גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרנט בישראל עדיין מתנהג כמו פיצוצייה"

בחסות הפייסבוק ושותפיו במיקרוסופט, מנסה גיא אליאב למכור לשוק הפרסום את "מסה", גוף מדיה אינטרנטי חדש. חוסר הוודאות של ערוץ 10? החיבור עם המסך שרק מתקנא במאקו ובקשת? המריבות המתוקשרות עם וואלה? שום דבר לא יקלקל לו את המצב רוח. ראיון

גבות רבות הורמו כשגיא אלון אליאב מונה לתפקיד מנכ"ל נענע10 בשלהי 2008. אליאב הפך את תפוז, שם שימש כמנכ"ל החברה (ולאחר מכן כמנכ"ל מיזם הבן BlogTV, שלא הצליח להתרומם), לפרויקט חיים. נענע10, אז, סיימה תקופה קשה שבסיומה נאלץ זאב חספר, המנכ"ל הקודם, לפרוש.

לאליאב, בכל אופן, היה די ברור מה הוא צריך לעשות. "כשנכנסתי לנענע10 ראיתי מולי עולם תוכן מלא של ערוץ 10 שאפשר להגיע איתו מאוד רחוק, ואלו היו הימים של תחילת העונה השנייה של 'הישרדות'. אחרי ההצלחה של העונה הראשונה חשבתי שיש לי נתוני פתיחה מצוינים", הוא אומר בראיון מקיף ראשון מאז כניסתו לתפקיד.

אולם, מחשבות לחוד ומציאות לחוד. "אחרי יומיים התחיל מבצע עופרת יצוקה, העונה השנייה של 'הישרדות' לא הייתה כמו העונה הראשונה, ההפסדים של האתר היו יותר ממה שחשבנו וערוץ 10 נכנס לסוג של אי ודאות", הוא נזכר. זאת, לצד העיצוב הבעייתי של נוויל ברודי, שגרר ביקורת קשה ונטישת גולשים. "הייתה ירידה בכמות הגולשים, שחיקה עצומה בהכנסות, חוסר ביטחון מצד המפרסמים והפסדים עצומים לבעלי המניות. זה היה מצב לא פשוט להיכנס אליו".

היום, שנה וחצי אחרי, מצבו של נענע10 טוב יותר, והטראפיק של האתר חזר לקדמותו. אבל נדמה כי האסטרטגיה של האתר, ובפרט של אליאב, השתנתה. במקום לנסות ולהציב אלטרנטיבה לוואלה ול-ynet בכל הנוגע לכמות הגולשים, או להשקיע מסיבית בהגדלת התוכן של האתר, אליאב הפנים כי ההזדמנות האמיתית עשויה להגיע דווקא משוק הפרסום.

כך נולד MASA - גוף למכירת מדיה, המשווק את שטחי הפרסום בנענע10, בנכסים הדיגיטליים של מיקרוסופט והדובדבן החדש - שטחי פרסום בפייסבוק. "זיהיתי הזדמנות להקים בית מכירה שיכול, בעזרת יתרון לגודל ויתרון שיווק קונספטואלי של פילוח וגמישות, לקחת נתח רחב מהמתחרים".

על מי בדיוק מאיים הגוף החדש?

"בהיבט העסקי, המטרה של מסה היא בהחלט לנגוס חלק משמעותי בהכנסות של וואלה, יותר מאשר בהכנסות של ynet. הקהל ב-ynet הרבה יותר מוגדר מבחינה דמוגרפית ולכן וואלה הרבה יותר פגיעה. וואלה זה מותג שמפרסמים לא מבינים מה הגולשים עושים שם, ובמחקרים שעשינו גילינו שהאתר לא נמצא בסבב המנהלים, קרי מנהלים לא גולשים בוואלה.

"בחודש שעבר מאז שהושק הגוף, הצלחנו לייצר את הבאזז ואת התהליך של השינוי שקיווינו שיקרה. מפרסמים מתחילים להעביר סכומים משמעותיים למסה, ויש כאלה שמבינים שהכוח של מסה זה כמו פעמיים אינטרנט, כלומר שהם יכולים לשים את כל פריסת המדיה שלהם במסה. במסה יש מדי יום 1.7 מיליון גולשים - אין עוד גוף בישראל שיכול להביא הנעה לפעולה כל כך עצומה ביום אחד, ומצד שני להציג פילוח רלוונטי".

לטענת אליאב, "מבחינת נתח שוק, הכסף שעבר בחודש מאי דרך מסה גדול פי 2 מהכסף שעבר במאי בנענע10 בשנה שעברה. אני מייחס את זה לחיבור בין הגופים, למיתוג, לשינוי ולדרך המכירה. בסופו של דבר, זה גם מוביל לתוצאות טובות יותר למפרסמים".

מפרסמים לא רצו לפרסם רק בנענע10?

"זה לא שמפרסמים לא רצו להיות בנענע10, אלא שהמבנה של שוק הפרסום הישראלי יצר מצב שלמרות שהמפרסמים אהבו את נענע וראו תוצאות, הם עדיין נתנו פרמיה של 200% לשחקנים המובילים (וואלה ו-ynet) ללא קשר למציאות. כך, ההכנסה פר גולש באתרים הללו הייתה פי 3 למרות שבפועל כמות הגולשים הייתה גדולה ב-50% בלבד".

את החיבור לפייסבוק כולם מבינים. את מיקרוסופט קצת פחות.

"ברור שהחלק היותר מעניין וסקסי במסה זה פייסבוק. אבל הגולשים נמצאים גם בנכסים הדיגיטליים של מיקרוסופט. המיתוג של אתרי מיקרוסופט בישראל זה 'אנדר-מיתוג', אבל במסנג'ר, לדוגמה, יש 600 אלף משתמשים בישראל, וזה מספר עצום.

"עשינו לשוק הזה 'בליינד סייט'. אף אחד לא ציפה למותג כזה חזק, לכניסה כזו חזקה לשוק. כולם חשבו שמדובר בשינוי קוסמטי ולא בשינוי של ממש, ואילו לנו היה ברור שמדובר במהלך שייצור שוק פרסום יותר טוב וישנה את הרגלי הפרסום באינטרנט".

תגובה מדודה לשוק הפרסום

אליאב סבור כי מסה הצליחה לעקוף את המכשול העיקרי שעוצר את שוק הפרסום הישראלי - היעדר המדידה. "היו גופים שניסו לעצור את כניסת המדידה והשקיפות לעולם האינטרנט הישראלי", הוא רומז. "עקפנו את ההתנגדויות האינטרסנטיות ואנחנו מספקים למפרסמים מענה מלא, שקוף, מדיד ואפקטיבי". לדבריו, "למרות שהאינטרנט הוא זירה מתוחכמת מבחינה מסחרית הוא עדיין מתנהג כמו פיצוצייה, ואת זה מסה יכולה לשנות".

למי אתה מתכוון בדיוק?

"לוואלה. מדובר באתר שמתנהג כמו שילוט חוצות - ב'ריפרש' אחד יש פרסומת של כרטיסי אשראי לגילאי 30 ומעלה, וב'ריפרש' השני רואים פרסומת למילקי לצעירים. שני המפרסמים הללו לא יכולים לשבת ביחד על אותו עמוד, וזה גורם לכך ש-50% מהתקציב של הקמפיין הולך לפח.

"התירוץ של וואלה, כאילו אין לה כסף להשקיע במדידה, הוא מגוחך. וואלה מרוויחה הרבה מאוד כסף וברור למה היא מתנגדת למהלך - היא לא רוצה להתנהג בשקיפות כלפי המפרסמים שלה כדי שהם לא יגלו בטעות מה פילוח הקהל בעמוד הבית של וואלה ומה הגולשים באמת עושים בוואלה - בודקים את המייל שלהם. וואלה עוצרת את השוק, בעוד שכמוביל שוק היא הייתה צריכה לקדם אותו. וואלה היא אחת הסיבות לכך ששוק האינטרנט תקוע ולכך ששוק הפרסום המקוון לא צומח".

