גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ונעבור בשידור ישיר לאצטדיון..."

הם ראו ושידרו מאות משחקי כדורגל במהלך ההיסטוריה. אבל לכל אחד מהם יש רגע אחד בלתי נשכח מגביע העולם. אבי רצון, דן שילון, זוהיא בהלול ודני דבורין חוזרים לאחור במינהרת הזמן

‎‎איתות עצבני מירושלים / זוהיר בהלול‎‎‏

קו"ח: שידר מהאולפן של ערוץ 1 את מונדיאל 1994; ב-1998 בצרפת כבר יצא לשטח

התרחשות: "שובצתי על-ידי ערוץ 1 לשדר משחק בשלב המוקדם ב-1998 בפארק דה פראנס בין גרמניה לארה"ב. במהלך המחצית הראשונה היללתי ושיבחתי את היכולת של הנבחרת הגרמנית, ועליתי לטונים גבוהים כמו שאני רגיל. עם סיום המחצית, כשהחזרתי את השידור לארץ, היתה לי הרגשה שנתתי יופי של שידור. כמה שניות לפני שהתכוננתי לרדת לשתות משהו, צלצל הטלפון בעמדת השידור ועל הקו היה מישהו בכיר מרשות השידור שאומר לי בטון זועם - 'זוהיר, המרכזייה כאן בירושלים התפוצצה מטלפונים', ואני אומר לעצמי, מה קרה. לא חשבתי בכלל שזה קשור אליי. והבחור בצד השני אומר לי 'זוהיר, זה אתה. הכל בגללך. כל התשבחות ושירי ההלל לגרמנים הדליקו פה לא מעט אנשים עליך. בקיצור', הוא אומר לי, 'הם דורשים מאיתנו להרגיע את השדר שמהלל את גרמניה. מעכשיו ועד סוף המשחק אתה מפחית את מינון התשבחות שלך'.

רוחי נפלה. ישבתי מאובן בעשר הדקות שנשארו לי וחשבתי איך אני הולך לשדר עכשיו את המחצית השנייה. בסופו של דבר שרדתי את השידור, העברתי את המחצית השנייה, אבל זה כבר לא היה זה. את השידור הזה לא אשכח בחיים.

באותו מונדיאל זכור לי גם משחק ששובצתי אליו במארסיי בין דרום קוריאה להולנד. אמרתי לעצמי שאני אמנם לא מכיר בכלל את הקוריאנים, אבל אין בעיה, נתמודד. קיבלתי את הרשימה של הקוריאנים והתחלתי לעבוד לפי השיטה הקבועה שלי לנבחרות שאני לא מכיר: על דרך האלימינציה - הקרח הנמוך זה ההוא, הגבוה בהתקפה זה ההוא, ככה אני מסמן לי את השחקנים לפי התיאור הפיזי, מה שמשאיר לי עוד 4-5 שחקנים שאני צריך לזכור עם המספרים על החולצה. מתחיל השידור ואני רואה שכל השיטה לא שווה כלום. כל הקוריאנים נראים בדיוק אותו דבר, עם אותו שיער, ובאותו גובה. אי אפשר לזהות אף אחד. זה היה אחד מהשידורים המפרכים והגרועים שלי. אם היו ממנים ועדת חקירה ובודקים את הרמאויות שלי באותו שידור ואת הטעויות שלי, היו מסלקים אותי כבר באותו יום הביתה".

‏הכי נהניתי: "מונדיאל 1998 היה מונדיאל אריסטוקרטי, עם הרבה שיק, שהוציא ליציעים הרבה אנשים מהארון וחיבר אותם לכדורגל. אם הכדורגל נתפס עד אז בעיני כיותר 'צ'חצ'חי', המונדיאל ההוא הצליח לחבר אליו אנשים מהאקדמיה, פוליטיקאים, אנשי תיאטרון. תענוג גדול".

הקלטת האבודה / דן שילון

קו"ח: שידר את גביעי העולם במקסיקו 1970, גרמניה 1974, ארגנטינה ב-1978

התרחשות: "החיים של השדר ב-1970 היו שונים לחלוטין. מאחר שלא היו לוויינים לישראל, המשחקים היו משודרים בארץ באיחור של יום. שובצתי לשדר את המשחק הראשון אי פעם של ישראל במונדיאל, בין ישראל לאורוגוואי. ישבתי במגרש ושידרתי, ואת הקלטת עם הקול שלי היו אמורים להעביר ממרכז הבקרה במקסיקו סיטי בלוויין לאירופה ומשם היא היתה אמורה להגיע במטוס לישראל. משום מה, פס הקול שלי הועבר דווקא למזרח הרחוק. בסופו של דבר המשחק הראשון שלי הגיע לארץ בלי הקריינות שלי. רק למחרת השידור התברר לי שאת השידור ההיסטורי שלי אף אחד בישראל לא שמע.

‏לימים, אחרי שחזרתי לארץ ופתחתי טלוויזיה, יצא לי לראות את המשחק של ישראל מול שבדיה מאותו מונדיאל (1-1), זה שבו שפיגלר הבקיע את השער היחיד המפורסם - ונדהמתי לגלות שבמקום פס הקול שאני שידרתי מהמגרש, מי שמשדר את המשחק ומתאר את השער של שפיגלר הוא דווקא נחמיה בן אברהם. אחרי כמה שנים, הוזמנתי לראיון בערוץ 1 ושאלתי, 'למה אתם משדרים את המשחק עם קריינות של נחמיה בן אברהם ולא עם פס הקול המקורי שלי?'. התשובה שאמרו לי שם היתה: 'פס הקול שלך נמחק ונעלם'. אחרי עוד כמה שנים, הגעתי לראיון אצל אמנון לוי וכשישבתי בחדר האיפור היתה דלת שמשהו הפריע לה להיסגר. הסתכלתי למטה, ואני רואה קלטת שכתוב עליה 'ישראל-שבדיה, הגול של שפיגלר, דן שילון'. כל השנים היא כנראה היתה מוטלת שם על הרצפה. לקחתי אותה והענקתי אותה במתנה לשפיגלר. למיטב ידיעתי, הוא מחזיק בקלטת הזאת עד היום.

‏המונדיאל האחרון ששידרתי היה ארגנטינה 1978. שלפו אותו ברשות השידור מכיסוי המגעים להסכם השלום בין ישראל למצרים והייתי רחוק משידור כדורגל. הגעתי למשחק הראשון לילה לפני, כשאני לא יודע כלום על השחקנים. אני זוכר את עצמי יושב לילה שלם ולומד כדי להשלים פערים. ברגעים הראשונים של המשחק הייתי בהלם. לא זיהיתי ולא ידעתי מי זה מי".

הכי נהניתי: "מונדיאל 74'. הייתי אחוז התלהבות מנבחרת הולנד כמו כל הישראלים. כשהם כבשו את השער בדקה הראשונה בגמר נגד גרמניה, השמחה שלי לא ידעה מעצורים. הסוף, לצערי, ידוע. במונדיאל הזה נחשפתי לתופעת טבע יוצאת דופן בדמותו של יוהאן קרויף, עם כדורגל וירטואוזי שאף אחד לא הציג מאז".

ארוחת בוקר מפתיעה / דני דבורין

קו"ח: הגיע לאנגליה 1966 ככתב מטעם עיתון "חדשות הספורט"; שידר את גביעי העולם בגרמניה 1974, ארגנטינה 1978, ספרד 1982, מקסיקו 1986, איטליה 1990, ארה"ב 1994 וצרפת 1998, כולם כשדר "קול ישראל"

התרחשות: "הרגע הגדול שלי הוא 1982, מדריד. ערב הגמר בין איטליה למערב גרמניה אני מקבל טלפון מאברהם קליין שקיבל את הכבוד להיות קוון בגמר, והוא אומר לי 'דני, מחר בבוקר תצטרף אלינו לארוחת בוקר במלון'. שאלתי אותו, 'עם מי?', הוא ענה: 'איתי, עם הקוון השני והשופט המרכזי של הגמר, קוהליו הברזילאי'. שאלתי את קליין על מה הוא מדבר ואם הוא יודע באיזה עצבים נמצא שופט ביום של משחק גמר. 'דני, לא רק שאלתי אותו אם אתה יכול לבוא, אמרתי לו גם מי אתה', הוא אומר לי. 'אין שום בעיה, אתה יכול לאכול איתו, לדבר איתו על כדורגל, הכל'.

למחרת, תוך כדי הארוחה, אני שואל את קוהליו עם איזה מטבע הוא עושה את ההגרלה של המשחק, ומיד אני מכניס יד לכיס ומוציא מטבע ישראלי ונותן לו. 'הנה, זה כסף ישראלי - אתה מוכן להשתמש בו להגרלה בין שני הקפטנים?' קוהליו לקח את המטבע, והטיל אותו במשחק כמה שעות מאוחר יותר.

אותה ארוחה, אגב, זכורה לי מעוד סיבה. תוך כדי אכילה אני זוכר את עצמי מציץ הצדה ורואה ששניים-שלושה שולחנות מאיתנו יושב בן אדם מבוגר ואוכל לבד. אני מזהה שזה לב יאשין הגדול, שוער בריה"מ. אני מסמן לקליין להסתכל, והוא אומר לי 'דני, זה לא הוא'. כד לפתור את המחלוקת, אחרי כמה שניות של דיונים קמנו אל אותו בחור, שהודה: 'כן, אני לב יאשין'. קליין עלה בריצה לחדר שלו וירד עם גלויות של העיר חיפה והביא אותם ליאשין".

הכי נהניתי: "ארגנטינה 78. האווירה הכללית במדינה היתה של שיכרון חושים. המלון שלי היה ברחוב קוריינטס בבואנוס איירס, שעליו אומרים הארגנטינאים: 'הרחוב שבו אף פעם לא ישנים'. מבחינת האווירה הכללית לא היתה תחרות לבואנוס איירס 78'".

רוברטו אהובי / אבי רצון

קו"ח: פרשן במונדיאל 1990 באיטליה, ארה"ב 1994, צרפת 1998

התרחשות: "הגמר הלא נשכח במונדיאל 1994 בלוס אנג'לס בין איטליה לברזיל. כל מדינת ישראל רצתה ברזיל, ורק אני איטליה. כשהגיעו בעיטות ההכרעה כבר הייתי בפאניקה, והאדרנלין של מאיר איינשטיין ושלי כבר הזכיר את מה שחווינו בפארק דה פראנס שנה קודם לכן עם נבחרת ישראל. ואז הגיע הבעיטה של באג'ו. וחשבתי לעצמי מה יותר טוב מבאג'ו? הפנטזיסט האולטימטיבי הרי בועט פנדלים עם אחוזי הצלחה בלתי רגילים. כבר ראיתי את הכותרת של המאמר שלי בעיתון למחרת: 'רוברטו, אהובי'.

ברגע שהכדור פגע במשקוף, חרב עליי עולמי. זה היה רגע ספורטיבי קשה מאוד. באמצע השידור הורדתי את הראש ושמתי את המצח על השולחן, כשמאיר עוד מנסה לאושש אותי.

באותו ערב מאיר ואילן מנס הטכנאי הלכו לאכול במסעדה האיטלקית שמול המלון שלנו בלוס אנג'לס. אני נשארתי בחדר אבל וחפוי ראש. אחר כך הגיעה השמחה לאיד מכל כיוון. קראתי את כל הביקורות המביכות בעיתונות הספורט, והרגשתי שהם כותבים באופן אישי נגדי. זה בדיוק כמו שאני שומע היום את אלי אוחנה, בכל פעם שהוא מדבר על כדורגל איטלקי אני מרגיש שהוא מדבר אליי, מתכתב איתי. ואוחנה הרי מבין בכדורגל בערך כמו שאני מבין בנעשה בחלל".

הכי נהניתי: "ארה"ב 94, בגלל שאיטליה פתחה רע ולמרות זה הלכה הלאה עד שהגיעה לגמר. זה היה מרגש מאוד מבחינתי, גם בגלל שמדינה שלמה חיכתה לי בפינה". ‏

עוד כתבות

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?