטני בנושאים אלו מסייע לא רק לפרט אלא להעצמת הקהילה כולה".
"התיק שריגש אותי יותר מכול הוא מקרה של משפחה שבה האב רצח את אשתו, והיה צריך לטפל בילדים ולמנות להם אפוטרופוס. ביהמ"ש מינה את עמותת טבקה לאפוטרופוס לששת הילדים, שבהם מטפל כיום האח הגדול".
רחל בן ארי-אדם פיש
"אנחנו יכולים לחולל שינוי חברתי אמיתי"
שנת ייסוד: 1997.
ראש המשרד: עוה"ד רחל בן ארי ואדם פיש.
תחומי עיסוק: כל תחומי המשפט למעט גירושין ונזקי גוף.
מועסקים: 15 עורכי דין, מתוכם 6 שותפים.
תחומי פעילות התנדבותית: ייצוג במסגרת התדיינויות משפטיות ובחלק הקטן של הפעילות הרצאות לקהל הרחב. הדגש במשרד הוא על עמותות שפועלות בתחום זכויות האדם במדינה, שבמסגרתן מנהלים המתנדבים מאבקים על הכרה בזכויות בסיסיות של ילדים עם קשיים מולדים ועוד.
מרכז את הפעילות: עו"ד אדם פיש.
ההתחלה: עוה"ד רחל בן ארי ואדם פיש החלו בפעילות התנדבותית בתחילת דרכם כעו"ד. "עם הקמת המשרד המשותף, תפסה הפעילות אופי של השקעה שיטתית, שבאה לידי ביטוי בבחירת נושאים מרכזיים לפעילות הפרו בונו ושימת דגש על אותם נושאים בשנת הפעילות", אומר עו"ד אדם פיש.
ההשקעה בפרו בונו קיבלה תנופה משמעותית, עם הצטרפותו למשרד של פרופ' משה פיביך, שעזב את הקריירה הקודמת שלו כפיזיקאי בטכניון, והצטרף למשרד לפני כעשר שנים. מאז הצטרפותו מרכז פיביך, בהיקף של כמאה שעות בחודש, את פעילות הפרו-בונו במשרד".
היקף הפעילות: "כ-10% משעות העבודה במשרד מושקעים בפעילות התנדבותית. 100% מזמנו של פרופ' פיביך ועוד כ-50 שעות חודשיות, בפעילותם של עוה"ד האחרים במשרד, הנעשית על בסיס תחומי ההתמחות הנדרשים בתיק. בנוסף להשקעה בשעות עבודה משתתף המשרד במימונו של 'מרכז השופט חיים כהן'".
תפיסת העולם: לפני כ-25 שנה קיבל עו"ד אדם פיש מהקרן החדשה לישראל מלגה ללימודי תואר שני במשפט בינלאומי. חלק גדול מבוגרי התוכנית ייסדו או פיתחו את מרבית העמותות בישראל, העוסקות בנושאי הפרו בונו. "מאחר שהיה לי עניין לעסוק במשפטים במגזר הפרטי", אומר פיש, "חיפשתי דרך שבאמצעותה ניתן יהיה לעשות את המרב דרך משרד פרטי. לשמחתי, מצאתי חבורה של אנשים שהנושא קרוב לליבם לא פחות מאשר לליבי, וביחד יצרנו כלי רב-עוצמה, לפעילות משמעותית. התחום המשפטי הוא אחד מהיחידים שבו במאמץ קטן יחסית, ניתן להניע תהליכים שישנו את חייהם של אנשים רבים.
"החשיבות בעיסוק של עוה"ד בתחומי הפרו בונו היא עצומה. זהו התחום היחיד שאם כל אחד מעשרות אלפי עוה"ד בישראל היה לוקח על עצמו, בכל שנה, מקרה אחד קטן, היינו יכולים לחולל שינוי חברתי אמיתי.
"אחד מגיבורי ילדותי היה רובין הוד, ומי מאיתנו לא 'פינטז', בשלב כלשהו בחייו, שאילו הדבר היה תלוי בו, היה מנסה כבמטה קסם לפתור בעיה, שמציקה לאנשים רבים, נטולי יכולת לטפל בה בעצמם.
מקרה שנגע ללב: "יש מספר תיקים כאלה. ביניהם תיק בנושא הדיור הציבורי, שבו פעילות סיזיפית שהשתרעה על פני תקופה ארוכה, אפשרה לאנשים לממש את זכותם הבסיסית לקבל דיור ציבורי, וכן שורה של הליכים משפטיים לסיוע למימוש זכויותיהם של ילדים נכים, מול קופות החולים, משרדי הרווחה והחינוך, הרשויות המקומיות ועוד.
