גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אומריקס משיבה לתביעת המדינה: "נוקטת עמדה צבועה"

התביעה בסך חצי מיליארד שקל נגד אומריקס וטאוב הוגשה ע"י מדינת ישראל בדצמבר 2009, בטענה כי גזלו את זכויות המדינה בתכשיר הדבק הביולוגי למניעת דימומים

חברת התרופות אומריקס ביופרמצבטיקה מישראל, החברות הקשורות אליה בארה"ב ובבלגיה ורוברט טאוב, מייסדה של אומריקס ומי ששימש כיו"ר וכמנכ"ל שלה, הגישו היום (ב') כתבי הגנה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתגובה לתביעה בסך כחצי מיליארד שקל שהגישה המדינה נגד החברה ונגד טאוב באופן אישי, בטענה כי גזלו את זכויות המדינה בתכשיר הדבק הביולוגי למניעת דימומים (קרישה).

הנתבעים דוחים את טענות המדינה כי התכשיר לעידוד ריפוי מהיר בניתוח או פציעה, הומצא על-ידי עובד המדינה, פרופ' אוריאל מרטינוביץ' מהמרכז הרפואי שיבא בתל-השומר ולכן הזכויות עליו שייכות לה. באמצעות באמצעות משה בלטר, אהוד גוט, לימור סובול ורענן בר זוהר ממשרד בלטר גוט אלוני ושות', מכחישה אומריקס בכתב ההגנה את טענות המדינה, כי מוצר הדבק הביולוגי שלה מבוססים על רעיונותיו החדשניים של פרופ' מרטינוביץ'.

"רשויות הפטנטים באירופה ובארצות-הברית (כמו גם במדינות נוספות) קבעו כבר לפני למעלה מעשור שהרעיונות אותן המדינה מייחסת למרטינוביץ, אינם חדשניים ואינם אמצאתיים, אלא כלולים כבר בפטנטים קודמים", נטען בכתב ההגנה של אומריקס. עוד טוענת החברה כי "מרטינוביץ עצמו אישר את הקביעה הזו של רשויות הפטנטים, בתצהיר עליו חתם ושבו נאמר שאין לו תרומה כלשהי לפטנטים". בנוסף, טוענת אומריקס כי "לו המדינה הייתה מבצעת בדיקה יסודית של העובדות, בטרם נחפזה להגיש תביעת סרק בסכום דמיוני, הייתה מגלה כי בהתאם לקביעות רשויות הפטנטים באירופה ובארה"ב, האמצאה כשירת הפטנט הנה אך ורק בנוגע לתהליך הייצור הייחודי של הדבק הביולוגי של אומריקס, שהומצא ופותח בלעדית על ידי חברת אוקטפארמה ולא על ידי מרטינוביץ'".

כמו כן, מערערת אומריקס בכתב ההגנה על סכום הפיצוי שמבקשת המדינה. לדבריה, "לסכום התביעה אין כל בסיס והוא נובע רק מהעובדה שהמדינה פטורה מתשלום אגרת משפט". רוברט טאוב, מייסדה של אומריקס, באמצעות עוה"ד יונתן אגמון והגר ראב"ד ממשרד סורוקר אגמון ושות', דוחה אף הוא את טענות המדינה ביחס לזכויות על התכשיר הרפואי.

בדומה לטענות אומריקס טוען גם טאוב כי "לפרופ' מרטינוביץ' לא היו יד ורגל בהליך הפיתוח של תכשיר הדבק הביולוגי והוא רק ביצע בעבור אומריקס ואוקטהפארמה ניסויים שונים בדבק". לטענת טאוב, "שירותי הייעוץ והניסויים שערך מרטינוביץ' לא נעשו בעת שירותו כעובד מדינה ולא נבעו מעבודתו בשיבא". עוד נטען בכתב ההגנה שהגיש טאוב כי "בעשור האחרון הצהירה המדינה שהיא מוותרת על זכויות באמצעות של עובדיה מלפני שנת 2000 ולפיכך, בכל מקרה, הזכויות בתכשיר אינן שייכות לה". לדברי טאוב, "המדינה נוקטת עמדה צבועה בבואה לדרוש מאומריקס ומטאוב פיצוי, מכיוון שגם אם היתה נעשית פנייה אל המדינה להקציב כספים למחקר ופיתוח של המוצר, היא הייתה מזניחה את הפרויקט ולא מגיעה לעולם לשלב הייצור המסחרי, כפי שנהגה בעבר".

בנוסף, טוען טאוב, כי תביעת המדינה אינו מגלה עילת תביעה אישית נגדו. "המדינה מבקשת לייחס לטאוב אחריות הנובעת מפעולות שביצע עבור אומריקס ובשמה בהיותו אורגן של החברה, אך מסך ההתאגדות המפריד בין טאוב לבין אומריקס אוסר ייחוסם של מעשיה של החברה לטאוב", טוען המנהל לשעבר בכתב הגנתו.

התביעה בסך חצי מיליארד שקל נגד אומריקס וטאוב הוגשה על ידי מדינת ישראל בדצמבר 2009, בטענה שגזלו את זכויות המדינה בתכשיר הדבק הביולוגי. אומריקס נמכרה לפני כשנה לקונצרן "ג'ונסון אנד ג'ונסון" תמורת 438 מיליון דולר אך המדינה לא צירפה את ג'ונסון אנד ג'ונסון כנתבעת.

עוד כתבות

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

גיוס חרדים: האם השיטה של יאיר לפיד הצליחה?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל