"כלכלת הונגריה במצב חמור מאוד, וזו אינה הגזמה לדבר על חדלות פירעון", אמר בשבוע שעבר פיטר סז'ארטו, דוברו של ראש הממשלה ההונגרי, ויקטור אורבן. עוד לדבריו, "ברור שהכלכלה ההונגרית במצב חמור מאוד ושצריך לנקות את האורוות כדי לבחור בנוסחה הנכונה לפעולה. הכיוון הוא ברור: קיצוץ מסים, פישוט מערכת המיסוי, תמיכה בצמיחה הכלכלית והגברת התחרותיות".
אמירות מסוג זה מעכירות את האווירה העסקית בהונגריה, שותפת הסחר ה-33 של ישראל. ישראלים הפועלים בשוק ההונגרי, הנחשב לאחד השווקים היותר מפותחים במזרח אירופה, מדווחים על חוסר ודאות טוטלית ועל ירידה בביקושים בענפים מסוימים, וכתוצאה מכך בהכנסות.
הדברים משתקפים גם בנתוני היצוא הישראלי להונגריה (ללא יהלומים), שרשמו ירידה של 27% בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2010, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב-38 מיליון דולר.
במכון היצוא מדגישים כי הונגריה, שהחוב החיצוני שלה מהתוצר עלה מ-60% ב-2005 ל-115% ב-2009, היא אחת המדינות היחידות שהיצוא מישראל אליה רשם ירידה בתקופה האמורה. "הירידה ביצוא להונגריה מבטאת את המשבר בכלכלה ההונגרית", אומר אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא.
עוד לדבריו, התוצר ההונגרי ירד בשנת 2009 ב-6.3%, והצפי הוא להמשך ירידה של כ-1% במהלך 2010. "יחד עם זאת", מסייג חפץ, "למרות שהכלכלה ההונגרית הוכתה בחוזקה, עדיין מדובר באחת המדינות הבולטות והמעניינות במזרח אירופה. להערכתנו, המשק ההונגרי יחל בשנת 2011 בתהליך התאוששות שבעקבותיו נראה גם גידול ביצוא למדינה זו. בינתיים, מומלץ כמובן לנהוג בזהירות, לעקוב אחרי ההתפתחויות ולהתאים את הפעילות למתרחש בשוק ההונגרי".
בהונגריה - המדורגת במקום ה-47 במדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי (מתוך 183 מדינות, ישראל במקום ה-29) ובמדד השחיתות במקום ה-46 (ישראל במקום ה-32) - פועלות 214 חברות ישראליות כמו טבע, סנו, אגן כימיקלים, מכתשים, אלביט מערכות, רד תקשורת, מולטילוק ונטפים. בניסיון להחזיר את האמון בכלכלה ההונגרית, ובעקיפין גם את זה של החברות הישראליות בשוק המקומי, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית הביעו בשבוע שעבר נכונות לתמוך בהונגריה, לאחר שזו הסכימה לקצץ בגרעון הענק שצברה ולהתחייב להחזיר את חובותיה.
יצואן: "בכל מקרה, אנחנו ממשיכים הלאה בשוק ההונגרי"
"חוסר ודאות טוטאלית. ההונגרים מפחדים שהמשק שלהם לא יצליח לעמוד ואפילו יתמוטט", מתאר ברונו לנדסברג, מייסד סנו ויו"ר מועצת המנהלים, את האווירה הנוכחית בשוק ההונגרי.
לדבריו, סנו, יצרנית מוצרי ניקוי וטואלטיקה, עושה בשנה האחרונה את צעדיה הראשונים בשוק ההונגרי, "ועל-כן מוקדם מדי לדבר על ירידה במכירות. המוצרים שלנו משווקים כרגע בכמה מאות רשתות שיווק קטנות וגדולות ברחבי הונגריה. לא מדובר בכמויות גדולות, כי אנחנו בשלב של החדרת המוצרים, שהוא שלב שמוקדם עדיין לדבר על ירידות במכירות או לחוש במשבר כזה או אחר. בכל מקרה, אנחנו ממשיכים הלאה בשוק ההונגרי".
*האם לדעתך מצבה הכלכלי של הונגריה יפגע בתהליך החדרת המוצרים?
"בעבר ניסינו לחדור לשוק ההונגרי ללא הצלחה, כי הנציגים שם לא עבדו כמו שצריך. החלטנו לחזור, כי אנחנו מאמינים שנצליח, גם עכשיו. היום, סנו, כחברה בעלת מגוון רחב של מוצרים מהמדרגה הראשונה, יכולה בקלות להתחרות מול חברות בינלאומיות בשוק ההונגרי. אנו מקווים לסיים שם את השנה עם מיליון דולר מכירות".
*מה כוללת הפעילות שלכם בהונגריה?
"אנחנו מייצאים את הסחורה מישראל, ושם עושים את כל היתר: אחסון, שיווק, פרסום והפצה. הונגריה מהווה אחוז זניח מסך המכירות שלנו, גם בהשוואה למכירות שלנו ברומניה. אגב, המצב הכלכלי באירופה השפיע גם על החברה-הבת 'סנו-רומניה' שרשמה ירידה מסוימת במכירות".
*עד כמה המצב שם באמת מדאיג?
"הכול מדאיג אותי. יש לנו מספיק סיבות לדאגה".
*פרשת המשט השפיעה על היצוא?
"לא מרגישים שום דבר. הכעס, למזלנו, לא ירד עד לרמת עקרת הבית. אני חושב שירינו לעצמנו ברגל. במקום לחזק ולפתח את קשרי המסחר עם עזה, אנחנו מחפשים לעצמנו צרות צרורות. השגנו בדיוק את ההיפך. העזתים, שחלק גדול מהיצוא שלנו בהיקף של כמה מיליוני דולרים בשנה הולך לשם, לא יקנו יותר את הסחורה שלנו ויחפשו מקורות אחרים או בכלל יקבלו אותו מתנה. זה מה שיקרה לצערי".
*נכון נכון להיכנס עכשיו לשוק ההונגרי?
"זה לא זמן טוב היכנס לשוק ההונגרי בגלל חוסר הוודאות. כדאי לחכות".
יצואן ונדל"ניסט: "בבניין אחד יש 10% תפוסה, החברות עזבו למשרדים זולים"
רון לנדאו, מבעלי חברת הנדל"ן "אגנס השקעות" וחברת הקוסמטיקה "מעבדות ג'יג'י", שוהה בימים אלה בהונגריה. לדבריו, המצב הכלכלי בהונגריה לא טוב, אך רחוק מלשדר חדלות פירעון. "הדעה הרווחת כאן, שהדיבורים על חדלות פירעון הם בעצם תרגיל פוליטי לא כל-כך מוצלח של הממשלה הנוכחית, שמאשימה את קודמתה ביצירת גרעון אדיר. מה שכן, בענפים מסוימים מרגישים פה את השלכות המשבר הכלכלי העולמי".
לדבריו, בעוד תחום הקוסמטיקה השוק המקצועי במצב טוב, "כי ידוע שנשים מוציאות יותר על עצמן בתקופות מיתון"; תחום הנדל"ן בשפל, "בבעלותנו שני בנייני משרדים בבודפשט: האחד נמצא כרגע עם 10% תפוסה, והשני עם 50%. חלק מהדיירים (כולם חברות) עזבו לטובת משרדים אחרים בדמי שכירות חודשיים נמוכים יותר. קשה לנו מאוד למצוא דיירים חלופיים, למרות שאנחנו מוכנים להתפשר קצת על המחיר. חוץ מהמבנים שלנו, בבודפשט יש מאות אם לא יותר מבנים ריקים בגלל המצב. ממש פילים לבנים".
*באיזה היקף אובדן הכנסות מדובר?
"מדובר באובדן הכנסות בהיקף של עשרות אחוזים. מדובר בפגיעה ישירה בהכנסות, אך לא נשקפת סכנת סגירה לפעילות הנדל"נית שלנו, כי היא לא ממונפת. ההכנסות הנוכחיות מכסות את העלויות הבסיסיות ומשאירות לנו משהו. חבל שאי-אפשר להרוויח יותר".
