"ייתכן שכלכלת בריטניה לעולם לא תתאושש לחלוטין מהמשבר הפיננסי שפגע בה ב-2008-2009", הודיע באחרונה המשרד לאחריות תקציבית בבריטניה, שהעריך כי כלכלת המדינה ניזוקה מהמשבר באופן קשה יותר מכפי שהוערך תחילה.
השילוב של חולשה פיננסית פיסקאלית, עלייה חריפה בגירעון התקציבי ובועת נדל"ן שהתפוצצה, מכניס את בריטניה לרשימת המדינות הפגיעות למשבר. בריטניה, שותפת הסחר השביעית של ישראל, סובלת מתופעות שליליות הדומות במובנים רבים לאלה של יוון. כלכלנים סבורים שהמצב אליו נקלעה מהווה תמרור אזהרה ומצריך צעדי ריסון, קיצוץ והעלאת מסים.
ואכן, ראש ממשלת בריטניה הודיע בשבוע שעבר על תוכנית קיצוצים משמעותית, הכוללת קיצוץ של 25% בהוצאות משרדי הממשלה השנתיות, ביטול הטבות מס לבעלי הכנסה גבוהה והעלאת המע"מ ל-20%. כמו-כן, הבנקים הבריטיים יחויבו לשלם מינואר הקרוב היטל שנתי בסך של יותר מ-2 מיליארד לירות סטרלינג.
המצב הכלכלי העגום בממלכה, כפי שמשתקף באינדיקטורים הכלכליים, לא בא השנה לידי ביטוי שלילי בסחר עם ישראל, כפי שהיה בשנים 2008-2009: בחודשים ינואר-מאי 2010 חל זינוק של 50% ביצוא הישראלי לבריטניה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שהסתכם ב-827 מיליון דולר; והיבוא עלה ב-33%, והסתכם ב-905 מיליון דולר. גם היצואנים והיבואנים הישראלים עימם שוחחנו ופועלים בשוק הבריטי, מדווחים על עסקים כרגיל.
במכון היצוא מסבירים שהעלייה ביצוא נובעת בעיקר מגידול ביצוא תרופות ויהלומים. עמי אראל, יו"ר מכון היצוא - המכהן גם כנשיא ומנהל עסקים ראשי של דסק"ש מקבוצת IDB וכיו"ר הדירקטוריון של החברות סלקום, כור תעשיות ונטוויז'ן - מעריך, שתוכנית הקיצוצים עליה הכריזה בריטניה צפויה להשפיע על שיעורי הצמיחה של הכלכלה הבריטית ועל היקפי היבוא שלה בשנה הקרובה, וכתוצאה מכך גם על היצוא הישראלי.
"ההערכה היא שקצב גידול היצוא הישראלי לבריטניה יתמתן בשנה-שנתיים הקרובות. בטווח המידי נראה השפעה על ענפי מוצרי הצריכה, ובטווח הרחוק יותר השפעה על התקשרויות חדשות למכירת מוצרים המיועדים לשימוש ממשלתי או ציבורי".
"לעומת זאת", מסייג אראל, "חברות ישראליות המייצאות לחברות בריטיות שמייצאות למדינות מחוץ לאירופה, עשויות ליהנות מהיחלשותו של הפאונד הבריטי מול הדולר האמריקני ומטבעות אחרים, למעט האירו. למרות מצבה הכלכלי כיום, בריטניה תמשיך להיות שוק יעד חשוב ליצואנים הישראלים, ויש להמשיך לפעול להרחבת היצוא גם בעתיד, תוך נקיטת אמצעי זהירות הנדרשים לגבי משקים הנמצאים בהאטה כלכלית".
יצואן ותיק: "מתחילת השנה חל גידול של 10% במכירות"
פרוטרום תעשיות, יצרנית המזון הדואלית (נסחרת בת"א ובלונדון), פועלת בשוק הבריטי מ-1990. ב-5 המפעלים שלה ברחבי האי היא מייצרת תמציות טעם וחומרי גלם למותגים פרטיים בתעשיית המזון, בהיקף של כ-50 מיליון דולר בשנה. מחצית מתוצרתה משווקת בשוק הבריטי והשאר מיוצא לעולם. לדברי נשיא פרוטרום, אורי יהודאי, "השוק הבריטי תחרותי אך מצוין עבורנו".
*האם המצב הכלכלי משפיע לרעה על הפעילות שלכם?
"שוק המזון לא נפגע בבריטניה, וכך גם המותג הפרטי. להיפך, הוא רק מתחזק והמכירות שלנו בהתאם. מתחילת השנה חל גידול של 10% במכירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גם נתח השוק שלנו גדל השנה".
*איך זה שהמצב הכלכלי לא משפיע עליכם?
"מיצוב טוב בשוק, מטבע מקומי חלש (מייצרים בפאונד ומוכרים בדולר) ועלויות ייצור וכ"א זולות יותר".
*האם ממשלת בריטניה קיצצה בהטבות למשקיעים זרים?
"אנחנו מקבלים תמריצים והטבות הרבה יותר טובים מאשר בארץ".
*האם אתה חושש מהחמרה בעתיד?
"אנחנו לא דואגים מהחמרה במצב הכלכלי, כיוון שאנחנו נמצאים בפלח השוק הנכון: מותג פרטי, שצומח על חשבון המותגים. אנחנו מתכוונים להמשיך להשקיע בבריטניה כי זה מקום נוח מאוד לייצר בו".
פרוטרום תעשיות
שנת הקמה: 1993
בעלים: חברת ICC Industries והציבור
מס' עובדים בבריטניה: 200
היקף ייצור שנתי בבריטניה: 50 מיליון דולר
יצואן חדש: "לונדון עליזה והחנויות מלאות. לא נראה שמישהו סובל שם"
המצב הכלכלי בבריטניה לא עצר את אבי ציטרשפילר, הבעלים של רשת "דרך התבלינים" ויצואן מתחיל, מלסמן אותה דווקא עכשיו כיעד יצוא ראשון. "בשלושת החודשים האחרונים אני עושה את צעדיי הראשונים כיצואן, ולונדון מסתמנת כבחירה נכונה", הוא אומר.
לדבריו, כשם שבישראל יש את "מדינת ת"א", המתנהגת אחרת מיתר חלקי הארץ בזמן מיתון, כך בבריטניה יש את "מדינת לונדון". "לונדון עליזה ושמחה והחנויות מלאות. לא נראה שמישהו סובל שם". ציטרשפילר מייצא תבלינים, חליטות תה ושמן זית תחת המותג Spice Way. מוצריו משווקים ב-20 נקודות מכירה: בתי טבע, מעדניות ושווקים. "זו רק ההתחלה, כך אנחנו בוחנים את השוק הבריטי לפני שנגביר את הקצב", הוא אומר.
*למה דווקא בריטניה כמדינה ראשונה ליצוא?
"שתי תיירות יהודיות-בריטיות שנכנסו לחנות שלנו באילת התלהבו מהמוצרים, וכך נולד שת"פ שהוביל ליצוא לבריטניה".
*איך היית מתאר את השוק הבריטי?
"שוק עם תשוקה למוצרים חדשים. לא היה קניין אחד שפנינו אליו שלא היה מוכן לראות את המוצרים. ראיתי שלמרות המצב הכלכלי במדינה, שוק המזון לא שוקט על שמריו. לפני כשבוע נפגשתי עם קניינים ולקוחות פוטנציאליים, וראיתי שהמוצרים מעניינים את הקהל הבריטי למרות המצב הכלכלי. הם משתגעים על זה. בדוכן טעימות תה שיזמתי ברחוב מרילבון בלונדון, לא התרשמתי שקופסת תה ב-6 פאונד הורגת אותם. באותו יום מכרתי קופסאות תה באלף פאונד".
*מה בכל זאת הקושי הגדול כרגע בשוק האנגלי?
"ככלל, הבריטים לא ממהרים להכניס יד לכיס. יכולת הקנייה שלהם ירדה, והמעבר שלהם מאכילה במסעדות למטבח הביתי משרת את האינטרסים שלנו. זאת בדיוק הנישה שלנו".
דרך התבלינים
שנת הקמה: 2002
בעלים: אבי ציטרשפילר
מס' חנויות בארץ: 12, 11 מהן בזכיינות
מס' עובדים בארץ: 100
היקף יצוא חודשי לבריטניה: 7,000 פאונד
יבואן: "אחת ליומיים החברה פותחת סניף חדש בעולם"
רשת אקססורייז הוקמה ב-1984 ע"י חברת Monsoon הבריטית, הפועלת בתחום הקמעונות מ-1973. הרשת מונה כיום 240 חנויות בבריטניה ו-1,060 חנויות ברחבי העולם. ב-2008 נפתח הסניף הראשון של הרשת בישראל, בקניון איילון בר"ג, ע"י הזכיינים הישראלים יעל ואייל פישמן. כיום מונה הרשת הישראלית 16 חנויות בקניונים, ובימים אלה היא עוברת מיתוג מחדש תחת השם "אקססורייז לונדון".
