לאחר המתנה ממושכת הצטרפה מדינת ישראל באופן רשמי לארגון ה-OECD. אכן, לקבלתנו לשורות הארגון המאחד את הכלכלות המפותחות בעולם המערבי חשיבות רבה, מדינית וכלכלית, ויש לראות בה הזדמנות של ממש - לא רק בחיזוק מעמדנו בעולם, אלא גם, ואולי בעיקר -הזדמנות להביט פנימה.
כחלק מתהליך בחינת קבלתה של ישראל לארגון נדרשו נציגי הממשלה לשאלות שאינן בראש סדר יומם בהתנהלותם השוטפת. כך, בראש רשימת הדרישות ניצבה בעיית פערי השכר בין גברים לנשים.
על אף התמונה ה"וורודה" יחסית, אותה מנסה לצייר בנק ישראל במסמך שפרסם לאחרונה לפיו פערי השכר המגדריים בישראל נמוכים מאלה במדינות ה-OECD, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי על פי נתונים אחרים של בנק ישראל וכן על פי דוח של ה-OECD קיימים פערים גדולים המחייבים טיפול.
מחקרים שיזם ה-OECD מצביעים באופן ברור ומובהק על גידול בצמיחתן של כלכלות אשר השכילו לצרף נשים לכוח העבודה ולצמצם את פערי השכר המגדריים. כך, למשל, נמצא כי כרבע מצמיחת התוצר במדינות המפותחות בעשור שבין 1995 ל-2005 מקורו היה בצמצום הפער בין גברים לנשים בשיעורי התעסוקה. כך גם במחקר שערך קווין דיילי מבית ההשקעות גולדמן סאקס אשר קבע כי שיעור השתתפות זהה של נשים וגברים בכוח העבודה והשוואת שכר יעלה את התוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב ב-9%, של מדינות ה-OECD ב-13% ושל יפן ב-16%.
עצוב לראות כי דווקא הזרים הם שמאלצים את ממשלת ישראל לתת את הדעת, אולי לראשונה, לבעיה כה בסיסית הנוגעת לכל אחת ולכל אחד מאתנו. ארגון ה-OECD אינו סניף של התנועה הפמיניסטית ואין "לחשוד" בו כי הוא נקי משוביניזם גברי. מדוע אם כן היה לו דחוף לתבוע מישראל להתחייב לצמצום הפערים המגדריים? "It's the Economy, stupid" כבר אמרו בהתרסה מנהלי הקמפיין של ביל קלינטון בהסבירם את נצחונו מול בוש האב. גם במקרה של ההתניה לצמצום הפער המגדרי - הכלכלה היא זו שהולידה את הדרישה ולא המחויבות לערכים הפמיניסטיים.
יהיו אשר יהיו המניעים - גם אם ישראל לא תעמיד את ערך השוויון בראש שמחתה, יש לה את כל הסיבות להתאמץ ולפעול לצמצם את הפערים המגדריים בשוק העבודה. אם לא יהא בהמראת הכלכלה משום תמריץ מספק לכך, יהא לפחות האיום בסילוקנו מן המועדון היוקרתי שכה חשקנו להתקבל אליו קטליזטור לשינוי.
עתה, משנדרש לדווח מדי שנה על הישגינו, וכשנמשיך להתברג בטבלאות ובדירוגים לא מחמיאים, בלשון המעטה, אולי הגיע הזמן להציב יעד שנתי מדיד לצמצום הפערים בין נשים לגברים בשוק העבודה, בדומה ליעד האינפלציה ובדומה ליעדי הגירעון בתקציב. רק קביעת יעד מספרי ברור תביא לתוצאות של ממש הן למען יראו כולם והן, ובעיקר, למען כלכלת ישראל. אם אגב כך גם נהיה למדינה שוויונית וצודקת יותר, לא נראה כי מישהו יצטער על כך.
הכותבת היא יו"רית נעמת