משפט אולמרט הגיע כבר מזמן לשלב הפוך-על-הפוך-על-הפוך, עד שהציבור, המשתדל עדיין לעקוב אחרי הנעשה במהלכו, איבד מזמן את הידיים והרגליים.
לראש הממשלה לשעבר יש אינטרס להביא למצב הזה וליצור ערפל שבו אין יותר טובים ורעים - אלא רק ערימה של האשמות הדדיות שמייצרות בסוף התהליך מה שקרוי בעולם המשפט ספק סביר.
זה מה שקורה בימים אלה במשפט: במסגרת חקירתה הנגדית של הדר זלצמן, סוכנת נסיעות מסוכנות ראשונטורס, התברר כי הפרקליטות העבירה לידיה מסמך בן 32 עמודים שנראה כ"תדרוך" של העדה בדבר השאלות שהיא עתידה להישאל בחקירה הנגדית, והתשובות הנכונות לדעת הפרקליטות.
ומה מתברר? שהמסמך הוכן כיוון שהעדה סירבה לקבל לידיה את תמלילי 10 העדויות שמסרה במשטרה.
גירסה מעובדת
זאת, בהסתייגות אחת: שבטעות, לדברי פרקליטות מחוז ירושלים, העדה קיבלה מסמך שכלל גירסה "מעובדת" יותר של כותרות הביניים, כך שבמקום תת-נושא כגון "תקופת החשבון" נוסחו ראשי הפרקים כשאלות, לצרכים פנימיים בפרקליטות - "באילו תקופות פעל החשבון?". בנוסף, הופיעו הערות פנימיות של אנשי הפרקליטות בכתב-יד על העותק שנמסר לעדה.
בכל המסמך המפליל כביכול הזה, שהוכן על בסיס ציטוטים מדברי העדה עצמה בעדויותיה במשטרה, אין ולו פרט אחד שלא נאמר על-ידה ושאותו למדה מפי אנשי התביעה. בפשטות - אין בו אפילו בדל השפעה על מהימנות העדות שהיא עתידה למסור בבית המשפט.
והנה, בכל זאת מתאמצים אנשיו של אולמרט - סנגורים ויחצ"נים כאחד - לשוות להתרחשות השבוע אופי דרמטי, כאילו נחשפה ההוכחה שהפרקליטות "תפרה" תיק לאולמרט, כאילו הופעל לחץ על העדה למסור עדות שקר, כאילו נפלו השמים. עו"ד אלי זהר, ראש צוות הסנגורים של אולמרט, מתראיין בהבעת פנים מזועזעת בכלי התקשורת ודורש חקירה פלילית נגד מי? נגד אנשי הפרקליטות, לא פחות.
אבל רגע, סנגוריו של ראש הממשלה לשעבר תוקפים את אנשי מערכת אכיפת החוק ודורשים לחקור אותם? נשמע מוכר, לא? 3 שנים חלפו מאז דרשו אולמרט ופרקליטיו לפתוח בחקירה פלילית נגד מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בטענה כי הדליף חומרים במטרה לפגוע באולמרט; שנתיים חלפו מאז דרש אולמרט לחקור את אנשי המשטרה והפרקליטות, שניהלו את החקירה נגדו, בטענה שהדליפו חומרי חקירה בפרשת טלנסקי; גם הדרישה לחקור ולהדיח את עו"ד אורי קורב, התובע הפעלתן המשמש לצד פרקליט המחוז אלי אברנבאל, בשל התבטאויותיו נגד שופטים, וזאת סמוך לתחילת שלב העדויות במשפט, חקוקה עדיין בזיכרון.
מלחמה כוללת
השיטה שנוקט אולמרט במטרה לחמוק ממיצוי הדין עמו, אף בשלב שאחרי הגשת כתבי אישום נגדו, היא אפוא מלחמה כוללת במערכת המעיזה לצאת נגדו.
הטקטיקה היא יצירת דרמטיזציה, שבדרך הטבע תופסת תשומת-לב תקשורתית, ופועלת בשיטת מצליח: הסנגורים ביקשו להפסיק את משפט אולמרט כדי שיוכלו לבחון את המסמך, ואחר-כך לעצור את המשך עדותה של זלצמן כדי לאפשר ליועץ המשפטי להורות על חקירה משטרתית.
והכול בהפוך-על-הפוך: השופטים ביקשו לקבל לידיהם את המסמך המפליל כביכול. התביעה - שאשמה כביכול בהדרכת העדה - הסכימה בשמחה. עו"ד אלי זהר סירב.
בסופו של דבר, אף שהשופטים מתחו ביקורת על עצם העברת המסמך הערוך - להבדיל מתמלילי העדויות הגולמיים - לידי העדה, הם סירבו לשחק לידי ההגנה ולעצור את המשפט או את חקירת העדה.
את בית המשפט, כך מתברר, קצת יותר קשה להאכיל בספינים מבית היוצר של אולמרט.