אליאב ממשיך: "אי אפשר להכחיש שוואלה הוא מותג שהשקיעו בו הרבה מאוד כסף לפני תשע שנים, ושיש לו מייל מאוד חזק שמהווה עוגן לאתר וגם עושים שם עבודה מסחרית טובה. אבל בסופו של דבר, מלבד התוכן של יס, לוואלה אין עוגן משמעותי שיכול להחזיק אותה מעבר ל-2014. וואלה היום ממקסמת את הפוטנציאל שלה, אבל היא לא תישאר שחקן מוביל בעידן של אחרי אילן ישועה כי שחקנים אחרים עושים עבודה מצוינת, כגון ynet, מאקו ונענע10. השוק השתנה והוא הרבה יותר תחרותי, ו-וואלה הייתה בעבר שחקן דומיננטי ומוביל הרבה יותר מאשר היום".

נדמה שאתה עדיין צריך לכתת רגליים ולדבר עם מפרסמים באופן אישי, כדי לשכנע אותם להקצות משאבים לפייסבוק.

"כי חייבים עדיין להסביר למפרסמים איך השתנתה המדיה ומה זה פייסבוק. לא כולם עדיין מבינים את זה, אבל למפרסמים אין היום פעילות אסטרטגית באינטרנט שמשתווה לנוכחות בפייסבוק. כל מותג חייב לחיות בפייסבוק ואם הוא לא חי שם, אז הוא חי על ידי הגולשים והם אלו ששולטים בערכים של המותג ובשיחה סביבו. מדובר בפעילות שהיא גם מודעות וגם מכירה, ואם עד היום מותג היה שטוח עם ערכים חד-ערכיים, בפייסבוק צריכים להיכנס לרבדים עמוקים יותר ולמותג יש אופי של ממש המתנהג כמו בנאדם".

אליאב מציין את הפעילות של נייקי בעולם כדוגמה לפרסום נכון בפייסבוק. "נייקי הקימה עמוד מותג לכל מוצר שלה במספר שפות, ובמקביל היא שחררה סרטון בן 3 דקות, שנועד לאינטרנט ולא לטלוויזיה. במהלך הזה הושקעו כמה מיליוני דולרים וביום אחד הוא הגיע ל-10 מיליון צפיות. בישראל, יום אחד של הפרסומת הזו בפייסבוק ייצר מעל ל-100 אלף אינטראקציות. אין מדיה שאפשר לפרסם בה יום אחד בלבד ולהגיע לכזו אינטראקציה גבוהה, ובעלות כה נמוכה שנאמדת בעשרות אלפי שקלים בלבד".

אבל מהסתכלות על עמוד הבית של פייסבוק, נראה שאין עדיין הרבה פרסום בגרסה המקומית.

"מה שמעניין בפייסבוק, ולזה קשה להתרגל בישראל, זה שלא כולם רואים את הפרסומת כי היא מכוונת לקהל היעד. ואז נדמה שאם לא רואים אז אין פרסום אבל זה לא נכון. אורנג', לדוגמה, עשתה את כל הפעילות שלה סביב ההופעה של ריהאנה רק בפייסבוק, אבל מכיוון שזה פנה רק לגילאי 16-26, מי שלא בטווח הגילאים הללו לא ראה את זה".

נתלה על אילן גבוה

אליאב זוכה היום ללא מעט פירגון בענף התחרותי בו הוא פועל, אפילו מצד מתחרים ישירים. גם הוא מסכים שחובת ההוכחה עדיין עליו, אולם לפחות מבחינה מיתוגית, הוא הצליח למצב עצמו כ'צ'ה גווארה' של האינטרנט הישראלי - זה שסבור כי ניתן לשנות את שוק הפרסום הישראלי, וכי זה אפשרי 'לשחרר' את השוק מכוחו של הדואופול.

