משרד החינוך מנסה לחשוב קדימה, אבל אם לא יעשה זאת בחוכמה, הוא עלול להישאר דווקא מאחור. בכנס איגוד תעשיות ההיי-טק שנערך בשבוע שעבר הציג שר החינוך גדעון סער תוכנית חומש למחשוב בתי הספר, בעלות 5 מיליארד שקלים. מדובר בלא מעט כסף, ולכן נפרשת התוכנית על-פני חמש שנים. הבעיה היא שהטכנולוגיה לא ממש תחכה להדרגתיות של סער.
אם במשרד החינוך יחליטו למחשב את כיתות הלימוד במחשבים נייחים או ניידים רגילים - במקום, למשל, במסוף שמחובר לשרת ראשי - הם עלולים למצוא את עצמם בעוד חמש שנים עם קופסאות מתכת וברזל מיושנות, שלא יוכלו כנראה להריץ תוכנות חדשות. ואז, 5 מיליארד השקלים עלולים לרדת לטמיון - ומשרד האוצר יצטרך להכניס שוב את היד אל הכיס ולשדרג את המחשבים המיושנים.
ולא מדובר רק במחשבים עצמם. העולם הטכנולוגי משתנה מרגע לרגע. אם במשרד החינוך חושבים לתת לפ-טופ לכל מורה או לכל תלמיד, בעוד חמש שנים בתי הספר בעולם כבר יתקדמו ללימודים משולבים במחשבי לוח דוגמת האייפד של אפל, או בקוראי ספרים אלקטרוניים שיחסכו מהתלמידים לסחוב ספרים עבי כרס ושוברי גב.
משרד החינוך אמנם עדיין לא פירט את התוכניות שלו, והמכרזים לפריסת תשתיות התקשוב עדיין לא פורסמו, אבל סער ואנשיו צריכים לבחון היטב את שינויי הטכנולוגיה הדרמטיים, ולבדוק איך להשקיע נכון כדי לא להישאר מאחור.