*כמה זמן המצב הזה נמשך?
"זה לא התחיל בחודשיים-שלושה האחרונים. המגמה של עודף היצע וביקוש נמוך החלה לפני כשנתיים-שלוש".
*מה נכון לעשות במצב כזה?
"לחכות בסבלנות. אין טעם כרגע לממש ולברוח, מהסיבה הפשוטה שאי-אפשר לקבל מחיר טוב עבור נכסים מאוכלסים חלקית. מאידך, אנחנו בודקים הזדמנויות נדל"ניות למימוש בטווח הבינוני והארוך. עסקאות בטווח הקצר מחוץ לתחום. אני מאמין בכלכלה ההונגרית ובהונגרים שמאוד דומים לנו. עם חכם, למרות שהפוליטיקאים שלהם מדברים לפעמים שטויות".
מה יצטרכו ההונגרים ב-2011
על-פי מכון היצוא
1. IT
ב-09' הוערך הענף בכ-2.9 מיליארד דולר. ב-2011 הוא צפוי להתחזק בשיעור של 4%-5%, וב-2012 הוא צפוי לחזור להיקפי השיא של 08'. האיחוד האירופי תומך בפיתוח תשתיות באמצעות תוכנית לפיתוח לאומי, המסתמכת על קרן בסך של כ-4.6 מיליארד דולר עד ל-2013. הלקוחות העיקריים הם: בנקים, חברות טלקומוניקציה, חברות גדולות, שירותים ציבוריים ועסקים קטנים ובינוניים.
2. איכות הסביבה
בעקבות אימוץ התקנים של האיחוד האירופי, ההערכות הן שבשנים הקרובות תגדל התמיכה התקציבית של האיחוד בפרויקטים בשיעור שנתי של כ-15%. פוטנציאל לחברות המפתחות פתרונות טכנולוגיים מים, שפכים, מניעת זיהום אוויר וטיפול בפסולת.
3. ציוד רפואי
הענף נאמד ב-09' בכ-600 מיליון דולר. עד ל-2013 מתכנן משרד הבריאות להשקיע 2 מיליארד דולר בתוכנית שדרוג תשתית מערכת הבריאות. עפ"י תעדוף הממשלה יושקעו הכספים תחילה באונקולוגיה, בקרדיולוגיה ובפיתוח תשתיות שירותי חירום. כ-90% מסך ההוצאות בענף מקורו ביבוא, בעיקר בציוד.
4. אנרגיה חלופית
עפ"י הערכות צפויה להגיע לכ-15% ייצור אנרגיה חלופית מסך הצריכה עד ל-2020. כיום היא מייבאת כ-80% מתצרוכת האנרגיה. תחום האנרגיה הסולרית עדיין נמצא בחיתוליו. פוטנציאל לחברות המספקות פתרונות.
5. תעשיית התרופות
מכירת תרופות בהונגריה הסתכמה ב-08' בכ-2.8 מיליארד דולר, עלייה של 13.5% לעומת שנה קודמת. ב-09' הייתה אומנם ירידה של כ-9% במכירת, אך ממוצע הצריכה השנתי הוא השני באירופה.
6. ביוטכנולוגיה
הממשלה השיקה תוכנית ארוכת טווח לעידוד חברות הזנק בתחום, במסגרתה הוקמו 4 מרכזים ביוטכנולוגיים. פוטנציאל בשת"פ בתחום המו"פ עם חברות הונגריות, במיוחד לאור העובדה שהחברות הישראליות נתפשות כחממה לחדשנות וליצירתיות בתחום.
7. טלקומוניקציה
סך ההכנסות משירותים צפוי להגיע לכ-5.6 מיליארד דולר ב-2013. גם ענף הטלפונים הסלולריים גדל בקצב מהיר, וב-2013 צפוי מס' המנויים לגדול לכ-11.7 מיליון. פוטנציאל לחברות תקשורת אלחוטית, סלולרית וטכנולוגיות פס רחב.
