בואו נדבר על סקס. יותר נכון, בואו נדבר על סקס באינטרנט. ביום שישי האחרון החליט הגוף האחראי על שמות הדומיינים ברשת (ICANN) על הוספת סיומת חדשה לאתרים למבוגרים: נקודה XXX.
מדובר בהצעה ישנה, ותיקה כמעט כמו האינטרנט, שצצה כל כמה שנים ונקברת. אלא שהפעם, כך נדמה, החברים רציניים. עניין הרישום מחדש אמור להתחיל תוך 9-12 חודשים.
השאלה הראשונה שנשאלת היא: מי צריך את זה בעצם, ולמה זה טוב? התשובה הרשמית היא שהדבר ייצור מקבילה מקוונת לרובע החלונות האדומים: מקום מוגדר, מגודר, עם כללים משל עצמו. יודעים לאן נכנסים ומה מקבלים.
בנוסף, אומרים המצדדים, הדבר יעזור ליצירת סטנדרטים של אתרים למבוגרים, יקל על אפשרויות החסימה של ילדים או עובדים במקומות עבודה ומניעה של כל הספאמרים, ההאקרים ונוכלי האשראי - כל החבר'ה הנחמדים האלה שאוהבים להסתובב בשכונות של הפורנו.
אבל התשובה האמיתית היא שאף אחד לא צריך את זה, ושסיומת XXX היא שטות גמורה. הגוף היחיד שירוויח מזה יהיה ICANN עצמו, שרישום דומיינים הוא מודל ההכנסות שלו.
ומדובר ביופי של שוק: כחצי מיליון אתרי פורנו, כך פורסם, יהיו מעוניינים ברישום מחדש עם הסיומת החדשה. כל אחד מהם ישלם כ-60 דולר על הרישום, על זה אפשר להוסיף עוד כמה מאות אלפי אתרים של חברות מכובדות שישלמו מעין כופר של עד 250 דולר רק תמורת זה ששמם לא ייחטף לאתר פורנו. כמו מיקרוסופט.XXX, לדוגמה.
ואגב, אם אתם חושבים שחצי מיליון אתרים למבוגרים זה הרבה - תחשבו שוב. מדובר בפחות מ-10% מההיצע. על-פי אומדנים אמינים, יש כ-6 מיליון אתרי פורנו ברשת.
המאבק סביב הסיומת החדשה גרם ליצירת קואליציה מבדרת בין בכירים בתעשיית הפורנו - סליחה, תעשיית הבידור למבוגרים - לבין גופים דתיים ושמרניים. שניהם מתנגדים בחריפות לסיומת ה-XXX. הראשונים טוענים כי הדבר יוביל לעודף רגולציה ואפילו לצנזורה, ואילו האחרונים טוענים כי הדבר ימשוך יותר אנשים לצד האפל.
טיעון אווילי, כמובן. הצד האפל לא צריך סיומת חדשה בשביל לשמור על כוח המשיכה שלו. הפורנו באינטרנט היה ונשאר - ויישאר גם בעתיד הנראה לעין - מהדברים העיקריים שאנשים עושים ברשת, עם כל הכבוד לניסיונות הצנזורה הצדקניים של אנשים כמו סטיב ג'ובס.
צפייה מתמדת
הם עושים את זה כל הזמן, ובכל מקום, כולל בעבודה. רק לפני כמה חודשים התפרסמו ידיעות על כך שעובדים רבים ברשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) צפו בפורנו בעת שהכלכלה קרסה. סקר של חברת נילסן מפברואר האחרון הראה כי כשליש מהעובדים צורך פורנו בשעות העבודה. על-פי הסקר, ביקור ממוצע נמשך כ-13 דקות.
אם נצא מתוך נקודת הנחה (אופטימית, אולי אפילו לא מציאותית) שזה קורה רק פעם אחת ביום - יוצא שהעובד הממוצע מבלה קצת יותר מ-4 שעות בחודש באתרי פורנו.
האמת, לא ממש הרבה. נכון שמקומות עבודה רבים חוסמים את האינטרנט שלהם, אבל החסימה הזו היא קשקוש מקושקש - כל ילד בן 13 יכול לעבור אותה, שלא לדבר על עובד מיומן.
האמת שאני די אוהב את זה, את המחשבה שאנשים צורכים פורנו בשעות העבודה. יש בזה משהו מעודד. טכניקה מעולה לשיכוך חרדות בראיונות עבודה ובכלל, שגורסת כי רצוי לדמיין שמי שיושב מולך הוא עירום.
במקביל, אני אוהב לדמיין שכל אחד שיושב מולי - ויהיה זה הבוס, הפקיד בבנק, האיש במס הכנסה או המזכירה במשרד הקבלה - מדבר אתי, אבל בעצם מסתכל תוך כדי זה באתר פורנו.
זה גורם לי להרגיש שלמרות הכל, אנשים הם די נורמליים. זה גורם לי להרגיש שיש תקווה.