גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רועי יקיר: "המוסדיים יכולים להגדיל השקעה במניות ל-30-40%"

יוני טל, מנהל אגף ההשקעות במנורה מבטחים: "אנו מצפים שבכל הסדר חוב בעל השליטה יסייע לחברה ויזרים לה כסף. איפה שבעל השליטה לא הזרים כסף – השליטה עברה למישהו אחר; וגם הוא שרוף בשוק"

מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים הגדולים סבורים כי יש להמשיך להגדיל את רמת הסיכון בתיקים המנוהלים על ידם, אולם יש לתת עדיפות להשקעות בחו"ל על פני ישראל. הדברים נאמרו בפאנל השקעות של גופים מוסדיים בכנס השנתי לביטוח וחיסכון ארוך טווח בשיתוף "גלובס", ארנסט אנד יאנג ומהכללה למינהל.

בפאנל השתתפו אמיר הסל, מנהל חטיבת ההשקעות בהראל; יוני טל, מנהל אגף ההשקעות במנורה מבטחים; רועי יקיר, מנכ"ל כנף, זרוע ההשקעות של כלל ביטוח; ואילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות. את הפאנל הנחה דן ללוז, לשעבר יו"ר מגדל שוקי הון.

"אני מאמין שנמשיך להגביר את החשיפה לחו"ל לסוגים שונים - גם נדל"ן, גם נכסי חוב וגם מניות", אמר טל. "זה שינוי הדרגתי והוא יילך ויימשך".

יקיר אמר כי יש להגדיל את רכיב המניות בתיקי המוסדיים, אך עם דגש על שוקי חו"ל. לדבריו, "לא נגיע ל-60-70% במניות; המפתח הוא איזון ולהערכתי האיזון נמצא ב-30-40% במניות (רכיב המניות בתיקים של המוסדיים עומד היום על כ-30% - ע.ב.י). יש מקום לגדול ולדעתי זה יהיה בחו"ל ולא בישראל. רכיב סיכון מנייתי של 30-40% ייתן את הפירות, כשלצידו אג"ח קונצרני בשיעור גבוה יותר מאג"ח ממשלתי".

הסל ציין כי התוכנית להרחיב את השקעות הנדל"ן של הקבוצה תימשך, הן בישראל והן בחו"ל, וזאת בשל החיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה שיניבו תשואות גבוהות יותר, בסביבת ריביות נמוכות במשקים בישראל ובעולם המערבי.

"אנחנו בהראל נמצאים בתהליך של הרחבת ההשקעה, בעיקר בנדל"ן מניב אך גם בסוגים שונים של חוב בארץ ובעולם", אמר הסל. "נכון להיום, התשואות הגלומות במכשירי האג"ח בארץ ובעולם מאוד נמוכות וקשה לנו לחיות איתן. נמשיך לקנות נכסים מניבים בארץ ובחו"ל".

ללוז עצמו הזכיר בהקשר זה כי את הטענה לפיה חברת ביטוח מתנהלת כאופציה על שוק ההון, כיוון שהרווחיות של חברות הביטוח קשורה בקשר ישיר לביצועי השווקים.

"למוסדיים יש מה ללמוד מהבנקים"

מלחמות המוניטין של המוסדיים מול הבנקים בתחום ניהול האשראי לא פסחו כמובן על סדר היום בפאנל.

רביב, בנקאי לשעבר, התייחס לטענות כלפי ניהול הכסף המוסדי, אשר נוגעות לרמות הסיכון הגבוהות לכאורה וניהול "חובבני" של המוסדיים בהשוואה לניהול האשראי השמרני בבנקים. הוא הביע עמדה פרו-בנקאית וטען כי למוסדיים יש עוד מה ללמוד מהבנקים בנושא ניהול האשראי.

"אפשר ללמוד מהבנקים כי יש להם עשרות שנים של ניסיון בתחום ניהול האשראי וניהול סיכונים", אמר רביב. "זו עקומת לימוד כמו בכל תחום והמוסדיים מטפסים כרגע בעקומה זו. הבנקים נמצאים עוד ליגה קדימה בנושא של אשראי. המוסדיים עושים את זה מהר וטוב אך יש עוד כברת דרך ללכת".

