המשטרה והפרקליטות פעלו ב"רשלנות ממשית" שהובילה ל"תקלה חמורה" בטיפול בהאזנות הסתר במסגרת חקירתו של שר המשפטים לשעבר חיים רמון בפרשת "הנשיקה הכפויה" - כך קובע מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.
בחוות-דעת שפרסם היום (ב') המבקר בתום בדיקה של שנתיים, נקבע כי 4 בעלי תפקידים מרכזיים בפרשה נכשלו כשל אישי שהוא בגדר רשלנות ממשית: פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד רות דוד; התובעת בתיק רמון, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר; ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה בתקופת הפרשה, תנ"צ מירי גולן, שפרשה בינתיים מהמשטרה; וראש צוות החקירה ביאח"ה, סנ"צ ערן קמין.
עם זאת, המבקר שולל טענות כי הכשלים נבעו מפעולה בזדון.
לדברי המבקר, הליקויים לא נבעו מכשל מערכתי או ארגוני - אלא בעיקר בשל הכשל האישי של בעלי התפקידים הללו. בשל כך העביר לינדנשטראוס את הדו"ח גם לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי שזה ישקול נקיטת מסקנות אישיות נגד הארבעה.
עם זאת, וינשטיין פסל את עצמו מקבלת החלטה בשאלת נקיטת הצעדים האישיים נגד המבוקרים בדו"ח המבקר בנושא האזנות הסתר, זאת בשל ניגוד עניינים - כיוון שוינשטיין העניק בעבר ייעוץ משפטי למקורב לרמון שנחשד בהטרדת המתלוננת נגדו ובהצבת מעקבים אחריה. מלשכת היועמ"ש נמסר כי בימים הקרובים יוחלט איזה גורם במשרד יוסמך לקבל החלטה בנושא.
המבקר מדגיש בחוות-דעתו כי הוא איננו עוסק בשאלה האם הכשל - שהוביל לכך שתוצרים מהאזנות הסתר שבוצעו בחקירה לא הועברו במועד לסנגוריו של רמון - פגע בהגנתו של רמון במשפט. זאת מאחר ששופטיו של רמון קבעו כי פגיעה זו לא היתה משמעותית.
האזנה לשולה זקן
המבקר מפרט בדו"ח את הנסיבות שהובילו להחלטה לקיים האזנת סתר במסגרת חקירת רמון, תוך שימוש בעמדת האזנה לקו הטלפון של שולה זקן, שעבדה לצד המתלוננת נגד רמון. לזקן האזינו במסגרת חקירת פרשת רשות המסים.
זקן נחשדה בפרשת רמון בהדחה בחקירה, ולשם כך התבקש היתר האזנה בפרשה זו. עם זאת, אנשי יאח"ה גולן וקמין הוסיפו גם את עבירת המעשה המגונה בבקשה לבית המשפט למתן היתר להאזנת סתר, אף שהדבר לא תואם עם פרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, או עם ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו.
עוד קובע המבקר כי שיחות שסווגו כנוגעות וכרלוונטיות לא תוקצרו ולא תומללו על-ידי המשטרה, אלא לאחר פניית סנגוריו של רמון לאחר שהנושא התגלה. תוכנן לא נבחן בידי הפרקליטות בעת שזו שקלה אם להגיש כתב אישום נגד רמון, וחומרי החקירה הרלוונטיים לא הועברו במועד לידי צוות ההגנה.
עוד מתברר כי התובעת, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, יצאה לחופשה בחו"ל לפני ההחלטה על הגשת כתב אישום, והותירה את טיוטת כתב האישום בידיה של פרקליטת המחוז, עו"ד רות דוד. סגל-אנטלר הודיעה כי לא ציפתה שכתב האישום יוגש בהיעדרה, מאחר שהנוסח שלו לא היה סופי.
דוד חתמה בלי לבדוק
ב-23 באוגוסט 2006 קיימה דוד "ישיבת חסיונות" בלשכתה, בשיתוף אנשי יאח"ה, אולם בישיבה זו לא נכחו חוקרים מצוות החקירה בפרשת רמון, ולא הוצגו "דפי ההפקה" של האזנות הסתר שבוצעו בתיק רמון. דוד חתמה על כתב האישום של רמון מבלי שבדקה את דפי ההפקה של האזנות הסתר, אף שאלה הופקו שבועיים קודם לכן.
המבקר קובע כי דוד היתה צריכה לדרוש לעיין בדפי ההפקה, כפי שמחייבת הנחיית פרקליט המדינה, ולא להסתפק במזכר המסכם את ממצאי ההאזנה. במקביל היו חוקרי המשטרה צריכים לוודא כי כל השיחות הרלוונטיות יתוקצרו או יתומללו, וכי כלל החומרים הרלוונטיים ייבחנו בידי הפרקליטות.
המבקר כותב כי העובדה שעוה"ד דוד וסגל-אנטלר קיבלו על עצמן אחריות היא ראויה לשבח, אולם בפועל הן אינן מודות בטעות כלשהי - ומטילות את כל האחריות על המשטרה בלבד.
"יש לזכור כי ההחלטה על הגשת כתב אישום נגד שר היא החלטה הרת-גורל", כתב המבקר, "מאחר שהוא נדרש להתפטר, כפי שאכן עשה. בנסיבות אלה העול המוטל על כתפיהם של האחראים לאכיפת החוק הוא כבד במיוחד, וגיבוש ההחלטה אם להעמידו לדין יחייב, מטבע הדברים, השקעה גדולה יותר בהליכי הבדיקה ומידה מוגברת של זהירות והקפדה".
עתירה לבג"ץ: לבטל המסקנות
בתוך כך, עו"ד רות דוד ואריאלה סגל-אנטלר הגישו היום, בצעד יוצא דופן, עתירה לבג"ץ נגד מבקר המדינה.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד ארנה לין, יעל גרוסמן וברק כלב, מבקשות הפרקליטות כי בית המשפט "יבטל את המסקנות וההמלצות האישיות הפוגעניות" שקבע המבקר ביחס אליהן, או לחילופין יחייב את המבקר לפרסם את הדו"ח שלו בצירוף תגובתן המלאה.
לדבריהן, הן לא העבירו חלק מהחומרים שבהאזנות הסתר לידי סנגוריו של רמון מאחר שלא ידעו על קיומם, ומיד לאחר שהדבר נודע להן - התמלילים הועברו לידי ההגנה.
בנוסף נטען בעתירה כי המבקר חרג מסמכותו, שכן הממשלה לא הטילה עליו לבחון את פרשת רמון אלא את נושא האזנות הסתר באופן עקרוני.
הפרקליטות: "טענות הקונספירציה הופרכו"
בפרקליטות ובמשטרה מיהרו לאמץ את הפן הנוח להם מדו"ח מבקר המדינה, תוך הצנעת הביקורת הכלולה בו.
"אחרי מסע יחצ"נות שלוח-רסן של 'קבוצת המעוניינים' בפרשת השר לשעבר רמון", נמסר בהודעת הפרקליטות, "מביעה הפרקליטות סיפוק וקורת-רוח עם פרסום ממצאיו של מבקר המדינה, שהפריכו סופית את כל טענות הקונספירציה למיניהן שהטיחו ברשויות האכיפה בעלי האג'נדה המחבקת את רמון...
"המבקר שיבח דווקא את הפעולות לשכנועה של המתלוננת להתלונן, בקובעו כי מי שפעלו בנושא זה מילאו בכך את חובתם. מבקר המדינה גם שיבח את גורמי האכיפה על פעולתם למיצוי הבירור והבדיקה של התלונה בדבר המעשה המגונה שביצע מר רמון ושבגינו הורשע.
"המבקר קבע מפורשות כי בהחלטות פרקליט המדינה, בידיעת היועץ המשפטי לממשלה, לסרוק את עמדת ההאזנה לשולה זקן, שהוצבה לצורך תיק רשות המסים, ובהמשך לאשר הגשת בקשת היתר להאזנת סתר ל-3 גורמים, ולא לשר רמון, בגין החשד להדחה בחקירה - לא נפל כל פגם.
