מה עדיף - תואר שני במכללה או באוניברסיטה? בקרב המתעניינים בתואר השני נמצאים רבים בשלב אחר מזה של סטודנטים לתואר ראשון. כאנשים עובדים ובעלי משפחות, התשובה נעוצה בתחום הלימודים, בגמישות התוכנית וכמובן - בתקציב.
פריחתן של המכללות האקדמיות הביאה איתה מגוון אפשרויות לתואר שני. העובדה שהן מרכזות את הלימודים ביומיים בשבוע הפכה את התואר השני לנגיש הרבה יותר, וגם האוניברסיטאות החלו להציע תוכניות דומות כדי למשוך אליהן את סטודנטים.
בדיקת "גלובס" מעלה כי עלות התואר השני מתחילה ב-25,000 שקל בתוכניות המתוקצבות על-ידי המועצה להשכלה גבוהה באוניברסיטאות ובמכללות, ומגיעה גם ל-100,000 שקל במסלולים מיוחדים בקורסים ובמכללות לא מתוקצבות, דוגמת קורסים למנהלים באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.
כשמדובר במקצועות פרקטיים (מינהל עסקים, משפטים, מינהל ציבורי וכו'), התואר באוניברסיטאות ובמכללות המאושרות על-ידי המועצה להשכלה גבוהה זוכה להכרה זהה.
כאמור, המסלולים לתואר שני במכללות מותאמים לאנשים עובדים, ולכן רובן מתקיימות בשני ימי לימודים מרוכזים בשבוע (לרוב בימי חמישי משעות הצהריים ובימי שישי עד שעות הצהריים).
המכללות (שרובן לא מתוקצבות) היו הראשונות להציע תואר שני לאנשים עובדים, וקבעו למסלולים אלה מחירים גבוהים ממחירי המסלולים המתוקצבים באוניברסיטאות (להם נקבע שכר לימוד מפוקח וקבוע על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, העומד על 10,000-12,500 שקל לשנה).
בעקבות הצלחתן אימצו גם אוניברסיטאות את המודל והחלו להפעיל, לצד התוכניות המתוקצבות לתואר שני במקצועות הפרקטיים, גם תוכניות תואר שני המכונות "אקזקיוטיב" ומיועדות לדרגי מנהלים. שכר הלימוד בתוכניות אלה מתחרה בשכר הלימוד במכללות הבלתי מתוקצבות.
לדברי נשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל, פרופ' זאב נוימן, מטעמים כלכליים לאט-לאט מצמצמות האוניברסיטאות את מספר התלמידים בתוכניות המתוקצבות ומגדילות את מספרם בתוכניות הלא מתוקצבות.
אין ספק כי לאוניברסיטאות משתלם הרבה יותר לקלוט תלמידים בתוכניות המיוחדות שמכניסות להן הרבה יותר כסף, אלא שכאן צף הבדל נוסף בין המכללות לבין האוניברסיטאות. בעוד שמרבית סגל ההוראה באוניברסיטאות, המוגדרות מלכתחילה כמוסדות אקדמיים מחקריים, מורכב מהסגל האקדמי הבא מעולם המחקר - הרי שבמכללות מרבית הסגל האקדמי בא מהשטח.
כך, לדוגמה, בתוכניות MBA המיועדות לרואי חשבון, יהיו בין המרצים רואי חשבון בכירים במשק. בתוכניות במשפטים מלמדים עורכי דין הנמנים עם צמרת עורכי הדין בארץ וכן שופטים. התוכניות במינהל עסקים מוצעות במסלולי התמחות שונים, בהתאם לעיסוקו של המועמד, וחלקן אף מתקיים בשפה האנגלית בשיתוף-פעולה עם מוסדות אקדמיים בחו"ל.
מכללה או אוניברסיטה?
עיון במסלולים לתואר שני במינהל עסקים שמציעים הגורמים האקדמיים שנסקרו מצביע על כך שבמסלול האקדמי של המכללה למינהל במכללה האקדמית נתניה ובאוניברסיטת תל-אביב מוצעים מגוון מסלולים הכוללים מגוון סוגי התמחויות ותתי התמחויות שונים. אלא שבעוד שבאוניברסיטת תל-אביב מדובר בתוכנית מתוקצבת שעלותה כ-25,000 שקל לכל התואר - הרי שבשני המוסדות האחרים תיאלצו להפרד מכ 50,000 שקל.
דרישות הקבלה גבוהות. במרבית המוסדות נדרש ציון עובר בבחינות ה-GMAT, למעט במכללה האקדמית נתניה, שם נדרשים בעלי תואר ראשון בכלכלה או במינהל העסקים להציג ציון ממוצע של 83 ומעלה כדי להתקבל לתואר שני בתוכניות MBA.
"מבוגרי תארים ראשונים אחרים יידרשו השלמות לפני הקבלה לתואר", אומר פרופ' צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית נתניה. "אנחנו נותנים נקודות זכות בקבלה ללימודי התואר השני לסטודנטים המציגים ניסיון רב בפרקטיקה בתחומים הרלוונטיים".
מרבית המכללות מאפשרות להמשיך לדוקטורט. ארד מציין כי חלק מחברי הסגל האקדמי במכללה הם סטודנטים שהשלימו את מסלול הדוקטורט במסגרת המכללה.
הבדל נוסף שעליו ניתן להצביע כשבאים לבחון את היצע הלימודים בין המכללות לאוניברסיטאות נוגע למגוון ההתמחויות והמסלולים שמציעות המכללות. כמעט בכל המכללות שנסקרו ניתן למצוא לפחות 5 מסלולי התמחות, כשבחלק מהן (המסלול האקדמי במכללה למינהל לדוגמה) מגיע מספר ההתמחויות גם ל-10 ויותר.
חלק מהמסלולים מציעים גם תואר שני במינהל עסקים בשילוב אוניברסיטאות מארה"ב. במרכז הבינתחומי בהרצליה יש תוכנית הכוללת נסיעת לימודים לאחד מבתי-הספר לניהול המובילים בארה"ב, ומפגש עם מנהלי חברות ותאגידים בינלאומיים. לסטודנטים בתוכנית ה-Global MBA מוצעת נסיעה לסין, הכוללת סיורים בחברות בינלאומיות ומפגש עם מנהלים ואנשי עסקים.