10 טיפים לעשיית עסקים בהונגריה בזמן משבר
על-פי מכון היצוא
1. דרוג חברות
הונגריה נמצאת במצב של סיכון אשראי ודרוג החברות הנמצאות בה יורד בהתאם. לכן, יש לבדוק באופן ספציפי כל לקוח לגבי מצבו.
2. מכתב אשראי
אם הלקוח אינו מסכים/מסוגל לספק את התשלום מראש, ניתן להשתמש בשיטת "אשראי דקומנטרי", שמשמעה התחייבות של בנק לשלם במועד שנקבע כנגד הצגה של מסמכים המוכיחים משלוח של סחורה והתניות נוספות. במקרים בהם אתה לא סומך על יציבותו של הבנק הזר, מומלץ לבקש גיבוי להתחייבות זו מבנק ישראלי, שבמקרה הצורך ישלם את הסכום המבוקש. במקרה זה הגיבוי נקרא: קיום אשראי דוקומנטרי. באופן כללי, כדאי לשאוף לצמצום המכירה בשיטה של אשראי פתוח, בוודאי לגבי לקוחות חדשים.
3. גידור מטבע
רצוי לפעול לגידור סיכוני המטבע גם לטווח קצר וגם לעסקאות ארוכות. ניתן לבנות אסטרטגיות הגנה שאינן כרוכות בעלויות גבוהות. ניתן לקבל ייעוץ הגנות מט"ח באמצעות יועצים מורשים ע"י קרן הליווי השיווקי - הגנות מט"ח של משרד התמ"ת. כמו-כן, ניתן לקבל מימון של 50%-60% מעלות הייעוץ באמצעות הקרן.
4. מודיעין עסקי
יש לבדוק מה מצבן של החברות איתם עבדת בעבר, ולהשתמש במודיעין עסקי לבחינת יכולותיהם של לקוחות חדשים, במטרה לוודא שהם אכן מסוגלים לעמוד בהסכמים עתידיים.
5. המשכיות בעסקים
למרות שהמשבר הפיננסי פגע קשות בהונגריה, מומלץ בתקופה זו להקדיש זמן ומשאבים לחיזוק הקשרים העסקיים והאישיים ולהכין את התשתית לתקופה בה המצב ישתפר. דווקא בתקופה זו הלקוח יעריך מאוד את שמירת הקשר והמשך הפעילות. לקוחות יזכרו זאת גם בתקופות הטובות.
6. ביטוח סיכוני סחר חוץ
כדאי לבטח משלוחי יצוא באמצעות אחת מחברות ביטוחי סחר חוץ הפועלות בשוק, בביטוח שכולל מעבר לסיכון הפוליטי גם כיסוי של הסיכון העסקי.
7. גביה
בתקופת משבר קיימת בעיה חמורה של גביה. לפיכך, לפני שסוגרים עסקה, יש לבדוק האם השותף מסוגל לעמוד בתשלומים.
8. ניכיון חשבוניות (פקטורינג)
כדי לצמצם את החשיפה מול הלקוח, ניתן לבצע ניכיון חשבוניות תמורת תשלום פרמיה לגוף הפיננסי. יש לבחון האם הניכיון נעשה עם או בלי החזרת התשלום. יש לשאוף לניכיון ללא זכות החזרה, במקרה זה הבנק הוא זה שלוקח את הסיכון בכפוף לגביית פרמיה.
9. פניה יזומה ללקוח/סוכן
לא לחכות לפניה מהלקוח/מפיץ/סוכן, אלא ליזום פניה אליהם ולבדוק עמם מה מצב השוק, האם מתעורר חשש בגין המצב, האם הם מסוגלים להמשיך לפעול בהיקפים עליהם סוכם בעבר, ומה צפוי להערכתם כתוצאה מהשינויים.
10. תשלומים
מומלץ לדרוש תשלום באירו ולא במטבע המקומי, שצנח ביותר מ-2% מול האירו.