הסכנות בהגבלת שכר המנהליםהצעת החוק להגבלת שכר הבכירים היא עוד דוגמה ליכולת הבלתי נסבלת של חברי הכנסת לקדם חקיקה פופוליסטית. יוזמי החוק מציעים להעניש את המנהלים המוכשרים ואת החברות הציבוריות, תוך התעלמות מההשלכות החמורות של החוק על המשק בכלל, ועל בעלי השכר הנמוך בפרט.
הסיבות לעלייה התלולה בשכר הבכירים בעשור האחרון הן רבות ומגוונות, ביניהן השינויים הטכנולוגיים, הגלובליזציה והתחרות על מנהלים איכותיים. בחלק מהמקרים שכר המנהלים, כמו בבנקאות, מושפע מההגנה שהממשלה מעניקה לאותו סקטור.
קיימת סיבה נוספת לפערי השכר הדרמטיים, והיא החובה המוטלת בחוק לפרסם את השכר של 5 נושאי המשרה הבכירים בחברה. החוק גרם לכך שמנהלים משווים את שכרם לשכר חבריהם, ומתקיימת תחרות פרועה להגדלת השכר. בהיעדר חקיקה כזאת, חברות רבות לא היו מפרסמות את שכר הבכירים, ו"הבעיה" היתה נפתרת לפחות בחלקה.
התרגלנו לפתור "בעיות" באמצעות חקיקה תוך התעלמות מהשלכותיה השליליות. בחקיקה הפרטית קיימת הפקרות וחוסר אחריות. בישראל, בניגוד למדינות אחרות בעולם, אין כמעט הגבלה על חקיקה פרטית. חוק יסוד: משק המדינה, אמנם קובע הגבלות על הגשת הצעת חוק שעלותה היא יותר מ-5 מיליון שקלים, אך חוק היסוד אינו מתמודד עם חוקים שהעלויות הן עקיפות ונסתרות.
חברי הכנסת הם בעלי כוונות טובות בדרך-כלל ומעוניינים להגן על הציבור, אך הם נכשלים פעמים רבות במבחן התוצאה. הסיבה המרכזית לכך היא שהליכי החקיקה מלווים בקידום אינטרסים צרים. במקרה של הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים, יישום החוק יגרום לתוצאות הפוכות לגמרי מאלה שהתומכים בו התכוונו להשיג.
ההשפעות השליליות של הצעת החוק להגבלת השכר הן רבות. לדוגמה, החקיקה עשויה לגרום לכך שמנהלים יעבדו פחות שעות וימעטו ליטול סיכונים ההכרחיים לפיתוח העסקים.
כמו כן, הגבלת השכר באמצעות נוסחה שלפיה המנהל משתכר עד פי 50 משכר העובד הזוטר, עשויה לגרום למנהלים להיפטר ממקבלי השכר הנמוך. כך יוצא שדווקא אלה שניסו להגן עליהם ייפגעו מהחוק.
הצעת החוק היא גם בלתי חוקתית. ההתערבות בקביעת השכר פוגעת בזכות הקניין ובזכות לחופש החוזים הנגזרת מכבוד האדם וחירותו, ובעיקר בזכותם של אזרחי ישראל לתחרות חופשית המעוגנת בחוק יסוד חופש העיסוק ומהווה זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי.
נניח לרגע כי החוק יעבור, מה יקרה אז? במקרה כזה מובטח כי יימצאו דרכים להערים על החוק, בין היתר באמצעות שימוש בתכנוני מס. לדוגמה, המנהלים יקימו חברות זרות במקלטי מס וינתבו את הכסף דרכן. תכנון המס בהקשר זה יהיה בעל יתרון כפול: גם יעקפו את ההגבלה על השכר - וגם ישלמו פחות מס.
אבי נוב הוא עורך דין בתחום המיסוי הבינלאומי ומנהל המכון למדיניות מסים בהתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו
