"השנאה המבעבעת של המוסלמים היא אחת הבעיות העולמיות הגדולות ביותר כיום, בין אם בפרברי פריז ולונדון, בקבול, בקווינס בניו-יורק או ברצועת עזה. השנאה נהייתה סם שמניע את אנשי האיסלאם במאבקם מול המערב, וכיוון שלנו אין פתרון פשוט אנחנו הופכים את ישראל לשעיר לעזאזל, כדי לא להרגיש חסרי אונים. אנחנו רואים בישראל את הפגיעות שלנו עצמנו מול האיסלאם".
כך נכתב היום (ב') במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל", שכתב שלבי סטיל מאוניברסיטת הארווארד. המאמר, שכותרתו "כניעת המערב", מתאר את הצביעות המערבית כלפי ישראל במאבקה בעולם הערבי - החל מלהקות הרוק שביטלו ביקורים בארץ וכלה בכתבת הבית של הבית הלבן, הלן תומס, שקראה ליהודים לעזוב את מדינת ישראל ולחזור לגלות באירופה.
בלב המאמר של שלבי עומדת הטענה כי "העולם המערבי סובל כבר כמה עשורים מחסך בסמכות מוסרית". לפי שלבי, "אנחנו, במערב, לא ששים להשתמש בכל כוחנו הצבאי מחשש שניראה אימפריאליסטים. אנחנו מהססים לסגור את גבולותינו בפני מהגרים, מחשש שניתפס כגזענים. אנחנו חוששים לדרוש מהמהגרים להשתלב בתרבותנו, מחשש שיאשימו אותנו בפחד ושנאת זרים. ואנחנו חוששים לתת קדימות לתרבות המערב בתוכניות הלימודים, מחשש שיאשימו אותנו בעליונות. המערב חי כיום במגננה וניסיון מתמיד לברוח מחטאי העבר שלו, שאכן היו גזענות, ניצול כלכלי ואימפריאליזם".
ומה באשר לישראל? שלבי מציין כי ארגונים שונים ברחבי העולם מנסים לגרום למשטר הישראלי להיראות כמו משטר האפרטהייד שהונהג בדרום אפריקה. הוא מתייחס גם לאירועי המשט לעזה: "האירוניה היא כזו: בעיני העולם המערבי, הישראלים נראים כמו הגסטפו".
שלבי מבקר בחריפות את היחס העולמי כלפי ישראל, לועג לביטוי "פעילי שלום" וטוען כי הצגת ישראל באור כה שלילי "אינה האמת כמובן".
"הבעיה שלנו במערב מובנת היטב", כותב שלבי. "אנחנו לא רוצים לאבד עוד מהסמכות המוסרית שכבר יש לנו. לכן אנו בוחרים להתעלם מדברים מסוימים שנמצאים ממש מול העיניים שלנו. למשל: אנו מתעלמים מכך שהפלסטינים - ולמעשה רוב העמים במזרח התיכון - מונעים לעבר מיליטנטיות ומלחמות לא בגלל טענות לגיטימיות נגד ישראל והמערב אלא בשל תחושת נחיתות. אם הפלסטינים יקבלו כל מה שהם רוצים - כולל מדינה משלהם ואפילו נניח פצצת אטום - הם עדיין יתעוררו בבוקר למחרת רדופים מרגשי הנחיתות שלהם. והכיסוי המהיר ביותר לנחיתות הוא שנאה".
שלבי כותב גם שישראל הייתה מוכנה לתת לפלסטינים 90% מהשטחים אך הם סירבו להסכם שלום. לדבריו, "ערפאת ידע שבלי שנאת יהודים תאבד האחדות בעולם המוסלמי. לכן הוא סירב לשלום".