עוד דירקטוריותישראל נחשבת כיום כ"מובילה" בפערי מגדר וממוקמת אחרי מדינות מערב אירופה, הפיליפינים ומונגוליה. בישראל, יש רק שתי שרות, ושיעור הנשים בכנסת עומד על 18% בלבד. הנשים מהוות רק 13% מחברי המועצות ברשויות המקומיות, ומעטות מכהנות בראש רשויות מקומיות. כל זאת מבלי לומר מילה על פערי השכר של כ-30% לטובת הגברים.
ייצוגן הנמוך של נשים, בכל העולם, בעמדות מפתח ברמה הפוליטית, דורש אסטרטגיות לשינוי שתחייבנה את הממשלות לאמץ העדפה מתקנת, לפרסם נתונים, לפקח ולעקוב ליישום שינויים מתקנים. על מוסדות רשמיים, ארגונים לא ממשלתיים וארגוני סיוע בינ"ל להעמיד בראש סדר העדיפויות פעילות למען קידום נשים לעמדות השפעה והכרעה, מתוך אמונה שיש סיכוי לתהליכי שינוי. המדינות חייבות להבטיח מדיניות לאומית ואסטרטגיות למניעת אפליה, המאפשרות שילוב נשים בשוק העבודה תוך הענקת הגנה חברתית.
מדינות רבות מובילות תוכניות לאומיות רב תחומיות לקידום השוויון כמנוע צמיחה. החקיקה הנורווגית, למשל, אכפה איזון (40%) בין המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות תוך שימוש בכלי פירוק חברות שאינן עומדות בחוק, מה שהוביל לקפיצה בשיעור הנשים בדירקטוריונים מ-13% ל-40% תוך 3 שנים.
אפליה היא נגע היוצר תסכול וירידה במוטיבציה. קיומן של תשתיות תומכות לנשים, תוך הקפדה על יצירת איזון בין משפחה לעבודה גם לגברים וחקיקה מסיבית שתפחית אי-שוויון, תוביל לשיפור המצב הסוציו-אקונומי בשכבות החלשות ותעודד השתתפות בכוח העבודה.
יש לשנות את התרבות בארגונים כלכליים באמצעות מחויבות של מנהיגים לבסס ערכים של קידום נשים ולעודד נשים להשתלב בתחומי עיסוק "גבריים" מתגמלים.
הצעת חוק ביוזמתי, שמובלת על ידי סגנית השר גילה גמליאל כהצעת חוק ממשלתית, תכפה כהונת 40% נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. חברות שמשתמשות בכספי הציבור למקסם רווחים לבעלי המניות, ייקחו התחיבות רק כאשר יש סיכוי שיחזירו אותה, יתנהלו בממשל תאגידי ראוי, ויעסיקו נשים בכוח העבודה ובהנהלות שלהן.
נשים בעלות השכלה ושיקול דעת זהיר וללא תאוות בצע, ראוי שתשולבנה בכל התחומים. קיומן הכלכלי יובטח ותרומתן תהיה לאין שיעור.
הכותבת היא שותפה מנהלת במשרד שטרק את שטרק ודירקטורית בגופים שונים
