בגיליון "פירמה" שיצא בשבוע שעבר יצא קובי אריאלי נגד רמתם המוגבלת של הבלוגרים ויוצרי הווידיאו באינטרנט. קיבלתי 400 מילים כדי להגיב ולהעמיד את אריאלי על טעויותיו הרבות. מתחילים.
אריאלי: "עוד לא עלה בבלוגים טקסט שעובר עיתון. הכול נחמד, אבל ממש לא מספיק טוב".
מה אתה אומר? על "TechCrunch" או "הפינגטון פוסט" שמעת? התכנים בבלוג "140" של מעיין כהן לא יכולים להופיע בעיתון? היא הרי היתה עיתונאית קודם. אולי ברגע שעברה לבלוג התקלקלה לה יכולת הכתיבה? ודבורית שרגל? ואסי דיין? ורונן דורפן - האם הבלוג שלו פחות טוב מהטור שלו בעיתון?
בתפוז, למשל, יש עשרות בלוגרים מעולים שכותבים מתכונים, שהגיעו, כל אחד מהם, לכמה מיליוני צפיות, ושלכל אחד מהם יש קהל קוראים נאמן וקבוע. למתכונים שלהם יש יותר קוראים מאשר לכל ספרי הבישול שיצאו בארץ בעשור האחרון גם יחד. כנראה שהם כותבים מספיק טוב.
אריאלי חושב כנראה שלאנשי תקשורת יש מונופול על החכמה ועל כישרון הכתיבה, אבל אפילו מבחינה סטטיסטית טהורה סביר להניח שבין מאות אלפי כותבי הבלוגים ויוצרי הווידיאו באינטרנט בישראל, המספר האבסולוטי של אנשים מוכשרים ויצירתיים גבוה הרבה יותר ממספר האנשים המוכשרים והיצירתיים העובדים בעסקי התקשורת.
אריאלי: "הווידיאו באינטרנט לא מספיק טוב. אם זה היה מספיק טוב, זה היה בטלוויזיה".
נו באמת. אשתך מבשלת מצוין? לפי הלוגיקה שלך, כנראה שלא. אחרת היא היתה שפית במסעדה. החזן שלך בבית-הכנסת שר יפה? כנראה שלא מספיק. אחרת בטח היו שומעים אותו ברדיו או שהוא היה מוציא דיסק. בעצם גם נינט, הראל סקעת ואפילו ג'ון לנון כנראה לא היו מספיק טובים לפני שהם הוציאו דיסק או ראו אותם בטלוויזיה.
וידיאו הוא וידיאו, אבל רשת האינטרנט היא מדיה אחרת. זה כל היופי שלה. היא מאפשרת דברים שלא תראה בטלוויזיה. בלי רגולציה. בלי תקציב מטורף. מספיקה היצירתיות. זה לא הופך את הווידיאו באינטרנט לפחות טוב מטלוויזיה. זה הופך אותו לאחר.
מכיר את ניצה ולחם? כנראה שלא. כוכבי אינטרנט מקומיים. מייצרים נונסנס הרבה יותר טוב מ"דומינוס" בזמנו. אלמלא האינטרנט לא היינו נחשפים אליו.
אריאלי: "יזמי התוכן באינטרנט לא מעוניינים להתבטא. הם מעוניינים להתבלט (בניגוד לאנשי הטלוויזיה והרדיו שפשוט עושים את מלאכתם)".
ניצה ולחם ודומיהם רוצים שיראו את היצירות שלהם, כמו כל אמן, אבל הם קודם כל רוצים ליצור. מה שלא ניתן לומר על רוב האנשים שאנחנו רואים בתוכניות הטלוויזיה. איזו יצירה גלומה בדיוק בכוכבי "הישרדות", בשדרני אקטואליה ובמנחי תוכניות אירוח?
אני בטוח שאם היה אינטרנט ובלוגים ואתרים כמו YouTube וFlix בשנות ה-80 וה-90 - היינו מגלים שם לראשונה את אברי גלעד וארז טל, את גיא מרוז ויוני להב, את אתגר קרת, עוזי וייל, צביקה הדר ויואב צפיר.
הם היו מסתדרים מצוין בלי מגיהים, עורכים, מאפרים ונערות מים.
יודעים למה? כי אנשים מוכשרים באמת צריכים רק במה. וזה בדיוק מה שהם מקבלים באינטרנט...
* הכותב הינו מנכ"ל תפוז אנשים המפעילה את אתר תפוז ואתר Flix.