יקיר החזיק, כהרגלו, בקו ההגנה של המוסדיים. לדבריו, "היו הרבה ביקורות כלפי המוסדיים, בייחוד בשנת 2008, ואני חושב שהן היו גם מופרזות וגם הושמעו על ידי הבנקאים ופרשנים שלא הכירו את החומר כמו שצריך. ניהול האשראי - למרות שיש מה ללמוד מהבנקים - נעשה בצורה יעילה ונכונה. השורה התחתונה - ואנחנו בודקים אותה יום יום - היא תוצאות חברות הביטוח בתחום האשראי. אין לחברות הביטוח מה להתבייש בהשוואה לבנקים ולפעמים התוצאות גם הרבה יותר טובות מהבנקים. ההתעסקות בנושא זה עברה את הגבול. תנו לנו ליישם את מה שהמפקח מבקש מאיתנו, תבדקו אותנו עוד שנה-שנתיים ואני משוכנע שהתוצאות ימשיכו להיות טובות הן ביחס לגופים מוסדיים בעולם והן בהשוואה לבנקים בישראל".

"אם בעל שליטה לא מזרים כסף בהסדר חוב - הוא שרוף"

כאשר עלה לדיון נושא הסדרי החוב, משתתפי הפאנל החלו לנוע בכסאותיהם במעין חוסר נחת. הם הסכימו שסוגיית הסדרי החוב תמשיך ללוות את השוק בחודשים הקרובים, אך ציינו כי ההסדרים מעסיקים אותם היום הרבה פחות מבעבר.

בימים שבהם הסדר החוב המדובר ביותר הוא זה של חברת סקורפיו של בני שטיינמץ, והשאלה העיקרית בהסדר זה היא כמה כסף יזרים שטיינמץ (אם בכלל) לחברה, המוסדיים מציבים באופן מפורש את הקו האדום: הזרמת הון מצד הבעלים תמורת הישארות בשליטה.

"אנו מצפים שבכל הסדר, בעל השליטה יסייע לחברה ויזרים לה כסף", אמר טל. "אפשר למצוא חברות שבעל השליטה הזרים להן כסף עוד לפני הליכה להסדר, למשל דרך הנפקת זכויות (יצחק תשובה ודלק נדל"ן - ע.ב.י). העיקרון הוא שאיפה שבעל השליטה לא הזרים כסף - השליטה עברה למישהו אחר; וגם הוא שרוף בשוק".

"מחירי המניות - סבירים"

סביבת הריבית הנמוכה בעולם המערבי גורמת לכאב ראש לא קטן למוסדיים, כמו גם התנודתיות בשווקים בשבועות האחרונים, שבימים מסוימים מזכירה את שלהי 2008, לאחר קריסת ליהמן ברדרס. בנושאים אלה זה ניכרת תמימות דעים בקרב המוסדיים, אשר מבכים על הריבית הנמוכה וטוענים כי שוקי המניות נמצאים היום ברמה סבירה להשקעה.

"ברור שהריבית הנמוכה היא לא מצב טבעי", אמר רביב. "אני מקווה שהריבית הנמוכה אצלנו לא תישאר לאורך זמן כי היא דוחפת אנשים להשקעה באפיקים מסוכנים יותר. היום אני לא מזהה בועות כאן בארץ, אולי פרט לאג"ח הממשלתיות שהתמחור שם לא נראה לי טבעי. לא צריך לחשוש להישאר מחוץ לשוק ולהיות דפנסיבי. אחת ההשקעות המעניינות בתקופה זו היא הזהב, כי הוא עולה בתקופות של ריבית ריאלית שלילית. בעיקרון, אנו מעדיפים השקעות בחו"ל על פני ישראל".

יקיר ציין, כי בעקבות התיקון בשוקי המניות, חלקם "נכונים להשקעה לטווח ארוך". טל העריך כי התנודתיות בשווקים תימשך בתקופה הקרובה והמליץ להתמקד בהשקעות בנדל"ן בחו"ל.

"אנו מחפשים אלטרנטיבות השקעה כגון נדל"ן ומניות של חברות גדולות עם תשואת דיבידנד גבוהה", אמר הסל. "אגב, בעיקר באירופה ניתן לראות היום חברות אטרקטיביות עקב גל הירידות הנוכחי. אני לא מסכים עם ההשקעה בזהב כי הדרך היחידה שניתן להרוויח ממנו היא דרך עלייה במחירו בבוא היום. זו ספקולציה והמוסדיים לא צריכים להיות שם. אנחנו לא השקענו ולא נשקיע בזהב. באשר לשוקי המניות, לדעתי המחירים היום סבירים והחברות לא נסחרות מעבר לשווי שלהם".

עוד כתבות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר