הטלטלות ממשיכות להכות ברשת קופי בין, ושני הניסיונות להכנסת שותף ברשת כשלו. ל"גלובס" נודע כי בניגוד לפרסומים שלפיהם ואליד אבולעפיה, מבעלי רשת המאפים אבולעפיה, ירכוש מחצית ממניות הרשת - העסקה לא נחתמה. "בדקנו ולא התאים לנו", מאשר ואליד אבולעפיה ל"גלובס".
כעת מתברר כי הסכם נוסף להכנסת חברת טונקלרוט כשותפה בחברה-האם, סיטי פוד ניהול רשתות מזון, המחזיקה ברשת - בוטל. חברת טונקלרוט אף הגישה, באמצעות עוה"ד טל בננסון וחיים אייש, תביעה כנגד סיטי פוד ודני ורנר, מבעלי החברה, על סך 956 אלף שקל, וכן בקשה להטלת עיקול על נכסי החברה.
עוד נודע כי מספר ספקים גדולים עצרו את האספקה לחברת סיטי פוד.
רשת קופי בין מונה היום 16 סניפים, כאשר 15 מתוכם פועלים בזכיינות, ואחד מהם בהפעלה ישירה. מחזור המכירות השנתי של הרשת בכללותו עומד לפי הערכות על 20-22 מיליון שקל בלבד. מחזור זה משקף פידיון חודשי ממוצע של 120 אלף שקל לסניף, ונחשב לנמוך במיוחד בענף רשתות הקפה.
חברת סיטי פוד, בעלת הרשת, נמצאת בבעלות דני ורנר, י.ר יובל אחזקות ושירה-תומר אחזקות.
אמש (א') הוציא שופט בית משפט השלום בתל-אביב, יוחנן גבאי, צו מניעה זמני כנגד סיטי פוד, האוסר עליה לבצע "כל דיספוזיציה" בנכסי החברה ובחלק מנכסי דני ורנר, וזאת עד למתן החלטה בבקשה העיקול.
מחכים שהעניינים יתבהרו
מבקשת העיקול שהגישה טונקלרוט לבית המשפט עולה כי באוקטובר 2009 נחתם בין סיטי פוד לטונקלרוט הסכם שלפיו תהפוך טונקלרוט לשותפה בסיטי פוד בשיעור של 33%, כנגד 2 מיליון שקל, סכום המשקף שווי של 6 מיליון שקל לחברה. אלא שחודשיים לאחר מכן ביקשה טונקרלרוט לבטל את ההסכם, לאחר שלדברי עו"ד בננסון "הוא הבין שהמצגים שהציגו לו לא תאמו את המציאות".
בין הצדדים אף נחתם הסכם ביטול, ובו התחייבה סיטי פוד להחזיר לטונקלרוט את הסכומים שכבר שילם לה, העומדים על 950 אלף שקל. במסגרת זו דני ורנר ערב אישית להחזרת הכספים.
זכיינים ברשת נזהרו היום (ב') מלתת הצהרות, אך ציינו כי הם ממתינים לראות מה יהיו ההתפתחויות בהמשך. "העניינים כל-כך לא ברורים. נחכה שהעניינים יותר יתבהרו", אומר ל"גלובס" אחד הזכיינים.
בבקשה גם מציירת טונקלרוט תמונת מצב לגבי המצב הפיננסי של סיטי פוד ודני ורנר, ש"נקלעו לקשיים כלכליים", וטוענת כי חשבונה של סיטי פוד הוגדר "כמוגבל בבנק ישראל עד לחודש מאי 2011". עוד נטען כי "הוראות קבע של סיטי פוד אינן מכובדות מסיבת 'אין כיסוי מספיק'".
עוד נטען בבקשה כי "ספקים שונים של סיטי פוד טענו בפני נציג התובעת כי סיטי פוד מעכבת את התשלומים שלהם הם זכאים, והדברים כה חמורים עד כי הספקים מסרבים להעניק שירותים לנתבעת עד אשר תפרע הנתבעת את כל חובותיה כלפיהם", וכן כי סיטי פוד לא שילמה מזה מספר חודשים שכר לעובדים.
דני ורנר מכחיש את הדברים ואומר כי "שכרם של העובדים בחברת סיטי פוד שולם". בהתייחס לחובות החברה לספקים אומר ורנר: "למעט סניף אחד כל הסניפים של הרשת מופעלים על-ידי זכיינים, ולכן כל חוב הוא של הזכיין כלפי הספק".
בבקשה נטען גם כי בעוד שדני ורנר "הציג מצגים כאילו הוא זקוק לזמן נוסף כדי לפרוע את חוב ההלוואה - בפועל הוא 'משך זמן' כדי לנסות להבריח את כל רכושו", וכי הוא "פועל באינטנסיביות לחיסול כל עסקיו ומכירת כל רכושו".
בהקשר זה נציין כי ורנר מכר את חלקו בחברת "גן אירועים", וכי קבוצת מורג, שורנר נמנה עם בעליה, "חייבת כספים רבים לבנקים, ושיקים שנמסרו על-ידה לספקים לא נפרעו", וכי "ורנר אף מכר לפני כשבועיים את ביתו הפרטי", טענה המאוששת בנסח המקרקעין של הבית.
דני ורנר בחר שלא להתייחס לחובותיה של קבוצת מורג או למכירת הבית, אלא רק למכירת חלקה של הקבוצה ב"גן אירועים", החברה שהפעילה את "הווילה" ו"הבית הירוק". "קבוצת מורג מכרה באחרונה את חלקה בגני האירועים לפרופ' חיים אטלי, מכיוון שנטלה על עצמה השקעות גדולות בפארקים, ובחרה לממש חלק מנכסיה שלא קשורים לליבת התפעול שלה. מדובר בהזדמנות עסקית ששירתה את האינטרסים של שני הצדדים", מוסר ורנר.
בהתייחס לחוב לטנקלרוט נמסר כי סיטי פוד נאותה לעמוד בהתחייבויותיה לפי ההסכם ולהשיב את סכום ההלוואה ב-60 תשלומים - אלא שטונקלרוט דרש את החזר ההלוואה בפירעון מיידי וסירב לקבל מסיטי פוד את 60 ההמחאות.
האם הזיכיון העולמי לרשת קופי בין בסכנה? על כך אומר ורנר: "אין בכוונת סיטי פוד למכור את הזיכיון של הרשת, להיפך. החברה פועלת בימים אלה להידוק הקשרים עם קופי בין העולמית, על-ידי הצבת נציגות ישראלית בקופי בין ארה"ב לתקופה של 6 חודשים, על מנת להחדיר את השיטה האמריקנית אל תוך מציאות הישראלית".