המדינה מנסה להסדיר את נושא האנטנות ומתקני הגישה באמצעות חוק ההסדרים. מטיוטת חוק ההסדרים עולה כי המדינה מנסה לפטור מפעיל סלולר חדש מהתקנות המגבילות הקמת מתקני גישה אלחוטיים (אנטנות קטנות), בשל הרצון לסייע לו להיכנס לשוק. במשרדי התקשורת והאוצר כבר יודעים שללא טיפול בסוגיה זו ובסוגיית הנדידה הפנים ארצית, מפעיל חדש לא יוכל להיכנס לשוק.
בנושא הנדידה הפנים ארצית מצוין שמפעיל קיים לא יוכל למנוע ממפעיל חדש לפעול על גבי הרשת שלו, גם במקרה שלא נחתם הסדר כלכלי. המשמעות היא מהותית משום שהמשרדים להימנע מלכבול מפעיל חדש למפעיל קיים, משמע שלא יוכל להשתמש ברשת שלו, כל עוד לא נגמר המו"מ. בעקבות התיקון המפעיל החדש יוכל להתחיל לפעול על הרשת של הקיים, ועד ששרי התקשורת והאוצר יקבעו את המחיר על השימוש, המפעיל החדש ישלם את המחיר של קישור הגומלין המקובל בסלולר.
עוד עולה מהטיוטה חברות הסלולר לא יוכלו להגביל שירותי VoIP(Voice Over IP) ובכלל את השימוש ברשת האינטרנט הסלולרי שלהן לטובת יישומים חדשים ואפליקציות של מתחרים. סעיף זה מהותי לאפליקציות של שחקנים חדשים שרוצים להעביר שירותים המתחרים בשירותי החברות, כמו תוכנת סקייפ.
עוד הפחתה בהתחייבות
נושאים צרכניים מובהקים שנמצאים בטיוטה הם הפסקת התניית מכירת מכשיר דור שלישי ברכישת חבילת גלישה. ההצעה: להורות למפעילים לחדול מכריכת מכירות האינטרנט הסלולרי ברכישת שירותים נוספים; וקיצור תקופת ההתחייבות בסלולר מ-18 חודשים ל-12 חודשים בלבד.
האוצר מציע רפורמה חדשה וחשובה: לקבוע שלא ניתן יהיה להקים אתרים במדינת ישראל מבלי שיוגדרו אתרים משותפים. כלומר אתרים שכמה חברות יוכלו להשתמש בהם. המטרה היא לצמצם את כמות האתרים, אך בו בזמן לסייע למפעיל חדש להשתלב באלה שיקימו החברות הוותיקות. ביצוע סעיף זה יהיה באמצעות הגשת בקשה לאישור שר התקשורת לצורך בניית כל אתר, שבה תתחייב החברה המקימה שהיא הציעה לשחקנים האחרים בשוק לקחת בו חלק.
נושא נוסף הוא הקצבת התקופה של משרדי האוצר והתקשורת לאישור סלי התעריפים שמגישה בזק. בכלליות, אם המשרדים לא יאשרו את התעריפים של בזק בהגבלת הזמן שתיקבע, החברה תוכל לראותם כמאושרים.