זיסמן, אהרוני, גייר (זאג)
"זה סיפוק ששום שכ"ט לא ישווה לו"
שנת ייסוד: 1986.
ראש המשרד: עו"ד שמוליק זיסמן.
תחומי עיסוק: משפט מסחרי ובינלאומי.
מועסקים: 57 עורכי דין, מתוכם 20 שותפים.
תחומי פעילות התנדבותית: המשרד מלווה ותומך בדרכים רבות ומגוונות בעמותות ובארגונים שונים, בהם עמותת נגישות, המרכז לתסמונת רט, עמותת לב אוהב, עמותת בית אור אביבה, העמותה לזכר אילן ואסף רמון ז"ל, אגודת עזרא למרפא ועוד. כן, הוא מסייע בייסוד של תאגידים משפטיים למטרות חברתיות, ומעניק להם ליווי משפטי שוטף.
מרכז הפעילות: עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מייסד.
ההתחלה: "יחד עם שותפיי, מייסדי המשרד, האמנו מהיום הראשון של הקמתו, לפני יותר מ-25 שנה, כי כל אחד מאתנו מחויב גם לקהילה שבה הוא חי וגם לחברה כולה", מספר זיסמן. זה חינוך שמקבלים בבית. אבי ז"ל, שלום זיסמן, נתן את חייו למען הציבור. ערכים אלה, שלא השתנו מאז ועד היום, מחייבים לשאוף לנתינה תמידית, ולפיכך ראינו שעלינו לעשות מאמץ ולתרום כדי לשמר ולהמשיך לבנות קהילה בריאה ויצרנית".
כבר בעסקת הנדל"ן הראשונה הגדולה שבה טיפל המשרד מצאו השותפים דרך לתרום לקהילה. "העסקה עמדה בפני פיצוץ. היינו עורכי דין בשנתנו הראשונה, וקיבלתי באותו בוקר בקשה אנונימית לעזרה בתרומה לעמותה בצפון שטיפלה בילדים אוטיסטים ושעמדה בפני סגירה. בסופו של דבר, גיבשתי פתרון שבמהותו הסכום הכספי שהיה במחלוקת בין הצדדים כמו גם שכר-טרחת עורכי הדין, יתרמו לעמותה. בדרך זו גישרתי על הפערים בין הצדדים, נחתמה העסקה והגוף בצפון זכה לתרומה.
היקף הפעילות ההתנדבותית: "לא מדדנו את הנתון הזה מעולם, אך להערכתנו יותר מ-1,000 שעות עבודה שנתיות מוקדשות אצלנו לפעילות התנדבותית. שעות אלה נעשו בשנה האחרונה על-ידי יותר מ-15 עורכי דין במשרד. מדובר ב-1%-2% מהיקף הפעילות של המשרד בישראל".
תפיסת העולם: "תפיסת העולם שלנו מבוססת על כך שמי שיש לו יכולות כלכליות, משכילות ומוסריות, וציבור עורכי הדין עונה על הגדרה זו, צריך להירתם לטובת מי שזקוק לתמיכה ולעזרה. החשיבות בקידום נובעת מתוך צורך פנימי. ההנאה בנתינה גדולה מההנאה בקבלה".
"אנו חשים סיפוק גדול וגאווה על כל פעילות ועל כל הישג שאנו מביאים לגופים שאנו מלווים. אישית, אני רואה בפעילות הזו דבר טבעי ומתבקש שאין מה להתהדר בו, כי הוא תורם לי לא פחות מאשר למקבלי התמיכה. זהו סיפוק ששום שכר-טרחה לא ישווה לו".
מקרה שנגע ללב: "מה שגרם לי הכי הרבה התרגשות זה הייסוד של עמותת 'לב אוהב'. הרעיון לגייס עשרות אנשי עסקים צעירים לפעילות התנדבותית למען הקהילה, קינן במוחי שנים רבות. דיברתי עם אנשי עסקים שהם דור שני במשפחותיהם על כך, והם הרימו את הכפפה עם הקמת העמותה. חיים סקאל, ניר שירצקי, ארז אלוביץ, עדי פדרמן ועוד רבים וטובים, ייסדו את העמותה, כשעוד לא מלאו להם 30. היום העמותה היא אחת החשובות במדינה. זה כל פעם מרגש אותי מחדש, ועל כך גאוותי".
