גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פתרונות לזוגות צעירים

חייבים לרתום את מערכת המס כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה ולאפשר רכישת דירה

איך עוזרים לזוגות הצעירים? לפי הטבלה שלהלן, התשובה לשאלה די ברורה: הממשלה ממש לא עוזרת לזוגות הצעירים לרכוש דירה בשנים האחרונות, והיעדר העזרה הזאת מתחדדת עוד יותר על רקע עליית המחירים הדרמטית בשנתיים האחרונות. שימו לב לנתונים: בתוך ארבע שנים ירדו המשכנתאות לזכאים בצורה משמעותית, והן חלק זניח מאוד מכלל המשכנתאות המוענקות בישראל - 1.4% בלבד.

22

למה זה קרה, והאם התופעה בהכרח הרעה את מצבם של של הזוגות הצעירים? התשובה לכך מורכבת. מדינת ישראל, כמדיניות, החליטה לצאת בשנים האחרונות משוק זכאי הדיור ולהפסיק לסבסד את המשכנתאות בצורה כזו או אחרת.

המדיניות הזאת החלה בביטול כל מענקי הדיור. המדינה שידרה לרוכשי הדירות מסר ברור: אנחנו לא במשחק יותר, לא נותנים יותר מענקים בפריפריה, לא נותנים יותר הלוואות מקום, תסתדרו לבד, כוחות השוק יעשו את שלהם.

שיחק מזלה של המדינה, וכוחות השוק, לפחות בהיבט תנאי ההלווואות, עשו את שלהם ותמכו במדיניות הממשלתית. הריבית במשק ירדה לשפל בעקבות המשבר הפיננסי העולמי וגררה איתה באופן טבעי את הריבית על המשכנתאות.

ההלוואות לזכאים, המתומחרות בסביבות ה-4% (צמוד למדד), הפכו לעתים ליקרות מדי בהשוואה להלוואות הרגילות שהוענקו בבנקים למשכנתאות. המשבר הפיננסי, אם כן, שירת את רצונה של המדינה לצאת משוק זכאי הדיור, אבל עורר בעיה אחרת, חמורה פי כמה: שוק הדיור הגיב לריבית הנמוכה בצורה צפויה - עלייה חדה במחירי הדירות שלא הביאה לגידול בהיצע הדירות, בגלל חסמים מגוונים המקשים על הגדלת היצע הקרקעות בישראל.

והבשורה הרעה יותר, כפי שהדגיש אתמול נגיד בנק ישראל: כל עוד לא יוסרו החסמים הללו (והם לא יוסרו, אף שהממשלה התחילה לטפל בהם), המחירים צפויים להמשיך לעלות.

כסף זול, מחירים בשמיים

מאזן ביניים של הזוגות הצעירים: ההלוואות זולות, המחירים יקרים פחד. התוצאה: אי-אפשר לרכוש דירה בלי התחייבויות ענק או כמובן עזרה נדיבה מההורים או ירושה נדיבה פתאומית או יציאה לעולם מהרחם הנכון (והעשיר).

וזה עוד לא הכול. המדינה החליטה לנקוט צעדים מאוד אקטיביים כדי להפסיק לסבסד משכנתאות, היא החמירה את הקריטריונים לזכאים וצמצמה מאוד את מספרם. ברגע שמשרד השיכון החליט להעלות את המדרג לזכאים, באופן אוטומטי האוכלוסייה הזכאית מצטמצמת פלאים ודור זכאי משרד השיכון הולך ונעלם.

זכאות ממשרד השיכון כוללת כמה פרמטרים כמו משך הנישואים, מספר הילדים וגודל משפחות המוצא. בגלל החמרת התנאים, הזכאים צריכים להיות די מסכנים, נשואים לפחות כמה שנים, עם כמה ילדים, כדי לזכות בזכאות. התוצאה ניכרת היטב בטבלה המצורפת: הממשלה אכן הצליחה לצאת משוק סבסוד הדיור, ובמקביל, יכולתם של הצרכנים, אותם זוגות צעירים, לרכוש דירה, ירדה משמעותית.

כלי במשחקי הרייטינג

זו תמונת המצב, ובה צריך לטפל. שאלת מיליון הדולר היא, כמובן, איך מטפלים? בנק ישראל מנסה לצנן את השוק מלמעלה, באמצעות הנחיות קשוחות יותר לבנקים. אבל מי מטפל באנשים מלמטה, באותם רוכשי דירות המתמודדים עם שוק רותח, וחלקם יושב כרגע על הגדר?

הגישה הפיננסית הטהורה גורסת כי לא צריך להתערב למען הרוכשים - תנו לכוחות השוק להגיב על הצעדים האחרונים של בנק ישראל, בתקווה שיחזירו את השפיות לשוק. אם תשאלו גורמים במשרד האוצר, הם אפילו יאמרו שהתערבות למען הצרכנים רק תזיק להם. השוק כרגע מבעבע, אומרים באוצר, אנחנו לא רוצים לעזור לזוגות צעירים, כי אם נעזור להם, נשפוך עוד בנזין למדורה הגדולה בלאו הכי. ברגע שהמדינה תחליט לתת מענקים או לסבסד משכנתאות או להזרים כסף בצורה כזו או אחרת לשוק הדיור, זה רק יחמם עוד יותר את השוק המחומם בלאו הכי.

הגישה החברתית מדברת על עקרונות ערכיים יותר, וזו גישה שאנחנו מאמצים בשתי ידינו. הרי נוצרה כאן בעיה חמורה - לחבר'ה הצעירים קשה מאוד להגיע לדירה פשוטה, והתפקיד של המדינה היא לדאוג שהם יגיעו אליה בלי לקרוס תחת תשלומי המשכנתה החודשיים.

אז איך מטפלים? הפחתת המע"מ על רכישת דירה ראשונה היא אפשרות שצריך לשקול בכובד ראש. מצד אחד, מדובר בהפחתה משמעותית ומיידית. מצד אחר, היא תפתח פתח לרמאויות, וגרוע מכול, הקבלנים עלולים לנצלה ול"השלים" את הירידה בעלייה שתיכנס לכיסם.

אבל יש גם דרכים אחרות לתמוך בזוגות הצעירים, בלי להזרים אליהם כסף ישירות באמצעות מענקים או סבסודי משכנתה. חייבים להתמקד במטרה אחת: הגדלת ההכנסה החודשית הפנויה של מאות אלפי אנשים, כך שיוכלו לרכוש דירה.

יש כאן כר אפשרויות נרחב: פטורים מתשלומי מסים, העלאת רף המס, הכרה בריבית על משכנתאות לצורך הטבה במס וכדומה. כלומר, חייבים לרתום את מערכת המס כדי לטפל בבעיה ולהגדיל את הכנסתם החודשית הפנויה של הזוגות הצעירים. מכיוון אחר, לא יזיק אם נרתום את מערכת המס כדי לגרום לעשירים ולחזקים לשלם יותר מסים, כדי לסתום את החורים שייווצרו.

וכדי לטפל בבעיית שוק הדיור ולתמוך בזוגות הצעירים, צריכים אנשים שיחליטו שצריך לטפל וגם יחליטו על אופן הטיפול וגם יוציאו את החלטותיהם לפועל. למרבה הצער, יש לנו הרבה נושאים לטיפול בישראל, אבל אין לנו הרבה אנשים המסוגלים לטפל בהם. שרי האוצר והשיכון רבים ביניהם על כותרות, על תוכניות ממוחזרות ועל גניבת קרדיט זה מזה.

ראש הממשלה עסוק בלמכור לנו סיסמאות על ריכוזיות (ובאמת, איך לא חשבנו על זה: עוד רגע קט ישווקו לנו שריסוק הריכוזיות גם ירסק את מחירי הדירות). ואיפה הזוגות הצעירים? אה, הם בסך הכול כלי במשחקי הרייטינג של הפוליטיקאים.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות