גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברי בית הנבחרים והסנאט בארה"ב הגיעו היום (ו') לפשרה שתעביר את הרפורמה המקיפה ביותר במערכת הפיננסית מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. הרפורמה, שהחלה ב"חוק וולקר" הידוע, תטיל מגבלות על הבנקים בבואם לסחור בנגזרים, במהלך שאמור להגביר את יציבותם ולהפחית את הסיכון במערכת מחד אך לפגוע ברווחיהם מאידך. החוק צפוי לעבור בשבוע הבא ולהגיע לשולחנו של הנשיא ברק אובמה עד ה-4 ביולי לחתימה.

המחוקקים בקונגרס הגיעו מוקדם יותר היום לפשרה בנושא חוק וולקר, המיועד לבצע רפורמה מקיפה במערכת הפיננסית כחלק מלקחי המשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז שנות ה-30' שפקד את הכלכלה הגדולה בעולם. על פי הפשרה, המחוקקים הסכימו למגבלות נוקשות יותר על פעילות המסחר של הבנקים והתפשרו על המגבלות שיוטלו על פעילות הנגזרים במסגרת החוק.

מלבד הטלת המגבלות על הבנקים, הרפורמה תחייב אותם גם להקים יחידה שתפקח על מוצרי אשראי ומשכנתאות על מנת להגן על הצרכן.

את מתווה החוק הציע, כזכור, פול וולקר, לשעבר יו"ר הפדרל ריזרב והיום יועצו הכלכלי הבכיר של הנשיא ברק אובמה. הוא הציע בתחילת השנה לאסור כליל את המסחר בנגזרים על הבנקים, מה שהביא לירידות במניות הבנקים ובוול סטריט וגרר ביקורת חריפה מצד הרפובליקנים, שהתייצבו לצד הבנקים. וולקר, מנגד, טען כי יש צורך ברפורמה זו על מנת לחזק את יציבות המערכת הפיננסים ולמנוע משברים עתידיים, גם אם במחיר של פגיעה ברווחי הבנקים.

מתאבן לקראת ה-G20

הדמוקרטים ביקשו להעביר את הרפורמה כדי למנוע מהבנקים לסחור במכשירים פיננסיים מסוכנים על חשבון כספי משלם המסים, שכן בעיצומו של משבר האשראי הזרים הממשל סכומי עתק לבנקים על חשבון משלם המסים, במטרה למנוע את התרסקות המערכת הפיננסית.

על הדמוקרטים הופעל לחץ רב להשלים את עבודת החקיקה היום, לפני שהנשיא אובמה ינאם בפני פורום ה-G20 בפסגה שתתקיים מחר בקנדה. לכן ניהלו הדמוקרטים מרתון מו"מ בן 20 שעות עם מחוקקים מהמפלגה הרפובליקנית שמתנגדים למהלך, ובתום המו"מ הגיעו לפשרה לפיה הבנקים לא יוכלו לסחור בנגזרים כבעבר, אך יוכלו להפנות 3% מההון העצמי שלהם להשקעה בקרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות, ובכך לסחור בנגזרים בדלת האחורית ובסכום מבוקר.

היקפו של שוק הנגזרים נאמד בכ-615 טריליון דולר בשנה. חוק וולקר מכיל יותר מ-2,000 עמודים ובין היתר נשקלת כעת האפשרות להטיל מס מיוחד על הבנקים, על מנת להחזיר את הוצאות מימון החוק. מדובר בהטלת מס בהיקף 19 מיליארד דולר שיוטל על המוסדות הפיננסיים הגדולים על פני מספר שנים.