איך עוזרים לזוגות הצעירים? לפי הטבלה שלהלן, התשובה לשאלה די ברורה: הממשלה ממש לא עוזרת לזוגות הצעירים לרכוש דירה בשנים האחרונות, והיעדר העזרה הזאת מתחדדת עוד יותר על רקע עליית המחירים הדרמטית בשנתיים האחרונות. שימו לב לנתונים: בתוך ארבע שנים ירדו המשכנתאות לזכאים בצורה משמעותית, והן חלק זניח מאוד מכלל המשכנתאות המוענקות בישראל - 1.4% בלבד.
למה זה קרה, והאם התופעה בהכרח הרעה את מצבם של של הזוגות הצעירים? התשובה לכך מורכבת. מדינת ישראל, כמדיניות, החליטה לצאת בשנים האחרונות משוק זכאי הדיור ולהפסיק לסבסד את המשכנתאות בצורה כזו או אחרת.
המדיניות הזאת החלה בביטול כל מענקי הדיור. המדינה שידרה לרוכשי הדירות מסר ברור: אנחנו לא במשחק יותר, לא נותנים יותר מענקים בפריפריה, לא נותנים יותר הלוואות מקום, תסתדרו לבד, כוחות השוק יעשו את שלהם.
שיחק מזלה של המדינה, וכוחות השוק, לפחות בהיבט תנאי ההלווואות, עשו את שלהם ותמכו במדיניות הממשלתית. הריבית במשק ירדה לשפל בעקבות המשבר הפיננסי העולמי וגררה איתה באופן טבעי את הריבית על המשכנתאות.
ההלוואות לזכאים, המתומחרות בסביבות ה-4% (צמוד למדד), הפכו לעתים ליקרות מדי בהשוואה להלוואות הרגילות שהוענקו בבנקים למשכנתאות. המשבר הפיננסי, אם כן, שירת את רצונה של המדינה לצאת משוק זכאי הדיור, אבל עורר בעיה אחרת, חמורה פי כמה: שוק הדיור הגיב לריבית הנמוכה בצורה צפויה - עלייה חדה במחירי הדירות שלא הביאה לגידול בהיצע הדירות, בגלל חסמים מגוונים המקשים על הגדלת היצע הקרקעות בישראל.
והבשורה הרעה יותר, כפי שהדגיש אתמול נגיד בנק ישראל: כל עוד לא יוסרו החסמים הללו (והם לא יוסרו, אף שהממשלה התחילה לטפל בהם), המחירים צפויים להמשיך לעלות.
כסף זול, מחירים בשמיים
מאזן ביניים של הזוגות הצעירים: ההלוואות זולות, המחירים יקרים פחד. התוצאה: אי-אפשר לרכוש דירה בלי התחייבויות ענק או כמובן עזרה נדיבה מההורים או ירושה נדיבה פתאומית או יציאה לעולם מהרחם הנכון (והעשיר).
וזה עוד לא הכול. המדינה החליטה לנקוט צעדים מאוד אקטיביים כדי להפסיק לסבסד משכנתאות, היא החמירה את הקריטריונים לזכאים וצמצמה מאוד את מספרם. ברגע שמשרד השיכון החליט להעלות את המדרג לזכאים, באופן אוטומטי האוכלוסייה הזכאית מצטמצמת פלאים ודור זכאי משרד השיכון הולך ונעלם.
זכאות ממשרד השיכון כוללת כמה פרמטרים כמו משך הנישואים, מספר הילדים וגודל משפחות המוצא. בגלל החמרת התנאים, הזכאים צריכים להיות די מסכנים, נשואים לפחות כמה שנים, עם כמה ילדים, כדי לזכות בזכאות. התוצאה ניכרת היטב בטבלה המצורפת: הממשלה אכן הצליחה לצאת משוק סבסוד הדיור, ובמקביל, יכולתם של הצרכנים, אותם זוגות צעירים, לרכוש דירה, ירדה משמעותית.
