דמיינו מצב: רכשתם במיטב כספכם דירה שסוף-סוף יהיה בה מקום נאה לכל אחד מילדיכם, פרגנתם לעצמכם סלון גדול מכפי שהורגלתם ופינת אוכל הגונה. השקעתם הון בשיפוצים כדי שהדירה תענה על הפנטזיות שלכם. עברו בסך הכל חודשיים מאז שנכנסתם לגור בדירה, ואתם מגלים אבקה לבנה ליד המשקופים והרהיטים החדשים בסלון. בום. יש לכם בדירה טרמיטים. כל השקעת העתק בשיפוץ ובתכולת הבית עלולה לרדת לטמיון.
זה אולי נשמע כמו סיוט מתוך סרט אימה נדל"ני, אבל מדובר פה במציאות שנחתה על תושבים רבים באזורים רבים בארץ, ובשנתיים האחרונות בשכונות שלמות בראשון לציון ובחולון, כמו נווה ים וקרית בן גוריון.
טרמיטים הן חיות קטנות מנמלים ושקופות, שזוללות עץ. הן חיות בחושך, ועוברות לתוך מבנים באמצעות חול לא מטופל. יש אפשרות לבצע טיפול מונע בחול שמתחת למבנה או למרצפות, שיכול להסיר את סכנת בואן למשך שנים רבות, אבל לא בטוח שאפשר להימנע מהן לתמיד, בעיקר אם מישהו בסביבתכם לא מיישר קו עם מאמצי ההדברה. הטרמיטים פשוט מכלים מבנים - משקופי עץ, דלתות, רהיטים, צנרת ואפילו מרצפות וקירות. הנזק שהם גורמים בלתי נתפש.
"שיפצתי באמצעות קבלן פרטי דירה שלמה לפני שעברנו לגור בה לפני שנה ורבע, ומכיוון שעשינו ריצוף חדש משיש בכל הדירה, החלפנו את החול. כעבור חודשיים החלו להתגלות בעיות. פנינו אל הקבלן והוא הביא מדביר טרמיטים מוסמך", מספרת תושבת שכונה בחולון שמתגוררת בדירה בקומה שמינית.
"המדביר עקר את כל הפנלים מהעץ שהתקנו מסביב לקירות הדירה - פנלים שעולים המון כסף - וקדח כל 20 ס"מ במרצפות כדי להזריק את חומר ההדברה. גם אחרי ההדברה אנחנו לא מרגישים מוגנים מפני הפגיעה הזאת, כי הם עלולים לצוץ במקומות אחרים בבית, ובכל מקרה צריך להקפיד שחומר ההדברה מתחת למרצפות יתייבש. עקרתי פנלים ונגרם לי נזק בקירות, ברצפות, אחרי שהשקענו המון כסף בשיפוצים. זה הרס משקופים, רצפות, קירות - החומרים משפריצים והורסים. המקדחות שורטות גם הן את הקירות. כל הבית עבר שיפוץ וכולו הרוס. מי ישלם את כל זה?", שואלת הדיירת.
"אני יודעת מהמדבירים שבשנתיים האחרונות זה זוועה מה שקורה בראשל"צ-חולון. העניין הוא שכל החולות לבנייה, מראשל"צ ועד כמעט אילת, עלולים להיות נגועים בטרמיטים", היא אומרת. לדבריה, "שכנים מאוד שאננים שחושבים שלהם זה לא יקרה, לא רוצים לבצע את פעולת ההדברה ובכך גורמים שהבעיה תתפשט, כי אם דירה אחת הודברה והדירה הסמוכה לה נגועה, הטרמיטים יכולים בקלות רבה לחזור".
הדיירת רואה דווקא את העירייה כאחראית לבעיה, למרות שמי שהביא לה הביתה את החול הנגוע הוא אותו קבלן פרטי. "יש מלא גנבי חול שהתוצרת שלהם מתגלגלת אל הקבלנים. לא תמיד הם יכולים לדעת שהחול גנוב ומה טיבו, והחול שנגנב הוא משטחי העירייה. אם עירייה גובה כסף על כניסה לחוף של כולנו בטענה שהוא חוף של העירייה, אז גם החול שלה. צריך לשים משטרה קהילתית שתטפל בכך שלא ייגנב חול ולתת פיצוי לתושבים שהדירות שלהם נפגעו מטרמיטים", היא אומרת.
נפגעת נוספת מתגוררת בבית קרקע בראשל"צ. "הריסוס עלה לי אחרי שיפוצים וריסוסים אחרים כ-5,000 שקל, וצריך לעשות ריסוס פעם בשנה. החלפתי למשקופי ודלתות מתכת בכל הבית", היא מספרת.
עצם ההדברה מהווה נזק מהותי. ההדברה כרוכה בחומרים יקרים בריכוז גבוה, ומדביר מוסמך ייקח בממוצע 5,000-7,000 שקל להדברה. חוץ מסכום העתק שכרוך בפעולה, הרי שמדובר בקידוח במרצפות לאורך כל קירות הבית, ש"פוצע" את המרצפות ובוודאי שלא מוסיף להן יופי. "העירייה מתנערת וטוענת שזאת בעיה של בית פרטי, גם כשהבית נפגע משטח ציבורי שלא טופל, ולא תמיד העירייה ממהרת לטפל בשטחים ציבוריים נגועים בטרמיטים".
