"השפל הכלכלי השלישי" זוהי הכותרת של מאמר הדעה שפרסם הכלכלן, חתן פרס נובל, פול קרוגמן בניו יורק טיימס בסוף השבוע האחרון.
קרוגמן הסביר כי מיתונים (Recessions) הם נפוצים, אך תקופות שפל (Depressions) הן נדירות. "עד כמה שאני יכול לומר, היו רק שתי תקופות בהיסטוריה הכלכלית שתוארו באופן נרחב כתקופות שפל בזמנן. האחת היתה בשנים שלאחר הפניקה שארעה בשנת 1873, שנים שהתאפיינו בדיפלציה וחוסר יציבות כלכלית. התקופה השניה היתה השנים שאחרי המשבר הפיננסי ב-1929-1931 אז נרשמה אבטלה המונית".
"שתי התקופות הנ"ל לא התאפיינו בירידה רצופה - להיפך, שתי התקופות כללו פרקי זמן בהם חלה צמיחה בכלכלה, אך תקופות השיפור אף פעם לא הספיקו על מנת לשנות את הנזקים שנגרמו במשבר הראשוני והתאפיינו בנסיגות".
"אנו ניצבים כעת, אני חושש, בשלבים הראשונים של תקופת השפל השלישית. היא בוודאי תיראה כמו מיתון מתמשך ולא כמו המצב החמור יותר שאפיין את השפל הגדול של שנות ה-30'. אך העלויות - לכלכלת העולם ומעל לכל לחייהם של המיליונים המתקיימים ללא מקום עבודה ופרנסה - יהיו אדירות".
"השפל הכלכלי השלישי יהיה דבר ראשון - כישלון של מדיניות. סביב העולם, ולאחרונה בסוף השבוע בפגישה המאד לא מעודדת של מנהיגי ה-G20 - הממשלות אובססיביות לגבי האינפלציה בעוד שהאיום האמיתי הוא הדיפלציה, הם מטיפים לצורך בהידוק החגורה כאשר הבעיה האמיתית היא ההוצאות שאינן מספיקות".
"כשמביטים בתמונה העגומה, אפשר לצפות שמנהיגי המדיניות והמדינות צריכים להבין שהם לא עשו מספיק כדי לקדם את ההתאוששות. אך לא. בחודשים האחרונים יש גישה הגורסת כי יש לאזן את התקציבים של המדינות" אמר קרוגמן בעוד הוא מכוון את דברי המחאה למדיניות הקיצוצים המתוכננים של הממשלות בעקבות המשבר באירופה.