אחד מהאירועים האחרונים אותם יעדיף אליאב למחוק מהזיכרון הקולקטיבי, הוא הסרטון ההומוריסטי ששחררה מסה במטרה לקדם את הקמתה. הסרטון, שהתבסס על סדרת סרטוני היטלר ברשת שבהם יש תרגום שונה בכל פעם לאותה סצנה מהסרט "הנפילה", הציג את הדיקטטור הנאצי כמי שזועם על מפקדיו הבכירים עקב דיווחים על אחוזי הקלקות נמוכים במיוחד על באנרים בוואלה וב-ynet.

הסרטון גרר אחריו נזיפה מצד בעלי ערוץ 10, יוסי מימן, ונראה כי אליאב מתחרט על המהלך. "הסיפור סביב הסרטון לא היה נעים וזו הייתה טעות שהצטערנו עליה. גם השיחה עם מימן לא הייתה נעימה, אבל לא כי זה מימן, אלא כי הוא בן לניצולי שואה. הוא הזדעזע מזה שסיפרתי לו שיש ברשת כ-300 סרטונים בעברית על היטלר. הייתה שיחה מאוד אמוציונלית. זה קרה, ואם מישהו ניצל את זה בשביל לנגח אותי זה עניין שלו. אנחנו עשינו טעות - נקודה".

גם כאן, מתכוון אליאב לוואלה ולאילן ישועה, מנכ"לה. הסכסוך בין שני המנכ"לים, כך נדמה, חרג כבר מזמן מגבולות המשחק הלגיטימיים, למרות שמדובר בשני אנשים שחלקו בעבר ספסל לימודים בקורס באוניברסיטת תל אביב, ואף גרים במרחק של כמה בניינים אחד מהשני, ברמת אביב. סמיכות שמובילה לפעמים להיתקלות אקראית בסופר השכונתי. "אני לא יודע מה הצד שלו, אבל למרות שמנסים לייחס לזה יריבות אישית אני לא רואה את זה כך", אומר אליאב.

אתה מצטער על הסכסוך התקשורתי איתו שגלש לפסים מכוערים?

"לא חושב שיש לי על מה להתחרט, אבל זה נכון ששנינו לא יצאנו טוב מהעימות הזה. לא נכנסתי לעימות הזה באופן מודע, אבל כשגוף מתחרה בלי אינטגריטי, אנחנו לא נעמוד מנגד וכן נגן על הנכסים שלנו". בכך מתייחס אליאב לפרשה המתוקשרת האחרונה, בה גייסה וואלה עובד, שלדברי אליאב החזיק במידע סודי הקשור לנענע10. "לגנוב עובד שמחזיק בסודות, מבלי לספר ותוך ניסיון להחריש את זה, זו התנהגות לא ישרה ועובדה שבית המשפט פסק כי העובד לא יוכל לעבוד בוואלה לתקופה של 45 יום. זה תמיד אותו דבר אצלו, ותמיד אותה התנהגות לא קוליגיאלית.

"אנחנו נגררנו לעוינות הזו, ולא יזמנו אותה. אני לא שופך אש ללהבות, אלא עונה למה שוואלה עושה. נענע10 מתעניינת רק בעצמה והעתיד שלה תלוי בעצמה. בכל הנוגע לתחרות, אני באמת סבור שאנחנו מתחרים רק במאקו - זה האתר היחיד שעשה משהו באינטרנט בשנה האחרונה והיחיד שבא כל בוקר לעבודה".

(מוואלה נמסר כי אין ברצונם להגיב).

אומרים עליך בתעשייה שאתה בולדוזר, דוחף מהלכים אבל גם פועל מהבטן - מסכים?

"יש בזה הרבה דברים נכונים. זה נובע ממקום מסוים ומההיכרות שלי עם היסודות של האינטרנט ועם מה שמניע את הגולשים".

אליאב עצמו, אגב, הוא משתמש כבד ברשתות חברתיות, עם אלפי חברים ועוקבים בפייסבוק, בטוויטר ואפילו בפורסקוור מבוססת המיקום.

"אני חושב שזה קשור לאופי של הבנאדם, ולא בהכרח לתפקיד או למעמד. יש אנשים שמוכנים להעלות את הדעות שלהם בחופשיות לאינטרנט, ואני לא בטוח שזה משליך על הפעילות של החברה. אני, בכל אופן, סבור שכל מנהל חייב להיות בזירות הללו, כדי להבין מה הגולשים עושים שם".

בעברך כמנכ"ל תפוז, הובלת את החברה להנפקה. יש כוונות כאלו גם בנענע10?

"ההנפקה של תפוז נבעה מההתפתחות הפיננסית של החברה וממעבר לרווח בשלב מאוד מוקדם בעידן האינטרנט, ולכן היה צורך לגייס כסף לפעילות. נענע10 עוברת עכשיו את אותו תהליך - קיזוז הפסדים עצומים וכיוון למעבר לרווחיות. ברגע שזה יקרה, בהתאם לצורכי בעלי המניות ואם הם יחליטו שצריך עוד מימון פיננסי - אז אולי".

זה מהלך שמתאים לגוף כמו נענע10?

"אני לא סגור על זה האם הנפקה מתאימה לנענע10. בניגוד לתפוז, שכל הנכסים היו שלה, המצב של נענע10 לא דומה, ו-30% מהפעילות שלה נשענים על ערוץ 10. בכל אופן, זה עניין של הערוץ האם הוא רוצה לשתף את הציבור בנכסים הללו".

ומה העמדה שלך?

"אני לא מעורב בזה, ואין לי דעה".

בצל חוסר הוודאות

בשנה האחרונה, כזכור, מצבו הפיננסי של ערוץ 10 היה בכותרות, ולמרות שבינואר הוארך זיכיונו, נערכים בערוץ למצב שבו בעלי המניות לא יזרימו יותר כספים, על רקע משיכת חוק השידורים. מצב לא נעים זה מקרין גם על נענע10.

"המצב הפיננסי בשנה שעברה השפיע עלינו מאוד. פעלנו בעולם של אי ודאות כלפי העובדים וכלפי המפרסמים שצריכים לסגור התחייבויות שנתיות. זה גם לא סוד שהערוץ השקיע הרבה פחות בתוכן. פחות תוכן משמעו פחות קידום האתר על המסך, שלבסוף מתורגם בפחות רייטינג", הוא אומר.

לדבריו, "בסופו של דבר, נענע10 תלויה 50% בערוץ 10, הן ברמת המימון והן ברמת התוכן. עד שלא יוסדר כל עניין הזיכיונות האתר ימשיך לנוע בזירה של אי-ודאות. מצד שני, הערוץ שם לעצמו מטרה להשקיע בתוכן איכותי ולעשות טלוויזיה שונה. בעונה החדשה של 'הישרדות' הושקע יותר מבעבר, והבאזז שמייצרים סביבה מוצלח יותר. אני עוד לא יודע כמה רייטינג זה יעשה אבל זה בטוח ישפיע על הטראפיק של האתר".

לדברי אליאב, הרייטינג של התוכניותה לא בהכרח מקביל לתנועת הגולשים באתר. "לא תמיד יש חפיפה בין רייטינג בטלוויזיה לבין סך הצפיות באינטרנט, ויש תכנים שסך הצפיות בהם באתר היה גבוה מהרייטינג בטלוויזיה", הוא אומר. "לדוגמה, הסדרה 'נשות הטייסים' לא ייצרה רייטינג גבוה בטלוויזיה, אבל החלק היחסי שלה בסך הצפיות בנענע10 היה מקביל לתוכנית שמביאה רייטינג של 18%".

אליאב מדגיש גם כי אחד העוגנים של האתר הוא חדשות ערוץ 10, ומספר כי "ביום של המשט לעזה, כמות הכניסות לאתר גדלה בכ-80%, וגם כמה ימים אחרי - הטראפיק נשאר ברמה גבוהה יותר בהשוואה לממוצע. זה מראה על העוצמה של חברת החדשות".

