ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, ביקש לדחות בחודש את הדיון בהצעתו להחזיר את הפיקוח על מחירי המים לידי הכנסת, בוועדת השרים לענייני חקיקה. הסיבה לכך היא שההצעה עמדה לנחול כישלון.
נזכיר, כי החל מחודש ינואר השנה ולמשך שנתיים, אמורים מחירי המים להתייקר בשיעור מצטבר של יותר מ-40% כדי לפגוש את צורכי משק ההתפלה המתהווה. גפני מבקש לפעול לכך שצורכי משק המים ימומנו מהמיסים של הציבור וכך יהיו למעשה פרוגרסיביים, אולם משרדי האוצר והמשפטים מתנגדים להצעתו. זאת, שכן בגלל שהסמכות בנושא מחירי המים הייתה בידי הכנסת לאורך השנים, והיתה נתונה לשיקולים פוליטיים צרים, המדינה הגיעה למצב א-נורמלי במחירי המים שלה ובמצב משק המים.
הממשלה החליטה היום כי אייל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ, יוביל צוות מנכ"לים בינמשרדי שיבחן את יישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית למצב משק המים, בראשות פרופ' ביין.
משום כך, החליט גפני כי במהלך פסק הזמן שהרוויח, ידון בנושא עם אייל גבאי וינסה להשפיע עליו להוות לו תומך בהצעת החוק, או לכל הפחות לתמוך בו בבניית מנגנון פרוגרסיבי למחירי המים.
גפני מייצג אוכלוסייה של משפחות מרובות ילדים (משפחות דתיות וחרדיות) שזקוקות לכמות גדולה יותר של מים מאשר משפחה חילונית ממוצעת, ולו רק בגלל ריבוי בני המשפחה. גפני נלחם את מלחמתם ואת מלחמתם של אוכלוסיות חריגות, כמו משפחות ומוסדות לבעלי צרכים מיוחדים (חולי נפש, מפגרים ונכים) שצריכת המים שלהם גבוהה יותר. הוא מנסה להוביל לכך שמחירי המים יהיו בהתאם לאופן השימוש במים, כלומר שמשפחות מבוססות בעלות בריכות שחייה ישלמו למשל על המים שלהן יותר מאשר משפחות מרובות ילדים שנזקקות למים לשם מחייה בסיסית.
אורי שני, ראש רשות המים מנסה מנגד להזכיר לכולם שהמדינה נקלעה למצוקת מים בגלל שהאחריות למשק המים היתה נתונה לאורך השנים לפוליטיקאים. כעת על גפני ושני מוסכם שיש לבנות מנגנון פרוגרסיבי לגביית מחירי המים מהציבור אולם מנגנון יעיל טרם נקבע.