תושבת שלישית, שגם היא מתגוררת בבית קרקע בראשל"צ, מספרת כי היא סובלת מהבעיה לפחות 8 שנים. "כשהזמנו גורם מקצועי הוא אמר לנו שאין בעיה לבצע הדברה, אבל שאין על זה ביטוח. הוא אמר שהשכונה נגועה בטרמיטים ולא יעזור לנו אם נבצע הדברה לבד. גיסתי גרה בשכונה ופעמיים 'גילחה' את כל הבית - עקרה משקופים, מרצפות, החול שמתחת לריצוף, החליפה את כל האינסטלציה - הכניסה חצץ במקום חול מתחת לריצוף, והטרמיטים בכל זאת חזרו, כי כל האזור נגוע ורק היא הדבירה. ברגע שלא כל האזור מטופל, הטרמיטים חוזרים. כל השכונה צריכה הדברה יסודית, והעירייה לא עושה שום דבר בנושא", מפנה גם היא אצבע מאשימה אל עיריית ראשל"צ.
העירייה מתנערת
לדברי אסף דעבול, חבר מועצת עיריית ראשון לציון, יו"ר ועדת הביקורת וראש האופזיציה בעירייה, הוא העלה בישיבת מועצת הצעה "שהעירייה תבדוק את נושא הטרמיטים, באילו שכונות ובאילו מקומות הבעיה קיימת, תטפל באזורים הציבוריים טיפול יסודי ותסייע לתושבים בסבסוד הטיפול שלהם בבעיה. כשעירייה באה לחברת הדברה המחיר יורד, וביחד עם סבסוד זו עזרה משמעותית", אומר דעבול.
לדבריו, ראש העירייה, דב צור, "דחה על הסף את הצעתי ללא דיון". לדבריו, החברה הכלכלית של ראשל"צ עשתה בזמנו את עבודת הפיתוח של השכונות ולא עשתה אותה ביסודיות. "אין לי ספק שתביעה ייצוגית תביא לפתרון הבעיה", הוא מאיים.
"גם אם עכשיו העירייה תבצע טיפול בגינות הציבוריות שצמודות לבתים, אבל הבתים הצמודים נגועים, הטיפול בגינות הציבוריות לא יעזור. המחלה תעבור שוב מהבתים הצמודים אל הגינות הציבוריות. לכן נדרש טיפול יסודי ומקיף, הן של השטחים הציבוריים והן של הבתים הפרטיים. קיבלתי הרבה פניות והסתבר לי שהבעיה קיימת בכמה שכונות במערב ראשון לציון - נווה ים, רמת אליהו, פרס נובל, שכונת כרמים, נווה דקלים ובמקומות נוספים", הוא אומר.
התושבים רוצים לראות בעירייה כתובת אחראית לבעיה, אבל החוק לא מגבה אותם. "לפני 6-7 שנים הנהגנו בראשל"צ תוספת להיתר בנייה שמחייבת את היזמים או הקבלנים בטרם תחילת העבודה להקמת המבנה, לבצע בדיקת קרקע ע"י מדביר בעל רישיון של המשרד להגנת הסביבה, העוסק בטרמיטים. במידה שמתגלים טרמיטים הקבלן צריך לטפל בהדברתם בטרם התחלת הבנייה", אומר צבי מילשטיין, מנהל אגף איכות הסביבה בעיריית ראשל"צ. הוראה זו אינה פותרת את הבעיה כמובן למי שמתגורר בבתים קיימים.
אין דרך קיצור
ברוך גליל עוסק בהדברת טרמיטים משנת 1972 במסגרת חברה שנקראת א.ערן. "ריסוס לוקח יום שלם. מבצעים קידוחים במרצפות בכל החדרים מסביב לקירות, בעומק של 8 מ"מ עם מרחק של 40 ס"מ בין נקודה לנקודה. הקידוחים האלה הם נזק לרכוש, ואני משתדל לצמצם את ההשפעה בכך שאני מכסה אותם עם סיליקון לבן או שקוף בהתאם לצבע המרצפות".
לדברי גלילי, הטיפול בטרמיטים דורש הדברה חוזרת ונשנית כל כמה שנים. "נדרשים שני טיפולים בהפרש של שנה, ופעם ב-5-6 שנים צריך לעשות טיפול באותם חורים שנקדחו. הטיפול עולה בממוצע 5,000 שקל, כשהחלק היקר הוא החומר. אי אפשר למגר את הטרמיטים לחלוטין, כמו שג'וקים לא נגמרים אף פעם. אני מכיר טרמיטים מקריית ביאליק ועד אילת. באזורים שהאדמה כבדה, פחות סובלים מהבעיה - באזור השרון כמעט שזה לא קיים", הוא אומר.