"מבקר המדינה קבע כי שתי הפרקליטות שעסקו בתיק - פרקליטת המחוז רות דוד והפרקליטה אריאלה סגל-אנטלר - לא ידעו על התכנים בדפי ההפקה והאזנות הסתר מעבר למה שנמסר על-ידי המשטרה. הוא הפריך את הספקולציות שפורסמו בדבר 'גרון עמוק' שחשף כביכול התנהלות נפסדת שנועדה לפגוע ברמון, והוא דחה את הטענות בדבר זדון מצד המעורבים בחקירה ובניהול המשפט.
"הפרקליטות הבהירה כי שתי הפרקליטות לא הפרו שום נוהל קיים שעה שלא הטילו ספק בהצהרות המשטרה בפניהן... למרות תחושת ההקלה עם פרסום הדו"ח, יש לראות בדאגה רבה את התופעה של מסע יחצ"ני לדה-לגיטימציה של מערכת האכיפה בכללותה בפרשה זו. בכירים ומקורבים בעלי ממון והשפעה פעלו בהתמדה, מעל כל במה ומול כל מיקרופון, כדי לעורר ספק בניקיון השיקולים שעל-פיהם פעלו הרשויות, ובמטרה לפגוע באמון הציבור בהכרעה פה-אחד של השופטים בבית המשפט".
המשטרה: "לא נמצא כשל מערכתי"
גם במשטרה הביעו סיפוק מממצאי דו"ח המבקר, בעיקר בשל המסקנה כי פעולת החוקרים בפרשת רמון לא נעשתה מכוונת זדון. "דו"ח המבקר קובע כי כיום הוסדרה סוגיית האזנות הסתר במשטרה באופן מקיף, ההולם את חשיבות החוק ורגישותו. המבקר קובע כי לא נמצא כי היתה פעולה במזיד של מי מהגורמים, וכי לא נמצא כשל מערכתי בנושא.
"הדו"ח מציין כי עיקר ההערות בדו"ח מקורן בהתנהלות אישית-נקודתית או בחיפזון, ולא בהתנהלות ארגונית-מערכתית. ההערות המרכזיות נוגעות לפרשת השר רמון מתרכזות בתחום העברת חומרי חקירה לעיון ההגנה, ולא בתחום האזנת הסתר.
"בנוגע להאזנת הסתר שבוצעה לשולה זקן בפרשת רמון תוך שימוש בעמדת האזנה שהיתה כבר קיימת במסגרת פרשת רשות המסים, קבע המבקר כי החלטת פרקליט המדינה שנדר וראש אח"מ דאז - ניצב יוחנן דנינו, על סריקת עמדתה של זקן היתה בהתאם לדין, לנוהלי המשטרה ולפרקטיקה הנהוגה.
"המבקר מכיר בדו"ח בחיוניות שבשימוש בהאזנות הסתר כאשר הפשיעה גואה וארגוני הפשיעה עושים שימוש תדיר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, מאיימים על עדים ומתלוננים ומגבירים את מאמציהם לחדור ללב השירות הציבורי במדינת ישראל.
"תהליך האזנת הסתר הינו בין התהליכים המפוקחים ביותר במשטרה ישראל, המבוקר בדו"חות המוגשים ליועץ המשפטי לממשלה מדי חודש, לכנסת מדי שנה, וכן פיקוח קבוע הדוק של מחלקת הסיגינט של המשטרה על יחידות המערך".
ח"כ רותם: "האמון בפרקליטות מתערער"
"דו"ח מבקר המדינה חושף ליקויים אמיתיים בנושא האזנות הסתר, ומעלה חשש לשימוש לא נכון סמכויות שניתנו לרשויות האכיפה" - כך אמר היום יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ דוד רותם, בתגובה לדו"ח מבקר המדינה.
רותם הוסיף כי הודעת דובר משרד המשפטים, אשר מתייחסת לנושאים שאינם ממין העניין ומדברת על "מסע יחצ"נות שלוח-רסן של קבוצת המעוניינים", הינה שמחת עניים.
"מוטב היה לו היתה הפרקליטות מתייחסת לכשלים המופיעים בדו"ח ומתקנת אותם. האמון הניתן בפרקליטות מתערער לצערי כאשר מתגלים כשלים שכאלה" הוסיף רותם.
רותם קרא ליועץ המשפטי לממשלה לאמץ את מלוא המסקנות בדו"ח, והודיע כי בכוונתו לקיים בזמן הקרוב דיון מעקב בעניין האזנות הסתר.