כלי במשחקי הרייטינג
זו תמונת המצב, ובה צריך לטפל. שאלת מיליון הדולר היא, כמובן, איך מטפלים? בנק ישראל מנסה לצנן את השוק מלמעלה, באמצעות הנחיות קשוחות יותר לבנקים. אבל מי מטפל באנשים מלמטה, באותם רוכשי דירות המתמודדים עם שוק רותח, וחלקם יושב כרגע על הגדר?
הגישה הפיננסית הטהורה גורסת כי לא צריך להתערב למען הרוכשים - תנו לכוחות השוק להגיב על הצעדים האחרונים של בנק ישראל, בתקווה שיחזירו את השפיות לשוק. אם תשאלו גורמים במשרד האוצר, הם אפילו יאמרו שהתערבות למען הצרכנים רק תזיק להם. השוק כרגע מבעבע, אומרים באוצר, אנחנו לא רוצים לעזור לזוגות צעירים, כי אם נעזור להם, נשפוך עוד בנזין למדורה הגדולה בלאו הכי. ברגע שהמדינה תחליט לתת מענקים או לסבסד משכנתאות או להזרים כסף בצורה כזו או אחרת לשוק הדיור, זה רק יחמם עוד יותר את השוק המחומם בלאו הכי.
הגישה החברתית מדברת על עקרונות ערכיים יותר, וזו גישה שאנחנו מאמצים בשתי ידינו. הרי נוצרה כאן בעיה חמורה - לחבר'ה הצעירים קשה מאוד להגיע לדירה פשוטה, והתפקיד של המדינה היא לדאוג שהם יגיעו אליה בלי לקרוס תחת תשלומי המשכנתה החודשיים.
אז איך מטפלים? הפחתת המע"מ על רכישת דירה ראשונה היא אפשרות שצריך לשקול בכובד ראש. מצד אחד, מדובר בהפחתה משמעותית ומיידית. מצד אחר, היא תפתח פתח לרמאויות, וגרוע מכול, הקבלנים עלולים לנצלה ול"השלים" את הירידה בעלייה שתיכנס לכיסם.
אבל יש גם דרכים אחרות לתמוך בזוגות הצעירים, בלי להזרים אליהם כסף ישירות באמצעות מענקים או סבסודי משכנתה. חייבים להתמקד במטרה אחת: הגדלת ההכנסה החודשית הפנויה של מאות אלפי אנשים, כך שיוכלו לרכוש דירה.
יש כאן כר אפשרויות נרחב: פטורים מתשלומי מסים, העלאת רף המס, הכרה בריבית על משכנתאות לצורך הטבה במס וכדומה. כלומר, חייבים לרתום את מערכת המס כדי לטפל בבעיה ולהגדיל את הכנסתם החודשית הפנויה של הזוגות הצעירים. מכיוון אחר, לא יזיק אם נרתום את מערכת המס כדי לגרום לעשירים ולחזקים לשלם יותר מסים, כדי לסתום את החורים שייווצרו.
וכדי לטפל בבעיית שוק הדיור ולתמוך בזוגות הצעירים, צריכים אנשים שיחליטו שצריך לטפל וגם יחליטו על אופן הטיפול וגם יוציאו את החלטותיהם לפועל. למרבה הצער, יש לנו הרבה נושאים לטיפול בישראל, אבל אין לנו הרבה אנשים המסוגלים לטפל בהם. שרי האוצר והשיכון רבים ביניהם על כותרות, על תוכניות ממוחזרות ועל גניבת קרדיט זה מזה.
ראש הממשלה עסוק בלמכור לנו סיסמאות על ריכוזיות (ובאמת, איך לא חשבנו על זה: עוד רגע קט ישווקו לנו שריסוק הריכוזיות גם ירסק את מחירי הדירות). ואיפה הזוגות הצעירים? אה, הם בסך הכול כלי במשחקי הרייטינג של הפוליטיקאים.
eli@globes.co.il