מה לגבי הקידום ההדדי בין הטלוויזיה לאתר - אתה מרוצה מהמצב?

"יש קידום בטלוויזיה ויש שיתוף פעולה צמוד מאוד בנושאי התוכן, ובפרט תוכן חדשות. הצלחנו לייצר תוכן איכותי שהוא ספין-אוף של המסך, כמו 'וילת המושבעים' של 'הישרדות', שתהיה השנה הכי מושקעת אי-פעם".

אבל אתם עדיין לא יודעים לעשות זאת כמו קשת.

"קשת עושה את הקידום ההדדי הזה בצורה מעולה, ובתחום הקידום אנחנו באמת לא כמו קשת. אבל רואים את נענע10 על המסך, ושיתוף הפעולה בין נענע10 לחברת החדשות עמוק מאוד, הן ברמת התוכן, הן ברמת הקידומים והן ברמת ההפצה".

משחק אסוציאציות מהיר עם גיא אליאב

Ynet: "מותג חדשות מוביל"

רשת: "פוטנציאל לא ממומש"

תפוז: "הרבה אהבה ורגש"

וואלה: "אתר דואר מוביל"

אילן ישועה: "אין לי מה להגיד. מתחרה"

אילן בן דב: "סוג של משפחה"

יוסי ורשבסקי: "בולדוזר שמוביל הרבה תהליכים"

בלוג טי.וי: "חוסר מזל"

חדשות ערוץ 2 באינטרנט: "מתחרה שמושקעים בו משאבים עצומים"

מסה: "העתיד של הפרסום באינטרנט"

אחזקה בסימן שאלה

"אני לא מעורב במכירת החלק של IDB"

אליאב מדבר על האפשרות שערוץ 10ירכוש את האתר במלואו, ומבקר את שיתופי הפעולה המסכיים-אינטרנטיים האחרים בשוק

נענע10 מוחזקת על ידי IDB באמצעות נטוויז'ן (50%) ועל ידי ערוץ 10 (50%), לאחר שב-2007 נכנס הערוץ לעסקה כדי להפוך את הפורטל לנכס אסטרטגי. אולם, בדו"חות הפיננסיים של 2008, התברר כי לפורטל יש הפסדים של עשרות מיליוני שקלים, מה שהוביל לכך שנטוויז'ן חתכה את השווי של האתר בכ-60%. מאז מצבו הפיננסי של האתר השתפר, אולם במקביל התפרסם כי נטוויז'ן שמה את נענע10 על המדף.

מדוע נטוויז'ן רוצה למכור את חלקה?

"אני לא יודע על כך, אבל בכל אופן לא מדובר בפעילות עוגן עבורה ואני מניח שלכל דבר יש מחיר מסוים".

יש לה אינטרס להמשיך ולהחזיק 50% מהאתר בכלל?

"זה כמו לשאול מדוע בזק צריכה פעילות תוכן. אני מניח שהתשובה היא כי זה מחבר אותה עם גוף תוכן מוביל בישראל, שיש לו יכולות הפצה גדולות מאוד.

אולי נענע10 היא פשוט השקעה לא טובה שצריך להיפטר ממנה מסיבות פיננסיות.

"אני מניח שאם מסתכלים על הנתונים הפיננסיים אכן מדובר בהשקעה לא טובה, אבל אם מסתכלים על נתוני הצמיחה, ההשקעה משתפרת מחודש לחודש וקצב ההפסד קטן ב-70% בהשוואה לשיא. אנחנו מצמצמים הפסדים כל הזמן".

אבל גם בכיוון ההפוך מדובר בהשקעה לא מוצלחת. נטוויז'ן היא כבר מזמן רק מעמסה על נענע10 ולא גוף שמספק יתרון טכנולוגי.

"זה נכון שהיתרון הטכנולוגי שנטוויז'ן נתנה לחברה הוא כבר פחות רלוונטי, אבל אני בטוח שמה שהיא נותנת לנענע10 הוא יותר ממה שבזק בינלאומי נותנת לוואלה".

מה לדוגמה?

"נטוויז'ן נותנת הרבה מאוד תמיכה ניהולית ומספקת ראייה אסטרטגית של השוק". כך, לדברי אליאב, עסקת פייסבוק נולדה דווקא במסדרונות נטוויז'ן. "זה היה רעיון של ריצ'י (האנטר, מנכ"ל נטוויז'ן דאז, נ"פ). הוא ראה את מסה קמה ואת החזון של גוף מכירה גדול וחשב על צירוף גוף אסטרטגי נוסף. מכיוון שמיקרוסופט ופייסבוק הם קרובים ואין סתירה ביניהם הוא חשב שפייסבוק היא גוף שכדאי לצרף שכן יהיה קל למכור את המדיה שלה".

אילו גופים מתעניינים ברכישת החלק של נטוויז'ן?

"אני לא מעורב בזה וערוץ 10 הוא זה שיחליט בסופו של יום, אבל אני סבור שנענע10 טובה לכל גוף שרוצה אחיזה באינטרנט. מי כן יכול להביע עניין בתיאוריה? סלקום או אורנג', לדוגמה. לא חסרים גופים".

מה הסיכויים שערוץ 10 יבחרו באופציה של הגדלת האחזקות ל-100%?

"בהחלט יש מצב כזה. נענע10 היא השקעה טובה מאוד לערוץ, ויש הרבה מאוד פעמים שכמות הגולשים במסה גדולה יותר מכמות הצופים בערוץ 10 או בקשת. אני חושב שלערוץ יהיה יותר קל לפעול במידה והם יחזיקו ב-100%, למרות ששיתוף הפעולה בין ערוץ 10 ונטוויז'ן הוא יותר מאופטימלי".

היית ממליץ הפוך גם? ש-IDB תחזיק ב-100%?

"יש טיעונים לכאן ולכאן. להיות שותף של קבוצה כמו IDB זה אף פעם לא רע, שכן זה יכול לתת גישה טובה יותר למפרסמים. מצד שני, כל גוף תוכן אוהב להיות בעל הבית היחיד ובעל ההחלטה הבלעדי על התכנים שלו".

"בסופו של דבר", מוסיף אליאב, "כל גוף תקשורת רוצה נקודות אחיזה אסטרטגיות בשוק, ובפרט בשוק האינטרנט. הרי הסיכוי להקים אתר אינטרנט מחדש הוא כמעט אפסי.

"אחת מנקודות התורפה של HOT או רשת, זה שאין להן נקודות אחיזה טובות באינטרנט. זה בא לידי ביטוי גם בתדמית של החברות, שכן צריכת התכנים שלהן לא נמצאת במקום נדל"ני בולט באינטרנט, בניגוד לקשת". בכך מרמז אליאב לשיתוף הפעולה שיצרו השתיים עם ynet, שלא זוכה לבולטות גבוהה באתר, ולא מושקעים בו משאבים גדולים, בוודאי בהשוואה למאקו של קשת.

"רשת והוט לא ממקסמות את התועלת שלהן ב-ynet, ו-yes, לדוגמה, עושה את זה הרבה יותר טוב מהן בחיבור שלה עם וואלה. בהשוואה להוט, יס מקדמת את פעילות האינטרנט שלה ומקודמת הרבה יותר בעמוד הבית של וואלה.

"זאת למרות העובדה שאני חושב שהתוכן של הוט מתאים הרבה יותר לאינטרנט מאשר התוכן של יס. 'עספור' הגיעה לכמות צפיות דמיונית באינטרנט ולהוט יש עוד הרבה הפקות שיכולות לייצר כזה באזז. ליס, לעומת זאת, יש בעיקר סדרות מחו"ל ושתי הפקות בשנה שעושות באזז. בגלל זה לוואלה אין הרבה צפיות וידיאו".

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

כותרות העיתונים בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים, פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן