אם תשמעו בקרוב את הביטויים "מיתון באירופה", "קיצוץ בהוצאות", "ירידה בצריכה" ועוד מפחידים מהסוג, דעו שלראשונה מזה זמן הבעיות (הרבות) מטופלות.
לעומת זאת - אם תשמעו שוב על תוכנית חילוץ-ענק של האיחוד האירופאי כפי שהיה בארה"ב, דעו שאנו (כן, גם אנו כאן בישראל) בצרות גדולות.
דרוש מיתון, רבותי. דרוש מיתון, ועכשיו.
כל מי שנאלץ לעשות דיאטה אי פעם בחייו ולהוריד כמה קילוגרמים ממשקל גופו יודע כמה הדבר קשה. אין אדם (אני, על כל פנים, לא הכרתי אחד כזה עד היום) שאוהב דיאטה ורווה נחת מהימנעות מאכילת גלידה הישר מהקופסה מול הטלוויזיה, לאחר יום עבודה.
לו רק היו ממציאים גלולת תרופה שהייתה מונעת את המטרד הזה, הכל היה נראה אחרת ולא היה מוצר מבוקש ממנה בעולם.
מי שאכן הצליח לרזות ולהשיל מעצמו את הקילוגרמים שהכבידו עליו, יודע כי אין קיצורי דרך ואין ניסים ונפלאות. אכלת כל היום סלט אבל גנבת שוקולד? נענשת. המשכת לנגב חומוס בצהריים במקום להביא אוכל מהבית? נענשת. חשבת שהליכה יומית על חוף הים תקזז את הבירות מאתמול? נענשת.
תרופת פלא של כלכלות שמנות מידי
אני מרגיש שאני כותב את מה שכולנו יודעים. זאת מפני שהנושא קרוב ללבי ואני חפץ לפשט את התהליכים הכלכליים שמתרחשים כיום בעולם ובעיקר באירופה.
בכל פעם שנראה כי ארה"ב או אירופה עשויות לעבור למיתון עקב התנפחות בועה כזו או אחרת, מיד קמים הנגידים והממשלות ומתחילים להזריק מכל הבא ליד: מדיניות פיסקלית מרחיבה, פיזור כסף ממסוקים (הצי של ברננקי), הורדת הריבית לאפס, המצאת מכשירים יצירתיים שעלותם טריליוני דולר, כמו "חלונות נזילות", תוכניות TARP, קרנות ייצוב, תכניות להוצאת הנכסים הרעילים (ני"ע והלוואות) ממאזני המוסדות הפיננסיים והלאמת החברות שבקשיים.
במקום להתחיל בדיאטה חריפה מעדיפים פשוט לקנות בגד חדש גדול יותר במידה או שתיים. עד שכמובן גם המידה החדשה הופכת קטנה ולוחצת.
קללה משמים
המילה מיתון הפכה לקללה. כלכלה שנכנסת למיתון נחשבת למידרדרת, לכושלת או לכזו שמבריחה משקיעים. בחור שנכנס לדיאטה דווקא נחשב לכזה שמושך משקיעות. ההבדל הוא לא כזה רחוק.
כלכלה שבמיתון היא כלכלה שיכולה לקצץ את הוצאות הממשלה, להעלות מיסים, להקשות על מתחמקי עבודה, להוריד את מחירי הנכסים ואת המינופים, להתייעל ולשפר את מצבה לטווח הארוך. מי שמעדיף לעומת זאת את תרופת הפלא מוריד את הריבית ובעיקר מקווה לטוב. האם הטוב יגיע? קיים סיכוי לא קטן שלא.
דווקא תופעות כמו הורדה אגרסיבית של ריבית, נזילות גבוהה וגלגול המינוף מהסקטור הפרטי לסקטור הציבורי, אשר נחשבות כסיבות פופולאריות לכניסה לשווקים ולכך שהשוק צריך לעלות, הן שמעידות שהבעיה לא טופלה. גם עצימת עיניים כמובן לא עוזרת. כאשר הבנקים בספרד לא משערכים נכסים ולכן לא מוחקים הלוואות בסוף זה יחזור. כפי שקרה (ועדיין קורה) ביפן.
דרוש מיתון
המסקנה המתבקשת היא שדווקא כניסה מכוונת ומבוקרת למיתון, אשר בו יהיה קיצוץ מאסיבי בהוצאות הממשלה והסקטור הפרטי, ירידת מחירי נכסים והגדלת מספר הידיים העובדות, וכל זאת תוך כדי צמיחה שלילית או אפסית למספר שנים, דווקא היא מעידה על שיפור אפשרי במצב. לא מיידי, ללא קסמים אך אמיתי.
כלכלות שיעשו זאת יקבלו דיבידנד בטווח הרחוק יותר ודווקא במדינות אלו שווה יהיה להשקיע.