*איך התרשמת מהבריטים כפרטנרים עסקיים?
חן פלינט, מנכ"ל אקססורייז לונדון: "אנחנו נמצאים בקשר יומיומי. יחסי העבודה טובים ומקצועיים. הם יודעים מה הם רוצים, והם מדויקים ועם לוחות זמנים ברורים".
*איך המצב הכלכלי בבריטניה משפיע על החברה המזכה?
"כזכיינים אנחנו לא מרגישים משהו חריג, לא ברמת האסטרטגיה של החברה ולא ברמת המותג. החברה ממשיכה להיות מנוע חזק מאוד, ואחת ליומיים פותחת סניף חדש במקום אחר בעולם. המותג ממוצב חזק בשוק העולמי".
*איך אתה מסביר את זה?
"דווקא מהמקום הזה של מיתון. אנשים מחפשים דרכים לשיפור מצב הרוח. תכשיט יפה, שזול יותר מבגד ועושה את כל ההופעה, הוא אחד הדרכים להשיג מצב רוח טוב".
*האם אתם נערכים לאפשרות שהמצב ישפיע בסופו של דבר על החברה בבריטניה?
"כל עוד החברה מצויה בצמיחה, אין צורך כרגע להיערך לתסריט כזה בעתיד, אבל אנחנו בהחלט קשובים לשוק".
אקססורייז לונדון
שנת הקמה: 2008
מס' חנויות בארץ: 16
מס' עובדים בארץ: 100
מחזור מכירות שנתי ב-2009: 20 מיליון שקל
*אייל פישמן הוא בנו של אליעזר פישמן, בעל השליטה ב"גלובס"
מה הבריטים צריכים?
על-פי מכון היצוא
1. אבטחה ובטיחות
בשנים האחרונות הושפע הענף, המוערך ב-12.4 מיליארד דולר, מעלייה בביטחון הלאומי לאור איומי טרור ועלייה בפשיעה על רקע המצב הכלכלי. חיזוק מערך האבטחה, מגביר הביקושים לאמצעי סינון ואבטחה ופתרונות טכנולוגיים לאמצעי מעקב. גם ההיערכות לאולימפיאדת 2012 הגדילה את הביקושים. עפ"י ההערכות, בין השנים 2011-2012 שוק זה צפוי לגדול בכ-20%. פוטנציאל לחברות אבטחת תחבורה ומתקנים, שדרוג ובניית מרכזי חירום, טיפול בסדר ציבורי ובידוק אנשים.
2. IT
למרות הירידה בביקושים למוצרי מחשוב עקב המשבר הכלכלי, המודעות הגוברת לאבטחת מידע גורמת לעלייה בביקושים למוצרי אבטחת והצפנת מידע. פוטנציאל לחברות אבטחת רשת, אפליקציות ונתונים.
3. ציוד רפואי
השוק השישי בעולם והרביעי באירופה. בשנתיים הקרובות מתכוונת המדינה להקים חמישה בתי חולים. פוטנציאל לחברות עם טכנולוגיות חדשניות ציוד, מכשור ומחשוב רפואי.
4. אנרגיה חלופית
בריטניה מתכננת לקצץ לפחות 80% מגזי החממה עד 2050. אחת הדרכים היא פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. ענף האנרגיה החלופית בבריטניה מופרט כולו, וכל ההשקעות צפויות להגיע מהסקטור הפרטי. פוטנציאל לחברות המייצרות מקורות אנרגיה אלטרנטיביים כמו פוטו-וולטאי, רוח וביו-דיזל.
5. ציוד תקשורת
טכנולוגיה חדשה של גלישה במהירות-על בפס רחב חודרת לשוק הבריטי. בריטיש טלקום מתכננת לחבר לפס הרחב 10 מיליון משקי בית עד 2012. הזדמנויות לחברות בתחום התשתיות, אופטימיזציה של הרשת, שירותי ערך מוסף, אפליקציות ורכיבים.
6. ניו-מדיה
לונדון נחשבת חלוצה בחדשנות מולטימדיה, תקשורת אינטראקטיבית, פרסום באינטרנט וטלוויזיה דיגיטלית. השוק הבריטי לבדו עומד על 35% מהכנסות הפרסום האינטרנטי באירופה כולה. שוק זה צפוי להגיע ל-13.6 מיליארד דולר עד 2012 ושוק הפרסום הסלולרי ל-340 מיליון דולר עד 2011. הזדמנויות לחברות המייצרות כלים וטכנולוגיות לפרסום באינטרנט ופלטפורמות תוכן לאינטרנט, משחקים, פתרונות לעולם הטלוויזיה ופרסום סלולרי.
10 טיפים לעשיית עסקים בבריטניה על רקע המשבר
על-פי מכון היצוא
1. גבייה
על רקע המשבר עלולות לצוץ בעיות גבייה. לכן, לפני שסוגרים עסקה יש לבצע בדיקה האם הלקוח מסוגל לעמוד בתשלומים. כן, מומלץ להתחיל קשר עסקי בהיקפים נמוכים ולהגדילם לאחר ביצוע התשלומים במועדם.
2. ביטוח סיכוני סחר חוץ
לדאוג לבטח משלוחי יצוא ע"י אחת מחברות ביטוחי סחר חוץ הפועלות בשוק. אם חברת הביטוח אינה מוכנה לבטח את הלקוח, יש להתעקש על תשלום מראש.
3. תשלומים
להציע דרכים יצירתיות לסייע ללקוחות לעמוד בתשלומים, למשל, ליסינג.
4. מכתב אשראי
אם הלקוח אינו מסוגל לשלם מראש, ניתן להשתמש ב"אשראי דוקומנטרי" (התחייבות בנק לשלם במועד שנקבע כנגד הצגת מסמכי משלוח סחורה). אם יש חשש ליציבות הבנק הזר, יש לבקש גיבוי מבנק ישראלי ("קיום אשרי דוקומנטרי").
5. פקטורינג
כדי לצמצם את סיכון החשיפה מול הלקוח, ניתן לבצע ניכיון חשבוניות (פקטורינג) תמורת תשלום פרמיה לגוף פיננסי.
6. מודיעין עסקי
בימים אלה קשה לקבוע פגישות עם לקוח פוטנציאלי, כי הוא מעדיף להמשיך עם ספק מוכר. אם נקבעה פגישה עם לקוח חדש, יש להגיע אליו לאחר עבודת שטח, כולל מידע עליו על המתחרים, ועל השוק.
7. שיווק
מומלץ לתגבר העבודה עם מפיץ מקומי ע"י איש שיווק בשטח מטעם החברה. כן, מומלץ להמשיך בפעילויות שיווק שונות כגון דיוורים ופרסום.
8. קבלת החלטות
בעקבות המשבר אנשי עסקים בריטים נוטים לדחות קבלת החלטות ולהאריך מו"מ, יש ללחוץ על השותפים לקבל החלטות רלוונטיות.
9. פניה יזומה ללקוח
ליזום פניה אל לקוח/מפיץ/סוכן ולבדוק האם מתעורר חשש בגין המצב. יש לבדוק האם הוא מסוגל להמשיך לפעול בהיקפים עליהם הסכמתם בעבר.
10. גידור מטבע
תמיד מומלץ לפעול לגידור סיכוני המטבע, לטווח קצר ולעסקאות ארוכות.
ת"ז: בריטניה
שטח כללי: 243,610 קמ"ר
שפות: אנגלית, ולשית, גאלית וסקוטית
עיר בירה: לונדון
משטר: מונרכיה חוקתית
מטבע: לירה שטרלינג
אוכלוסייה: 61.2 מיליון תושבים
תמ"ג: 2.2 טריליון דולר
תמ"ג לנפש (לפי כוח קנייה): 34,152 דולר
צמיחה שנתית: 4.9%-
סה"כ עובדים במשק: 31.4 מ'
מועסקים בענפים: חקלאות 1.2%, תעשייה 23.8%, שירותים 75%
שיעור אבטלה: 7.6%
אינפלציה: 2.2%
יצוא סחורות שנתי: 356.4 מיליארד דולר, בעיקר לארה"ב, גרמניה, הולנד וצרפת
יבוא סחורות שנתי: 484 מיליארד דולר, בעיקר מגרמניה, ארה"ב, סין והולנד
*נכון ל-2009
