שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, הוציאה היום (ב') לדרך את אחת המהפכות החשובות בספורט הישראלי. במסגרת תוכנית לאומית שזכתה לשם "מתקנים 2020" יושקעו בעשור הקרוב 5.5 מיליארד שקלים בבניית מתקני ספורט בישראל. התוכנית גובשה על-ידי הטוטו-ווינר, שיהיה גם המממן העיקרי, בתיאום עם מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט ואנשי אסטרטגיה בתחום הספורט והתשתיות.
אחד היעדים העיקריים של התוכנית הוא הקמת מגוון מתקנים, שיאפשרו לקיים בארץ תחרויות בינלאומיות מהשורה הראשונה ויתנו עידוד לבני נוער ולמבוגרים לעסוק בספורט. במסגרת התכנון נעשה פילוח של כמות הספורטאים בכל ישוב, גודל האוכלוסייה, מיקומו של הישוב ורמתו הסוציו-דמוגרפית - ובהתחשב בנתונים אלה נקבעה עבורו כמות המתקנים וכמות הכספים שיושקעו בו. במסגרת התוכנית יושם דגש גם על ניסיון לרתום אנשי עסקים לבוא ולהשקיע בבניית המתקנים.
החלק העיקרי של הכסף יגיע מהטוטו-ווינר, שישקיע מדי שנה 150 מיליון שקל. 100-120 מיליון שקל יגיעו בכל שנה מהרשויות המקומיות, 70-90 מיליון שקל ממפעל הפיס, 60-80 מיליון שקל ממשרדי הממשלה, ו-30-40 מיליון שקל מגיוס של גופים פרטיים.
על-פי תוכנית "המאצ'ינג", נקבעו הסכומים שיידרשו להשקיע הרשויות המקומיות - כך שבמקומות המוגדרים כבעלי יכולת נמוכה מבחינה כלכלית אחוז הכסף שתידרש לשים הרשות המקומית יהיה נמוך בהרבה. למשל, בבית שמש עבור "קרנות אימון לנוער" תידרש הרשות המקומית להשקיע 15% כשהיתר יושלם על-ידי הגופים התומכים (טוטו, פיס וכו'), בעוד שברמת השרון תידרש הרשות המקומית להשקיע 70% מהסכום בסעיף זה.
או בסעיף המוגדר כהשקעות ב"ספורט עממי", במקום כמו נתיבות תידרש הרשות להשקיע 5% בלבד מהסכום הכולל בעוד שבתל-אביב, הסכום שייפול על הרשות יגיע ל-55%.
יותר כסף לנוער
מתוך 5.5 מיליארד שקלים, הסכום העיקרי אליו יופנו המשאבים הם סגירת הפערים בתחום אימון הנוער- סה"כ 2.5-2.8 מיליארד שקלים לסעיף זה; בשיפור תשתיות עממיות יושקעו 1.6-1.8 מיליארד שקלים; במתקנים ברמת הליגות (אצטדיוני כדורגל וכדורסל וכו') יושקעו 500-650 מיליון שקלים; עבור הבאת תחרויות בינלאומית גדולות לישראל (לפחות אחת לכל ענף) יושקעו בין 350-450 מיליון שקל.
במסגרת הפילוח נמצאו היישובים שסובלים מחוסר במשאבים, ביחס לכמות הספורטאים הפעילים, ואלו יזכו לשדרוג ותעדוף על פני אחרים לצורך סגירת פערים. למשל, תחת סעיף של "אימון נוער בכדורגל" נמצא כי במקומות כמו אבן יהודה ועומר יש 2.56 מגרשי כדורגל לכל 100 ילדים/בני נוער הרשומים כשחקני כדורגל, בעוד שבמקומות כמו בני ברק ואופקים יש 0.04 מגרשים לכל 100 ילדים/בני נוער הרשומים ככדורגלנים.
שינויים מהותיים ייעשו גם בהקצאות הכספים של קרן המתקנים - מ-2006 ועד היום מסתכמות הקצבות קרן המתקנים ב-586 מיליון שקל, אבל תמהיל ההקצבות מאופיין במספר מצומצם של הקצבות לפרויקטי ענק (כ-75% מסך ההקצבות ב-10 פרויקטים בלבד), וזנב ארוך של הקצבות נמוכות (כ-90% מהפרויקטים - פחות מ-20% מההקצבות). כעת "יתפזרו" ההקצבות ליותר מתקנים והרבה פחות למתקני ענק. בעוד ש-70% מסך הקצבות קרן המתקנים משנת 2006 יועדו לכדורגל, כעת הפיזור לענפים אחרים יהיה גדול יותר. שינוי נוסף: אם בעבר קיבלו מתקני הנוער 7 אחוז בלבד מסך ההשקעות, בתכנית החדשה יגיע חלקם ל-62 אחוז.